שוק המט"ח סוער הבוקר בהמשך לשיאים שנקבעו אמש בשוק המניות האמריקאי, לצד הזינוק של הביטקיון לשיא. בהמשך לניצול של כרבע מתוכנית הרכישות של בנק ישראל ל-2021, מוקדם יותר השבוע הבהיר הנגיד אמיר ירון כי התוכנית עשויה לעלות על 30 מיליארד דולר ב-2021. עם זאת, בשוק מעריכים כי תוכנית הרכישות מט"ח של בנק ישראל צפויה אומנם למתן חלק מהכוחות הפועלים לייסוף השקל בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים (כמו: העודף בחשבון השוטף, הנפקות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, השקעות ישירות ועוד) עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל.
הדולר מאבד 0.8% מול השקל לרמה של 3.256 שקלים, האירו מאבד 0.4% לרמה של 3.933 שקלים.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי אמר בשיחה עם גלובס כי "הדולר עשה מהלכים מבית ומחוץ, אך כרגע זה לא מהלך דולרי אלא של התחזקות השקל. כבר אתמול החל שטף של מוכרים. רוב השוק מבין שזה הנורמלי החדש ומוכן למכור בשערים האלה, אך מי שמקזז זאת הוא בנק ישראל. השאלה הפתוחה היא האם הוא יצליח לשמר את הקצב הזה בהמשך השנה. הכוחות הבסיסיים של המשק תומכים בהתחזקות, מנגד בנק ישראל עושה מהלכים מאסיביים, גרנדיוזיים ונכונים. אנו רואים את בנק ישראל כמישהו שקונה זמן לסקטור העסקי בכך שהוא רוכש מט"ח, השאלה היא האם הנחישות של בנק ישראל תספיק".
"הסוחרים מוכרים מט"ח יותר מאשר רוכשים שקלים. אנו רואים זאת מתפתח בשוק בחודש האחרון וצריך להסתכל מי עזר לשקל להגיע ל-3.30 שקלים - והוא בנק ישראל שהודיע על תוכנית הרכישות לשנת 2021. צריך להדגיש כי מדובר בלפחות 30 מיליארד דולר (עם אפשרות ליותר מזה - ג.ב.ס). הנגיד אמר את זה אתמול, המשנה לנגיד אנדרו אביר אמר זאת לפני כן, וזה מה שקרה בעבר, נגידים סיימו את השנה מעבר לרף שנקבע תחילה. רק בחודש ינואר בנק ישראל רכש כ-20% מסכום הרכישות, מה שאומר שהוא עשוי להגיע למכסה שקבע במהרה. ישראל נהנית מעודף בחשבון השוטף בסדר גודל של כ-20 מיליארד דולר פחות או יותר, זה אומר שהרבה מהכסף שבנק ישראל הולך להשקיע יקזז מהתזרים הזה. עם זאת, נראה כי 30 מיליארד דולר לא יספיקו בהנחה כי הזרמת המט"ח לישראל תימשך באותו קצב", אמר לוי.
"מבחינה טכנית נוצרה נקודה שמוכרי דולרים מוכנים למכור דולרים ברמה של 3.30 שקלים. בנק ישראל רכש ומי שמכר לו דולרים זה בעיקר גופים מקומיים. ככל שהשער עולה יש יותר מוכרים שמוכנים למכור את הדולרים, ויש רמה שבה אין מספיק קונים. רמות של 3.30 שקלים שפעם היו טאבו, היום הופכות לנורמלי החדש", אמר לוי.
לגבי ההרחבה הפיסקלית של תוכנית הסיוע בארה"ב תשואות האג"ח של ארה"ב עלו בחדות. "זה אמור היה לקרות בעבר ומי שמנע זאת היה הבנק המרכזי על מנת לשמור על עקום התשואות שטוח. הבנק המרכזי שינה את התפיסה בימינו וזה איזשהו צעד זהיר להפחתת המעורבות של הפד, צמצום מוניטרי פסיבי עדין שעשוי להימשך בצורה מדודה בטפרינג והעלאות ריבית בעוד שנים רבות", אמר לוי.