סקירה שבועית: שיא חודשי ברכישות המט"ח של בנק ישראל

בנק ישראל נחוש לעצור את התחזקות השקל, ההקלות בסגר לא צפויות להשפיע על הפעילות הכלכלית, ארה"ב מפוצצת באופטימיות ובסין נלחמים בתחלואה. כלכלני בנק הפועלים מנתחים

  • שוק ההון
כלכלני בנק הפועלים
בווידאו: מתחמי ביג נפתחו בשיטת טייק אווי ובניגוד להנחיות, מכוני היופי והמספרות שבו לפעילות (צילום: שלומי גבאי, יותם רונן, ראובן קסטרו עריכה: עמית שמחה)

עיקרי הדוח

  • להקלות בסגר לא צפויה להיות השפעה משמעותית על היקף הפעילות הכלכלית, שכן מידת הציות להוראות לא הייתה גבוהה, וחלק גדול מהעסקים המשיך לפעול גם בעת הסגר.
  • ניתן לזהות מגמה של עלייה במספר העובדים שיצאו מכוח העבודה בעקבות הקורונה.
  • אנו מפחיתים את תחזית הצמיחה לשנת 2021 ל-3.5%, זאת על רקע התחלואה הגבוהה, המשך מגבלות על הפעילות הכלכלית, וקצב התחסנות נמוך בעולם, שלא יאפשר חזרה מלאה לשגרה השנה.
  • השפעת רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל תורגש כאשר יעצרו עליות השערים בשוקי המניות בעולם, ויקטנו צרכי הגידור של המוסדיים.
  • אנו מעלים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה לשיעור של 0.8%, בעיקר בשל עליית מחירי הנפט.
  • ככל שתשואות האג"ח בעולם יעלו, הנחישות של בנק ישראל להמשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות תקטן.

עוד בוואלה!

בשל ביקוש גובר לטיפול בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
מציג את השקל בחתימתו ומנסה להחליש אותו. פרופ' אמיר ירון (צילום: אתר רשמי, דוברות בנק ישראל)

השבוע מתחיל עם הקלות בסגר, כמו ביטול האיסור להתרחק מהבית, אישור לעבודה במקומות שלא מקבלים קהל ואפשרות לטייק אווי עצמאי ממסעדות. מאוחר יותר השבוע תתקבל החלטה לגבי מוסדות החינוך. להקלות אלו לא צפויה להיות השפעה משמעותית על היקף הפעילות הכלכלית, שכן מידת הציות לסגר לא הייתה גבוהה, וחלק גדול מהעסקים המשיך לפעול גם בעת הסגר. שיעור האבטלה הרחב עלה בשבועיים הראשונים של ינואר לרמה של 16.7%, וניתן לזהות מגמה של עלייה במספר העובדים שיצאו מכוח העבודה בעקבות הקורונה, אם זה בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה. מספרם של אלו הגיע לכ-120 אלף איש, שמהווים כ-3% מכוח העבודה. סיכוייהם של אלו לחזור למעגל העבודה נמוכים ביחס לעובדים שיצאו לחל"ת.

ישראל מובילה בעולם בשיעור המתחסנים, כ-3.4 מיליון איש חוסנו זה מכבר והם מהווים 51% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 16. יחד עם זאת, נתוני התחלואה עדיין קשים ובשבוע האחרון נדבקו בממוצע כ-6.7 אלף איש ליום. אנו מפחיתים את תחזית הצמיחה לשנת 2021 ל-3.5%, זאת על רקע התחלואה הגבוהה, המשך מגבלות על הפעילות הכלכלית, וקצב התחסנות נמוך בעולם, שלא יאפשר חזרה מלאה לשגרה השנה. הירידה המתונה בצמיחה בשנת 2020 הושפעה ממדיניות תקציבית מאוד מרחיבה שהביאה למצב בו הכנסות משקי הבית כמעט ולא נפגעו. לאורך זמן הממשלה לא תוכל להתמיד במדיניות הגירעונית הזו. בעת המשבר הציבור הקטין צריכה וצבר חסכונות, לאחריו יקרה תהליך הפוך - תשלומי ההעברה יקטנו, סך הכנסות הציבור ירדו, וההוצאה לצריכה פרטית תגדל. ההשפעה של זה על הצמיחה תהיה קצרת טווח יחסית, כי חלק ניכר מהביקושים יופנה להוצאות בחו"ל. צמיחה איטית יותר תתבטא גם בגירעון תקציבי שיגיע לכעשרה אחוזים מהתוצר, ויחס חוב ציבורי לתוצר שיחצה במהלך השנה את הרמה של 80% מהתוצר. הממשלה החדשה שתקום תצטרך לאשר תקציב לשנת 2021, ובסמוך לזה כבר תקציב ל-2022 שיכלול צעדים לריסון הגירעון.

עליית האינפלציה בישראל: הדרגתית

בנק ישראל רכש 6.8 מיליארד דולר במהלך ינואר, סכום שיא לחודש, שנדרש על מנת לעצור את מגמת התחזקות השקל. לאחר הרכישות הגדולות של ינואר נותרו לבנק ישראל 23.2 מיליארד דולר ליתרת השנה, שהם 2.1 מיליארד בממוצע לחודש. אנו ממשיכים להעריך כי סכומים אלו הם גבוהים ובחודשים הקרובים הם צפויים להחליש את השקל. השפעת הרכישות הגדולות של בנק ישראל תורגש כאשר יעצרו עליות השערים בשוקי המניות בעולם, ויקטנו צרכי הגידור של המוסדיים.

מחיר חבית נפט זינק בשבוע שעבר לרמה של כ-60 דולר לחבית. בד בבד אנו רואים גם עלייה במחירי הסחורות החקלאיות. החשש לעלייה בשיעור האינפלציה בעולם עולה. אנו רואים עלייה חדה בכל העולם בכמות אמצעי התשלום הנזילים, שהיא תוצאה ישירה של "הדפסות הכסף" של הבנקים המרכזיים. הקשר האמפירי בין אמצעי התשלום לבין האינפלציה הוא לא חזק בשנים האחרונות. אולם רכישות אג"ח שמממנות גירעונות תקציביים גבוהים לאורך זמן, ומביאות לגידול בנכסים הנזילים של הציבור וגם בסך הנכסים הפיננסיים שלו, מהוות טריטוריה חדשה, שקשה לדעת לאן היא תוביל. אנו מעלים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה לשיעור של 0.8%, בעיקר בשל עליית מחירי הנפט. אנו עדיין מעריכים כי עליית האינפלציה בישראל תהיה הדרגתית יותר ביחס לעולם.

הבנקים המרכזיים בעולם לא צפויים להגיב לעליית האינפלציה, וכנראה אף יראו בה הישג. עקומי התשואות בעולם הפכו לתלולים יותר, תחת ההנחה שבעוד שנתיים שלוש הבנקים המרכזיים יחלו להגיב. בישראל האינפלציה נמוכה יותר מזו שבארה"ב ובאירופה, ושיפוע העקום תלוי מאוד במדיניות רכישות האג"ח של בנק ישראל. ככל שהתשואות בעולם יעלו, הנחישות של בנק ישראל להמשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות תקטן. בחודש ינואר רכש בנק ישראל אג"ח ממשלתיות בהיקף של 4.2 מיליארד שקל, ומתחילת המשבר 50.4 מיליארד. זה מותיר לבנק ישראל 34.6 מיליארד בכדי להגיע למכסת הרכישות של 85 מיליארד שקל. בקצב הרכישות הממוצע הנוכחי כמות זו תספיק עד לרבעון האחרון של השנה. מתחילת השנה תשואת איגרת החוב לטווח של תשע שנים (330) עלתה ב-12 נקודות בסיס לרמה של 0.89%. בארה"ב התשואה לעשר שנים עלתה ב-25 נקודות בסיס לרמה של 1.17%.

גלובלי

השווקים הפיננסיים שבו לעלות בשבוע שעבר מעודדים מאישור חבילת הסיוע בסנאט ודוחות כספיים טובים ביחס להערכות. קצב התקדמות החיסונים בעולם איטי, אבל וול סטריט כרגע מושפעת יותר מהכסף הזול, מאשר מגורמים מקרו-כלכליים. מי שדווקא העביר ביקורת על גודל חבילת התמריצים הוא הפרופסור לכלכלה לארי סאמרס, שמאוד מזוהה עם הדמוקרטים, ואף כיהן כשר אוצר בתקופת קלינטון. פרופ' סאמרס טוען שצעד זה יביא לאינפלציה הגבוהה ביותר שראינו בדור האחרון, לשחיקה בשער הדולר, ולבסוף גם לעליית ריבית שתגבה מחיר כלכלי. בינתיים הבנקים המרכזיים מוכנים לקחת את הסיכון הזה. במקביל לעלייה במחירי הנכסים הפיננסיים, החלו לעלות גם מחירי הסחורות, ומחיר חבית נפט הגיעה ל-60 דולר. עקומי התשואות הפכו לתלולים יותר, בציפייה לסיכוני האינפלציה בעתיד.

היתללות עקומי התשואות ועלייה בציפיות האינפלציה בארה"ב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים הגיעה לרמה של 1.17%. הציפיות לאינפלציה לחמש שנים עלו בשבוע האחרון מ-2.2% ל-2.3%, והציפיות לאינפלציה לעשר שנים עלו ל-2.2%. הפער בין התשואה לשלושים שנה לתשואה לחמש שנים עלה בשבוע האחרון מ-1.41% ל- 1.51%. השוק מתחיל לתרגם את הציפיות לאינפלציה לריביות ארוכות גבוהות יותר. הבנקים המרכזיים לא צפויים להגיב לעליית האינפלציה, ולכן לא נרשמה עלייה בחלק הקצר של העקום.

שוקי המניות בעולם חזרו לעלות בשבוע האחרון על רקע האישור הקרוב של תכנית החילוץ של ממשל ביידן. המדדים המובילים בארה"ב הגיעו לשיאים חדשים ועלו בשיעור ממוצע של כ-6.0% בשבוע האחרון. גם בגוש האירו נרשמו עליות נאות: מדד היורוסטוקס 50 עלה ב- 5% ומדד ה-DAX בגרמניה רשם עלייה דומה. בשוקי הסחורות, בלטה העלייה השבועית של 8% במחיר חבית נפט מסוג ברנט לרמה הקרובה ל- 60 דולר. הדולר המשיך להתחזק בשבוע האחרון, ורשם יסוף של 0.8% ביחס לאירו לרמה של 1.20 דולר לאירו.

הסנאט אישר את חבילת הסיוע של הנשיא ביידן בסך 1.9 טריליון דולר ברוב של 51 נגד 50 קולות (כולל קול כפול של סגנית הנשיא, קמלה האריס), ולאחר מכן אושרה ההצעה בבית הנבחרים ברוב של 219 מול 209. השלב הבא הוא ניסוח הצעת החוק בנושא, תהליך שהדמוקרטים מקווים שיסתיים עד אמצע החודש, כך שהתכנית תאושר לפני ה-15 במארס, אז יפקעו ההטבות שניתנות כעת למובטלים.

נחלץ לסיוע. ביידן (צילום: רויטרס)

ארה"ב: ירידה בשיעור האבטלה והתאוששות ברמת הפעילות של ענפי השירותים. מדד מנהלי הרכש (ISM) לענפי השירותים עלה בינואר לרמה של 58.7 נקודות, הרמה הגבוהה מפברואר 2019, והוא דומה ברמתו כעת למדד למגזר התעשייה. בשוק העבודה נרשמה בינואר התאוששות לעומת דצמבר. נתוני התעסוקה לחודש ינואר הצביעו על תוספת של 49 אלף משרות למשק האמריקני, לאחר שבחודש דצמבר נרשמה ירידה של 227 אלף משרות. עם זאת, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב-159 אלף משרות. עיקר הצמיחה במשרות בינואר היתה בענפי השירותים המקצועיים ובחינוך ברשויות מקומיות. מנגד, נרשמה ירידה במספר המשרות במגזר האירוח. שיעור האבטלה ירד בינואר ל-6.3%, אך זאת לצד ירידה בשיעור ההשתתפות בחודשים האחרונים לרמה של 61.4% לעומת 63.4% טרם המשבר.

אירופה: בסיכום שנת 2020 התוצר המצרפי של כלכלות גוש האירו התכווץ בשיעור של 6.8%, זאת לאחר שברבעון הרביעי של השנה החלפה התוצר בגוש האירו התכווץ בשיעור שנתי נמוך מהציפיות של 2.8%. הירידה החדה ביותר בתוצר בשנת 2020 היתה בספרד שרשמה התכווצות של 11% בתוצר. באיטליה התוצר התכווץ ב-8.9%, בצרפת ב- 8.3% ובגרמניה ב-5.3%. שיעור האבטלה בגוש האירו נותר בדצמבר ברמה של 8.3%. שיעור האבטלה בקרב הצעירים, מתחת לגיל 25, עמד על 18.5%. שיעורי האבטלה הגבוהים ביותר בגוש האירו נרשמו בספרד, באיטליה ובצרפת. העלייה במספר הנדבקים ביבשת האירופית והחמרת המגבלות יביאו ככל הנראה להחמרה במצב הכלכלי ברבעון הראשון של השנה ולרבעון נוסף של התכווצות בתוצר. באיטליה, מריו דראגי, לשעבר נשיא הבנק המרכזי של גוש האירו, נענה לבקשת הנשיא האיטלקי להתמנות לראשות הממשלה, כשהמטרה המיידית היא הקמת ממשלה יציבה. על הרקע הזה, מדד המניות בבורסת מילנו רשם עלייה שבועית של על 7%. באנגליה, הבנק המרכזי השאיר את הריבית ללא שינוי. תחזית הצמיחה ל- 2021 הופחתה ל-5.0% והתחזית ל-2022 הועלתה ל-7.25%.

זינוק באינפלציה בגוש האירו בחודש ינואר. אחרי חמישה חודשים של אינפלציה שנתית שלילית, שיעור האינפלציה השנתי בגוש האירו בינואר עלה ל-0.9% ואינפלציית הליבה עלתה מ-0.2% ל-1.4%- עלייה חדה מעבר לתחזיות. בין הגורמים שככל הנראה השפיעו על עליית המדד היו מגוון גורמים זמניים כמו עליית המע"מ בגרמניה, לאחר הירידה הזמנית שנרשמה, ושינויים במשקולות סל המוצרים.

סין: על רקע העלייה בתחלואה בצפון המדינה, בבייג'ין, ובערים אחרות, הממשלה הכריזה על הגבלות הדוקות על התנועה לקראת תקופת החגיגות של השנה החדשה בקרוב. מדובר בתקופה העמוסה ביותר בנסיעות בין עירוניות. סביר להניח שהמגבלות על הפעילות ישפיעו על האינדיקטורים למצב המשק, ובמיוחד אלה המתייחסים לענפי השירותים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully