לאחוז את השור בקרניים: איך תיראה שנת המסחר בסין?

סין נכנסת לשנת השור עם שיתופי פעולה משמעותיים. למרות זאת, היא רוצה להיות בלתי תלויה טכנולוגית, מה שמציב דילמה בפני חברות ההייטק הישראליות: לעשות עסקאות או להיזהר?

  • שוק ההון
עו"ד תהילה לוי לאטי
הסכמי הסחר חודדו. נשיא סין שי ג'ינפינג (צילום: AP)

שנת 2021 היא שנת השור בלוח השנה הסיני. שנת השור מסמלת שנה של הצלחה כלכלית אשר מושגת על ידי מהלכים יזומים ובאמצעות משמעת, עבודה קשה ויציבות. השנה הקרובה תהיה מאוד משמעותית לסין בכמה מובנים ובין היתר בשל מלאות 100 שנים למפלגה הקומוניסטית ולכן סין תחתור לאפיין שנה זאת בהישגים ובהצלחות כלכליות ותשקיע כספים ומשאבים רבים לצורך כך. בין ההישגים והמטרות שסין מסמנת לשנה הקרובה ניתן למנות שיתופי פעולה בינלאומיים, עידוד חדשנות ועצמאות טכנולוגית.

כבר בינואר 2020 נכנס לתוקף חוק ההשקעות החדש של סין, אשר מטרתו הינה להגדיל את ההשקעות הזרות בסין ולמשוך יותר חברות זרות להקים ישות משפטית בסין. החוק מפשט את תהליך הקמת חברה בסין לחברה זרה וכן מכפיף את החברות הסיניות בבעלות זרה לחוק החברות המקומי בדיוק כמו חברות סיניות מקומיות ומאפשר לחברות מקומיות בבעלות זרה להשתתף ברכש ממשלתי.

אחד ההישגים המשמעותיים של סין בנושא שיתופי הפעולה הבינלאומיים, הוא הסכם הסחר עם אירופה (CAI). ההסכם מתווה את הדרך להשקעות הדדיות של סין באירופה ושל חברות אירופאיות בסין. מטרת ההסכם היא לאפשר פתיחת השווקים באופן הדדי וכן יותר שקיפות וצפיות בעבודה בסין. ההסכם יאפשר לחברות אירופאיות גישה לרכש ממשלתי ויגביל העברת טכנולוגיות כתנאי להקמת חברות. הישג משמעותי נוסף הוא החתימה על הסכם הסחר האסייתי RCEP בנובמבר, מדובר בהסכם משמעותי אשר מכניס את מרבית הכלכלות הגדולות באסיה תחת הסכם אחד. ההסכם יוצר בפועל את אזור הסחר החופשי הגדול ביותר בעולם ולמעשה נועד על מנת לקדם ולהאיץ את הצמיחה בכלכלות האסייתיות ובעיקר בסין. גם לישראל כדאי לנצל את ההזדמנות שנוצרה ולנסות לזרז את המגעים להסכם סחר חופשי עם סין או לקדם הסכמי שיתוף פעולה אחרים לשיפור תנאי הסחר או תנאי הפעילות של חברות ישראליות בסין.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה

יחד עם רצונה של סין לשיתוף פעולה בינלאומי מסתתר הרצון העז אף להיות בלתי תלויה ועצמאית לחלוטין בתחומים מסויימים, כגון טכנולוגיה. למעשה, הקונפליקט עם ארה"ב והסנקציות על חברות הטכנולוגיה הסינית, נתנו לסין מוטיבציה לעודד חדשנות ועצמאות טכנולוגית. לצורך כך בשנים האחרונות השקיעה סין משאבים רבים, בתחילה ברכישת טכנולוגיות בינלאומיות (ע"י מדיניות go global), לאחר מכן על ידי ניסיונות להעברת טכנולוגיות לסין באמצעות עידוד בסובסידיות והשקעות חברות סיניות במיזמים משותפים בסין ולאחרונה לאחר סימון הגדלת העוצמה המדעית והטכנולוגית של סין כמטרה מרכזית באמצעות סובסידיות ומענקים לחברות סיניות וזרות אשר מעבירות טכנולוגיה, מעסיקות טאלנטים וכן רושמות קניין רוחני בסין.

בישראל, אשר סין רואה אותה כמוקד חדשנות הורגשה בשנים האחרונות תנועה ערה של משקיעים מסין. אולם, לאחרונה נראה כי ההשקעות מסין מתמקדות בעיקר בטכנולוגיות ישראליות המתאימות לשוק הסיני ולרוב מותנות בהעברת הטכנולוגיה, או פיתוחה לסין וכן ברישום הקניין הרוחני בסין. מחד, מדובר בהזדמנויות משמעותיות לחברות ישראליות לקבל השקעה מסין או לחדור לשוק הסיני, אשר הינו אחד השווקים היחידים בעולם שצפוי לצמוח בצורה משמעותית בשנת 2021, אבל מאידך יש לנקוט במשנה זהירות בהעברת טכנולוגיה לסין. למרות שהחקיקה והגנה על קניין רוחני בסין השתפרה מאוד בשנים האחרונות, חברות ישראליות צריכות להיזהר ולהתגבר על האתגר הטמון בהעברת טכנולוגיה או פיתוחה בסין תוך הגנה על הקניין הרוחני שלהם הכוללת בחירת ובדיקת השותפים או המשקיעים הסינים, גיבוש מבנה ואסטרטגיה מתאימה לכניסה לשוק הסיני וההגנה על הקניין הרוחני, רישום הקניין הרוחני בסין והגנה חוזית מספקת.

עו"ד תהילה לוי לאטי היא שותפה ומנהלת מחלקת סין ומזרח אסיה במשרד עורכי הדין הבינלאומי סאליבן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully