שנת 2020 הייתה שנה קשה לרוב הענפים והחברות במשק הישראלי. השפעות הקורונה באו לידי ביטוי הן ברמת המאקרו: עליית יחס החוב של ישראל, חוסר משילות והיעדר תקציב לצד מיעוט בגביית המיסים ועוד, והן ברמת המיקרו של האזרח הבודד, עם אבטלה, לחצים נפשיים, בריאותיים ועוד.
ישנן מספר חברות במשק שדווקא בתקופת הקורונה חוו עליה בפעילות, בהכנסות ואף ברווחים. מגזר קמעונאות המזון מהווה דוגמה טובה לכך. במגזר הפיננסי בכלל, ובענף הביטוח בפרט, נראה שהקורונה עשתה הרבה טוב. לא רק טוב, אבל בהחלט שיפרה את השורות התחתונות של כמעט כל חברות הביטוח.
המאזן של חברות הביטוח מושפע משני גורמים מרכזיים: התוצאות החיתומיות, קרי, תשלומי פרמיות מול תביעות, ומהרווחים מהשקעות במיזמים ושוק ההון, על סכומים המופקדים בתוכניות ארוכות טווח. לרוב, דווקא הרווחים מהחלק השני, השקעות במיזמים ובשוק ההון, הם אלו שמעלים או מורידים משמעותית את גובה הרווחים בשורה התחתונה. דווקא הפעילות הביטוחית, זו שנמצאת ביסוד ובלב מטרתה של חברת הביטוח, מהווה גורם השפעה נמוך יחסית על התוצאות השנתיות.
שנת 2020 אמנם נפתחה בירידה תלולה בשוק ההון, אך ירידה זו יותר מהחזירה את עצמה ברוב השווקים הפיננסיים, בוודאי השוק המרכזי שבארה"ב. בישראל החזרה איטית יותר, ובאה לידי ביטוי דווקא בחלק השולי יותר, זה המתייחס לתוצאות ההתנהלות הביטוחית השוטפת, אנו רואים שינוי משמעותי. כלומר, התשלומים ששילמנו נותרו ללא שינוי לעומת ירידה חדה בתביעות שתבענו. זה בא לידי ביטוי בעיקר בתביעות בתחום ביטוחי הרכב והדירה (פחות נסיעות, פחות תאונות ופחות גניבות), אך באופן לא פחות משמעותי, בתחום ביטוחי הבריאות.
תחום ביטוחי הבריאות נחשב לאורך שנים כאחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר של חברות הביטוח. די להזכיר כי בעשור האחרון גדלו הפרמיות שאנו משלמים בביטוחי בריאות מ-5.15 מיליארד בשנת 2009 ל-12.02 בשנת 2019. גידול של 133% (!) בעשור. גידול מתמשך באופן כמעט קבוע מדי שנה. למרות הרפורמות השונות שמנסה להוביל רשות הפיקוח על הביטוח לאורך השנים, המצב לא השתנה. לא עוזרים דו"חות רשות התחרות ודו"חות מבקר המדינה על ניגוד האינטרסים ממנו נהנים החברות וסוכני הביטוח, ולא פעולות רשות הפיקוח על הביטוח. כל עוד ממשיכה הדלת המסתובבת בין פורשי הרגולטור לחברות עליהם פיקחו זה מכבר והלחץ הפוליטי אותו מפעילה לשכת סוכני הביטוח על חברי הכנסת (לדוגמה, העסקת גדעון סער בלשכת הביטוח בתקופת פרישתו הזמנית מהפוליטיקה, התפקדות סוכני ביטוח לליכוד ועוד), המצב הנוכחי לא אמור להשתנות באופן משמעותי. השינוי, במידה ויגיע, יגיע מהשטח, לאור כניסתם ההולכת וגוברת של חברות הביטוח הדיגיטליות שכלל אינן נעזרות בשירותי הסוכנים במכירה או בתפעול תביעות ואף מציגות מודלים שקופים והוגנים יותר ללקוחות.
באופן לא צפוי, אך בדיעבד, לא מפתיע, והעידו על זה כמעט כל הדו"חות הרבעוניים האחרונים של חברות הביטוח, בתקופת הקורונה היו הרבה פחות תביעות בתחום ביטוחי הבריאות. זה לא הפריע להמשך גביית הפרמיות באופן מלא ובמקרים מסוימים הייתה גם התייקרות של הפרמיות למרות הירידה המשמעותית בתביעות הביטוח, הן בביטוחים הפרטיים והן בביטוחים הקבוצתיים. בחלק מבתי החולים אף הפסיקו באופן יזום כל ניתוח אלקטיבי בתקופות הלחץ הגובר מסיבות רבות כגון הימצאות צוותים בבידוד, תגבור מחלקות הקורונה ועוד. הנהנים היחידים מהמצב הן חברות הביטוח. לצד צמצום כח האדם בתקופת הקורונה וההוצאה לחל"ת של עובדים רבים, ירד כאמור נפח התביעות בצורה משמעותית. האם לא נכון שהמבוטחים יקבלו החזר מסוים על חלק מהתשלומים ששילמו בתקופה זו?
יש שיאמרו, ובמידה מסוימת של צדק, כי מבוטח שנדרש לניתוח החלפת מפרק ברך, ולא ביצע אותו בתקופת הקורונה, יבצע את הניתוח לאחר מכן. הברך לא החלימה בתקופה זו כך שההוצאה תגיע לחברת הביטוח במוקדם או במאוחר. טענה נכונה, רק שבתקופה זו בהם נצברים הכספים בחברת הביטוח הם צומחים וגדלים יחד עם צמיחת שוק ההון. חברת הביטוח מרוויחה סכומים גבוהים מאוד מדחיית התביעות גם אם יגיעו, בחלקן, בהמשך.
אז איך זו יכולה להיות שעתן הגדולה?
חברות הביטוח נמצאות לאורך שנים בראש מדדי החברות "הפחות אהודות" במשק, בלשון המעטה. זה נכון באופן מובהק יותר בעולם, ובשנים רבות גם בישראל. מבלי להיכנס לפירוט הסיבות מדוע, נראה כי הסיבה הבסיסית למצב הינו ניגוד האינטרסים המובנה של עולם הביטוח, בו כל אישור תביעה מהווה הפסד לחברת הביטוח, וההיפך, תהודה של דחיית תביעת ביטוח קשה יותר מעשרות אישורים מקבילים. תקופת הקורונה מזמנת לחברות הביטוח הזדמנות לבצע מהלך שיכול לסייע להן לשנות, ולו במעט, את הדימוי הזה.
סנונית ראשונה לכך ראינו בהתנדבות של חלק מחברות הביטוח לוותר על מענקי החל"ת מהמדינה, והזדמנות נוספת עומדת לפתחן כעת. האם יסכימו להרוויח מעט פחות ולהשיב למבוטחים חלק מהפרמיות ששולמו בתקופה זו? כיצד היינו מגיבים למכתב מחברת הביטוח בו כתוב, בסגנון קצת יותר רשמי, "אנו יודעים שחלק מלקוחותינו עוברים תקופה קשה, ואנחנו יודעים שאנו לא חייבים, אבל החלטנו להשיב לכם את פרמיית החודש האחרון בתקווה לימים טובים יותר לכולנו"? מהלך שכזה לא רק שיחזק את החיבור והאמון מול חברה שאמורה להיות לצידנו בעת צרה, אלא גם יתפרש כמהלך הוגן ואנושי שגם אם גורם להם כספית להרוויח פחות (לא להפסיד חלילה), יגדיל משמעותית את האמון והחיבור ללקוחות בתקופה מאתגרת זו.
שי מלמד הוא מנכ"ל חברת "מלמד יועצים"