חכו, משבר הקורונה הוא רק הפרומו

בכל משבר נוצרת העדפה לטווח המידי על פני הטווח הארוך, ומשבר הקורונה הוא רק הפרומו למשברים שעוד נכונו לנו, וחזרה גנרלית למשברים אחרים דוגמת משבר האקלים

  • קורונה
ים עתיר ועילם לשם
נתניהו: "אבקש להוסיף לפחות שבועיים לסגר הגבולות" (צילום: שי מכלוף)

"דור אבוד" הינו צמד מילים שיכול בקלות לטעון לכתר בתחרות ה"באז וורד" של העיתונות הכלכלית בקורונה.

רבות דובר ונכתב אודות החוב ההולך ומתעצם וגרפים רבים התנוססו בגאון מציגים את המספרים העולים ונערמים בירושה לדורות הבאים. בשונה מעמדתם של מנבאי האימים בארץ, בכירי הכלכלנים בעולם תמימי דעים בצורך להגדיל את ההשקעה הממשלתית באופן משמעותי. כך למשל נשיא ארה"ב החדש, ג'ו ביידן, מתכנן להעביר באופן מיידי תוכניות סיוע של 1.9 טריליון דולר. לורנס בון, הכלכלנית הראשית של OECD, אומרת כי הדאגה הראשית שלה היא שממשלות שיקטינו את ההוצאות שלהן או יעלו מסים, במקום לנהוג הפוך.

גם הגירעון הישראלי זינק בשנת 2020 לכ-160 מיליארד שקלים, יחס החוב־תוצר של ישראל צפוי לגדול בשנה הבאה ל- 80% ולחרוג מהגבול העליון הנקבע באמנת מאסטריכט - אמנה של האיחוד האירופי מ-1992 שקבעה כי יחס החוב-תוצר של מדינות לא יעלה על 60%. - אך העיקר נמצא בדרך ולא במספרים. כמאמר השיר "פה זה לא אירופה - פה זה ישראל, תתחיל להתרגל".

תחקיר 'עובדה' על מאחורי הקלעים הכרוכים של משרד האוצר הצליח להדהים גם את הציניקנים הגדולים ביותר כשהציג את תהליכי ניהול הקופה הציבורית במערומיהם. במכתב ההתפטרות שלו כתב ראש אגף תקציבים לשעבר כי אינו יכול עוד "לתת לגיטימציה לסדרת החלטות שאינן לוקחות בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח" והוסיף כי הגדלת ההוצאה התקציבית בקורונה ברורה אך זו היא "דרך קבלת ההחלטות, בהיעדר מסגרות מחייבות ובהיעדר דיון ענייני על היקף התקציב, סדר העדיפויות הרצוי וההשלכות הכלכליות לאורך זמן" שעמם לא יכול היה עוד להסכים.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי-קיור לייזר באמת עוזר לכאבים? זו האמת

לכתבה המלאה
ומה עם חשיבה קדימה? (צילום: ראובן קסטרו)

בכל משבר נוצרת העדפה לטווח המיידי על חשבון שיקולים ארוכי טווח ומשבר הקורונה הוא רק הפרומו למשברים שעוד נכונו לנו. הוא ניסוי כלים לקראת משברי ההדף הכלכליים והחברתיים והוא אולי החזרה הגנרלית לקראת משברים עולמיים נוספים כדוגמת משבר האקלים.

מדברי בכירי האוצר אנו למדים כי הגדלת הגרעון נעשית לצרכים פוליטיים ולא על מנת לייצר מנועי צמיחה עתידיים. יתרה מזאת התהליך נעשה ללא התחשבות בגורמים המקצועיים וללא ייצוג, של צעירים והדורות הבאים- אותן קבוצות אשר ישאו על כתפיהן את נטל ההשלכות של אותה מדיניות.

מדינת ישראל הייתה חלוצה בהטמעת מנגנוני חשיבה לטווח ארוך כאשר הקימה את נציבות הדורות הבאים בשנת 2001, אך למרבה הצער הנציבות חדלה לפעול ב-2005 בעקבות שיקולים פוליטיים.

המשבר הנוכחי זועק את היעדר הייצוג של הדורות הבאים ואת הצורך בגוף מקצועי הלוקח בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח. הגדלת הגירעון בזמן משבר הוא כלי מייצב לגיטימי, אבל אם זה לא יהיה איתנו זה לא יהיה על חשבוננו.

ים עתיר היא מייסדת "קבינט העתיד - הקואליציה האזרחית למען הדורות הבאים", עילם לשם הוא מנהל קהילות בתנועת "תנועה ישראלית"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully