לא צריך להיות חקלאי כדי לדעת שמחיר מוצרי המזון מהחי שהצרכן פוגש במרכולים וברשתות השיווק, ממוצרי החלב, דרך ביצים ועד לעוף או לבקר, מושפע משרשרת ארוכה מאוד של חוליות ייצור, והראשונה בהן היא הגרעינים המרכיבים את תערובות המזון של חיות המשק. הגרעינים הם חומרי הגלם מהם עשויות תערובות המזון והמחיר שלהם מהותי לעלות התזונה של החיות. חומרי הגלם האלה גדלים בעיקר בחו"ל והמחיר שלהם נקבע בבורסת הסחורות בשיקגו.
שוק סחורות המזון תמיד רגיש ותנודתי ואירועים עולמיים, כמו הסכמי הסחר בין ארה"ב לסין ובוודאי משבר הקורונה, כמו גם אירועים מקומיים ותנאי מזג האוויר, משפיעים עליו משמעותית. בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה עקבית ורציפה של חומרי הגלם, כמו תירס, חיטה או כוספת הסויה, שכבר חצתה בממוצע את 40% כמעט בכל גידול, כולל עליות בפרמיית הייבוא. עליית המחירים ברבעונים האחרונים של 2020 צפויה להערכתי להימשך גם לתוך הרבעון הראשון של 2021. קשה להתנבא מעבר לכך משום שאנו תלויים בתוצאות הקציר הבא שיהיה בחצי הכדור הדרומי, בדרום אמריקה וכמובן באירועים נוספים ובעיקר בטיפול במשבר הקורונה.
עליות המחיר האלה עדיין לא הגיעו אל הצרכן הסופי וזה במידה רבה גם בשל המלאים שמחזיקים מכוני התערבות בישראל וגם להיחלשות הדולר ביחס לשקל. אבל גם מלאים אלה מחודשים בהתאם למחירים החדשים, לכן צפויות עליות מחירים בלתי נמנעות עבור המגדלים. עליה במחיר תערובות המזון למגדלים יוצרת באופן טבעי שרשרת גלי הדף בכל חוליות שרשרת ייצור המזון מהחי וצריכה להיות מגולמת בסופו של דבר גם במחיר לצרכן. לזה יש חשיבות עצומה כי ההשפעה של עליות מחירים אלה על הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל היא משמעותית.
במהלך אוקטובר-דצמבר עלה מחיר התערובת בכ-5% למגדל, למרות שבממוצע עלו המחירים בכ-35%. אני מעריך שלאור מצב המלאים וההתייקרויות הצפויות, ברבעון הקרוב פוטנציאל ההתייקרות של תערובות המזון יגיע ל-20%. כשהעליות מגיעות על רקע המשבר הכלכלי בישראל וחוסר הוודאות הכלכלית הן של חקלאים והן של כלל האזרחים, יש לזה משמעות עצומה.
המגדלים ישלמו את המחיר
כמו שאני רואה את זה יש כאן שתי אפשרויות ושתיהן צריכות תשובה בדמות מדיניות ממשלתית ברורה:
האחת היא התייקרות המחירים לצרכן, שאין ספק שהיא בעייתית נוכח המשבר הכלכלי בו מצויים מרבית אזרחי ישראל. התייקרות מחיר זו אינה נקודתית רק לענף המזון מן החי, למעשה גם הדגים, הקמח ומוצרי מזון נוספים עשויים להתייקר, מה שיעלה עבור אזרחי ישראל את יוקר המחיה בתקופת משבר. זה מהלך שעשוי בהחלט לפגוע בביטחון התזונתי של האזרחים בישראל ויש לו משמעות גדולה בטווח הקצר והארוך על הכלכלה והמשק הישראלים.
השנייה נובעת מהעובדה שעליית מחירים חייבת להתבטא איכשהו ואם לא תחול התייקרות, מי שישלם את המחיר הם המגדלים. המשמעות של זה היא משבר שעלול להוביל לירידה משמעותית בייצור המקומי בעיקר בענפי העוף והבקר, שאינם נמצאים תחת מכסות. אם נוסיף את השינוי המהותי בתמהיל הצרכנות בישראל עם הפגיעה המאסיבית שספג השוק המוסדי בשל הקורונה והתבססות השוק בחודשים האחרונים על קמעונאות, הרי שנוצרים עודפים בייצור, העלות הגידול עולה ומדובר במוצרים בעלי חיי מדף קצרים במיוחד. פגיעה בייצור המקומי של מזון מן החי היא מחיר שאני לא בטוח שישראל יכולה להרשות לעצמה לשלם. הכתובת על הקיר, השאלה היא אם יש מי שקורא אותה.
אבי מנוחין הוא מנכ"ל קבוצת תדמיר