גרמניה מערימה קשיים: אתגר המתחסנים של אירופה

עוד בטרם הגיעו מספיק חיסונים לאוכלוסיות בסיכון, ולמרות שלא ברורה האפקטיביות שלהם נגד מוטציות חדשות, מדינות אירופה מתלבטות בימים האחרונים באופן פומבי בשאלה מה לעשות עם מי שמתחסנים. התשובות לשאלות לגבי הנפקת "תעודות מתחסנים", "דרכונים ירוקים" או הטבות למי שייבחרו לקבל חיסון לקורונה, עשויות להיות בעלות השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת, וגם השפעה אפשרית על ישראלים, המובילים את העולם בשיעור ההתחסנות.

עד לאחרונה החיסונים נחשבו לנקודת המפנה שתשיב את החיים למסלולם, כולל פתיחת אפשרויות להתקהלות בחללים סגורים (אירועי תרבות, קונצרטים, סרטים), מעבר גבולות ללא צורך בבידוד (החייאת התיירות) ופתיחה מחדש של מסעדות ומקומות עבודה. אבל, כדי שהדבר יתרחש צריכים גם כמות גדולה של מתחסנים וגם שיעורי יעילות גבוהים - שני גורמים שכרגע שנויים במחלוקת באירופה.

בנוסף, כניסתם לשוק של חיסונים שונים בעלי שיעורי יעילות שונים ושלל מוטציות של הנגיף מסבכת את השאלה אם להתייחס למקבלי החיסונים כקבוצה אחת. האם מי שקיבל חיסון של חברת אסטרהזנקה (75% יעילות נגד הזן הבריטי, 10% בלבד נגד הזן הדרום-אפריקאי לפי מחקר ראשוני) שקול למי שהתחסן עם ביונטק-פייזר (95% יעילות נגד זן ווהאן, שיעורי יעילות לא ידועים נגד המוטציות)? ומה לגבי מי שהתחסנו בעזרת החיסונים הרוסים והסינים, האם הם גם נחשבים למוגנים מפני המגפה?
אין מדיניות אחידה ברחבי היבשת

כמו בצעדים אחרים ביחס למגפת הקורונה, האיחוד האירופי אולי מנסה לתאם מדיניות אחידה, אך בינתיים רוב ההתקדמות והחקיקה נעשים באופן עצמאי על ידי המדינות החברות. ראשי מדינות האיחוד האירופי הסכימו "באופן עקרוני" כבר בחודש שעבר על השקת "תעודת מתחסן" כלל-אירופית, אולם דחו למועד מאוחר יותר את הדיון בשאלה אילו הטבות או אפשרויות היא תעניק למי שיקבל אותה, ובאילו תנאים. "מוקדם מדי לדון בכך", אמרה הקאנצלרית אנגלה מרקל.

דנמרק, שמובילה את האיחוד האירופי בשיעור ההתחסנות ומצפה בקוצר רוח למשלוחים חדשים של חיסוני ביונטק-פייזר, הודיעה כבר בתחילת השנה כי תשיק בחודשים הקרובים "דרכון חיסון דיגיטלי", שבו יהיו הנתונים לגבי מועד ואופי החיסון של כל מי שקיבל אותו. הממשלה הודיעה כי הכרטיס יוכל לשמש אזרחים דנים כדי לעבור גבולות בקלות, וגם לשמש את הרשויות כדי לנסות ולברר לעומק את הסיכון להדבקה-מחדש או להדבקה של אחרים בנגיף הקורונה מצד מי שהתחסנו.

"זהו צעד הכרחי לחלוטין לאתחל-מחדש את המצב בדנמרק, כך שחברות יוכלו לשוב לעשות עסקים", אמר שר האוצר הדני מורטן בודסקו, "חברות דניות רבות הן גלובליות, העולם הוא השוק שלהן, והדרכון הדיגיטלי הנוסף יציג את העובדה שהם התחסנו".

גם שבדיה הודיעה על אימוץ מודל דומה - תעודת חיסון אלקטרונית - ואף הבטיחה לחלק אותו לאזרחים שיתחסנו עד הקיץ. שרה בממשלה השבדית גם הבטיחה להשתמש בתעודות אלה כדי לאפשר כניסה למסעדות או לאירועים.

בגרמניה, לעומת זאת, ישנה התנגדות רבה למתן הטבות או זכויות שונות למי שיתחסנו. ועדת אתיקה שדנה בעניין הציעה באופן גורף בשבוע שעבר לא להעניק שום הטבות למתחסנים, מחשש שהדבר יהווה אפליה אסורה על פי החוק. בנוסף, הוועדה הודיעה כי היא מתנגדת להענקת הטבות כלשהן למתחסנים, אפילו הזכות לעבוד ללא מסכה או להיפגש עם אנשים שנמצאים בסיכון, משום שהדבר "עלול ליצור תחרות" בין התושבים על מי מתחסן קודם. "נכון לעכשיו לא ניתן לדמיין הסרת הגבלות הקשורות לחופש (למתחסנים)", הודיעה הוועדה פומבית, בנושא שסוקר בהרחבה בכלי התקשורת.

אבל גם אם לא יהיו הטבות קבועות בחוק, כמה חברות גרמניות לוקחות את העניינים לידיים. כך, הרשת למכירת כרטיסים למופעים EVENTIM הודיעה כי היא מוסיפה את האפשרות להעלות לאתר בעת הזמנת כרטיסים הוכחה לחיסון, כדרך להבטיח השתתפות בקונצרטים עתידיים, כשהמצב יאפשר זאת. גם בתי קולנוע במדינה שוקלים לעשות צעד דומה, ולדרוש תעודת מתחסן בזמן הזמנת הכרטיס. הם מקווים להתחיל בהקרנות כבר בחג הפסחא הקרוב.

בינתיים נראה כי ממשלות היבשת רגישות בנוגע לשימוש בהטבות על מנת למשוך ולפתות תושבים להתחסן. זאת, למרות שיש מדינות בהן יש שיעור גדול יותר של מתנגדים לחיסון מול תומכים בו, כמו צרפת. ראש ממשלת צרפת הזהיר בשבוע האחרון מפני עתירות משפטיות נגד הטבות שכאלה ואמר "זה מאוד יפתיע אותי אם ניצור תעודות חיסון חובה למי שחוסנו לקורונה". "זה יהיה הלם רציני, כשרק התחלנו את קמפיין החיסונים, להציע זכויות מסוימות לקבוצה אחת על פני האחרת", אמר השר לענייני אירופה בממשלת צרפת.

בשלב הנוכחי, נראה כי האי-ודאות בנוגע ליעילות החיסונים במניעת הדבקות (ולא רק במניעת תחלואה), ביחד עם החשש ממוטציות של הקורונה שיחמקו בהצלחה מהחיסונים, מטים את הכיוון נגד השימוש ב"דרכוני חסינות" כדי להחיות את מגזרי התיירות והאירועים, למשל.

ממשלת בריטניה הודיעה כי אינה שוקלת להנפיק תעודות אלה, משום שהן ייצרו אפליה ויהפכו את החיסון ל"מעין חובה". עם זאת, השר האחראי על מבצע החיסונים נאדים זהאווי אמר כי כל בריטי שהתחסן יוכל לבקש לקבל אישור מכך ממערכת הבריאות הממלכתית.

הנושא מפלג לא רק מומחים לאתיקה ולחברה, אלא גם את הציבור עצמו. לפי סקרי דעת קהל, בגרמניה ישנו רוב נגד יצירת "חברה מקבילה" של בעלי זכויות מיוחדות - מי שהתחסנו; בסקר שערך מכון "ברוקינגס" בארה"ב נמצא כי הציבור חלוק כמעט שווה-בשווה בשאלה אם יש להעניק הטבות מסוימות למי שכבר התחסנו.

נכון לעכשיו, כלי התקשורת מעריכים כי אם יוצעו באיחוד האירופי אישורי חיסונים, הם יהיו בתגובה לחקיקה מצד מדינות מסוימות - כמו האפשרות שממשלת יוון הזכירה להכניס לשטחה תיירים שקיבלו חיסון - ולא באופן יזום שיבטיח מראש את הזכויות. הרקע לכך, בין השאר, הוא הזמן הרב שנדרש כדי לחסן את האוכלוסייה, והפערים שייפערו בין מי שיקבלו את החיסון כעת על פי חוק, לבין שכבות אחרות שיצטרכו להמתין חודשים ארוכים, אולי אף שנה, כדי לקבל את החיסון.