בקרוב מאוד נוכל כולנו לממש שוב, בפעם הרביעית תוך זמן קצר יחסית, את זכותנו הדמוקרטית - וניגש להצביע בבחירות הכלליות. בפעמים הקודמות, כאשר אזרחי ישראל התלבטו למי להעניק את קולם, נלקחו בחשבון סוגיות כמו בטחון, חינוך, בריאות, כלכלה, יחסי חוץ, איכות הסביבה, דת ומדינה ועוד. כל אלה חשובים מאוד כמובן, אך הפעם אנו נמצאים בסיטואציה שונה; משבר הקורונה הפנה זרקור לאיזורים נוספים שבמערכות הבחירות הקודמות נותרו "מאחורי הקלעים". לכן, במכלול השיקולים, אני קורא למצביעים לקחת הפעם בחשבון גם את החקלאים, שכפי שהוכח במשבר הקורונה - משפיעים באופן ישיר על חיי היומיום הבסיסיים ודואגים לביטחון התזונתי של כולנו, האזרחים.
החקלאות בישראל עוברת טלטלה גדולה בשנים האחרונות, וכואב לומר כי מבחינת המדינה - היא כבר מזמן לא נמצאת גבוה בסדרי העדיפויות. קשים הם חיי החקלאים; מעבר לאתגרי היומיום הכרוכים במקצוע בו בחרו, הכוללים התמודדות יומיומית עם פרוטקשן (דמי חסות) וטרור חקלאי, מחלות ומזיקים, ייבוא מאסיבי נטול הצדקה של תוצרת חקלאית, פגעי מזג האוויר, אקלים משתנה ועוד, הם נאנקים בשנים האחרונות תחת מיסים שמתווספים חדשות לבקרים או הנחתות שונות ומשונות מצד הרגולטורים. זה מתבטא כמובן גם במגמת ירידה דרמטית במספר החקלאים בישראל; מנתוני אגף הכלכלה של התאחדות חקלאי ישראל, המתבססים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בשנים האחרונות ירד מספר החקלאים בישראל בכ-30%. בנוסף, מרבית החקלאים הפעילים נמצאים בעשור השישי לחייהם ולמעלה מכך, ודור ההמשך בורח מהענף ומחפש מקצוע משתלם יותר כלכלית וקל יותר מהבחינה הפיזית.
ייתכן שללא משבר הקורונה, הנושא היה נותר מתחת לרדאר. אולם המשבר המתמשך, ששינה את עולמנו, הוכיח שוב והזכיר לכולנו את חשיבותם של החקלאים ואת הצורך לשמור עליהם פעילים דווקא פה במדינת ישראל. בתקופה בה הוגבלה התנועה של כולנו, ושערי המדינה נפתחים ונסגרים לחילופין, החקלאות הישראלית והייצור המקומי התגלו כ"פוליסות הביטוח" שלנו. המגדלים הישראלים עבדו לילות כימים כדי לספק את הדרישה למזון - ועמדו במשימה באופן מעורר כבוד. אך אם הפגיעה המתמשכת בחקלאים תימשך, ימשיך לרדת גם מספרם ויבולם. לפי מכון "יסודות", עתידים להתווסף לאוכלוסיית ישראל כ-7 מיליון איש עד שנת 2050. מדינת ישראל אינה מוכנה כיום לגידול באוכלוסייה, והיא חייבת להיערך לכך תוך התבססות על הייצור המקומי - ולא על ייבוא סחורות חקלאיות, שכפי שהוכח במשבר הקורונה - לא תמיד זמינות ומספקות. אין תחליף לייצור מקומי של תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי יסוד כמו חלב, ביצים, פירות וירקות ועוד.
בוחרים יקרים, מערכת הבחירות הקרובה מהווה הזדמנות לחזק את החקלאות המקומית - וכך, בעצם, לחזק את עצמנו ואת עתידנו. לכן, אני קורא למקבלי ההחלטות ולמפלגות המתמודדות; ראוי שמשבר הקורונה יניע אתכם לחשיבה שונה בכל הנוגע לחקלאות ישראל. ויש הרבה מה לעשות; למשל, לקדם את המעבר מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה המותאמת לגידולים השונים. כך לא ייפגע הביטחון התזונתי מחד, ומאידך - התמיכה תהיה דרך תשלום ישיר מהממשלה. בנוסף, יש לדאוג להקמת וועדה, בהשתתפות משרד החקלאות, משרד האוצר והתאחדות חקלאי ישראל שתבחן את הצרכים העכשוויים, דרכי הסיוע והתקציב הדרושים לחיזוק החקלאות ותמליץ בפני הממשלה על דרכי פעולה לשיפור המצב הנוכחי. וועדה כזו גם יכולה ליצור את "התכנית לחיזוק החקלאות", ולדאוג למימושה. דוגמא נוספת מימוש החלטת הממשלה בעבר על הקמת שוק סיטונאי משוכלל שיגביר התחרות ויבטיח מחיר הוגן לחקלאי.
אלה רק כמה הצעות, ישנן כמובן נוספות. אך השורה התחתונה ברורה: אם לא תחוזק חקלאות ישראל, אנו עלולים להתעורר למציאות של פשיטת רגל של חקלאים רבים, דבר שיפגע באופן אנוש בביטחון המזון שכולנו מקבלים כרגע כמובן מאליו. מדינת שפוגעת בחקלאיה היא מדינה שפוגעת במישרין באזרחיה. אם מדינת ישראל לא תפעל לשיפור המצב באופן מיידי, תהיה זו בכיה לדורות.
אבשלום (אבו) וילן הוא מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל