מגפת הקורונה פגעה אולי יותר מכל בשוק העבודה. מעל למיליון מובטלים במדינה של כ-10 מיליון תושבים, כאשר לפי נתוני משרד התעסוקה מאז תחילת הסגר השלישי נוספו למעגל האבטלה כ-180 אלף אנשים נוספים. הקורונה והישיבה בבתים הביאה אנשים רבים לחשיבה מחודשת על חייהם במגוון תחומים, כאשר המרכזי בניהם הוא בתחום הקריירה. דרוש הרבה אומץ בכדי להתחיל מחדש ולהחליט על כיוון לקריירה שנייה. מצד שני, לעיתים מדובר בצעד מתבקש שיכול לשפר את חיינו משמעותית. אם כן, כיצד עושים זאת נכון? אופיר וינר, מנהל משאבי אנוש של חברת האקריו מסביר.
מדינת ישראל נערכת לסיום הסגר השלישי, אך האם משמעות הדבר הוא שהדברים יחזרו למסלולם בדיוק כפי שהיו מבחינת שוק התעסוקה? התשובה היא ככל הנראה שלא. חברות וארגונים רבים שספגו הפסדים במהלך הקורונה יחליטו ככל הנראה להתייעל ולהצטמצם, מספר המובטלים הרב יביא למצב בו במקצועות רבים ההיצע יעלה על הביקוש, וגם אם ירצו, לא כל המבקשים יוכלו להשתלב חזרה בתפקידם הקודם.
בחירת קריירה תמיד מלווה בדאגות וחששות, במיוחד כשמדובר בשינוי כיוון ובחירת קריירה שנייה, שבאופן טבעי נעשית באמצע החיים, בה לרבים מהאנשים יש משפחות לפרנס, משכנתאות, הלוואות והתחייבויות שונות. זאת בניגוד לבחירת קריירה ראשונה שנעשית בשלבים מוקדמים יותר של החיים. עם זאת, גם כאן השאלה שעומדת במרכז היא במה נרצה לעסוק בעתיד ומהו המקצוע שיאפשר לנו להיות מסופקים ולכלכל עצמנו באופן ראוי. בחירת קריירה שנייה אומנם אינה פשוטה, אך עם זאת לעיתים מתבקשת בעולם המודרני, בו פיתוח קריירה מתקשר למונחים ששימת הדגש עליהם הייתה פחותה מבעבר, כדוגמת הגשמה עצמית, עניין, מיצוי פוטנציאל יכולות, סטאטוס חברתי ועוד. אלו לעיתים הופכים את הדילמות והמחשבות לסבוכות אף יותר. אם הדבר מהווה נחמה, התלבטויות אלו הן נחלת הרוב ומעטים הם האנשים שמסלולם ברור כבר מהתחלה. בכל חיפוש אחר כיוון ועבודה יש להשקיע מחשבה, ללכת אחר הלב, אך גם לדעת לקחת סיכונים מחושבים.
אנשים משתנים במהלך החיים, גם מבחינה אישית וגם מבחינת המקום בו הם נמצאים בחיים, תחומי עניין, שאיפות, רצונות, סטאטוס משפחתי וצרכים. אי לכך, חשוב לחזור למקורות ולחקור את עצמנו, לשאול "מי אני?". חשבו על התחומים בהם אתם טובים כיום או אוהבים לעסוק, מיומנויות שאספתם עד כה בקריירה ובחייכם האישיים, מה עושה לכם טוב ומספק אתכם, גם אם מדובר בתחביבים. מתוך כך נוכל לגזור יכולות שנרצה ליישם גם בהמשך הדרך במקום עבודה חדש. אין זו קלישאה שאדם מצליח ביותר ומשגשג במקום בו הוא חש בעל משמעות. אדם שעבד עד היום במקצוע טכני, אך במהלך חייו גילה שטמונות בו יכולות אומניות ויצירתיות, יכול למשל בהחלט להחליט על שינוי בחייו שיעשה אותו מאושר יותר ולחפש עבודה בתחומים אלו.
עם זאת, חשוב לזכור שלא כל אדם יודע לשאול את עצמו שאלות ולענות תשובות ברורות, ולעיתים נכון ואף רצוי להיעזר בגורמים חיצוניים המתמחים בדבר ותפקידם לשאול את השאלות הנכונות ולעזור למבקשים לנבור בנפשם ולהגיע לתובנות. אבחונים אלו נעשים על ידי מכונים שונים ואף במקומות עבודה שמציעים שיחה ראשונית עם יועץ קריירה שתפקידו לשאול את השאלות הרלוונטיות ולהציע הכוונה לתחום מתאים.
כאמור, שוק העבודה כמו תחומים רבים נוספים בחיים בנוי על היצע וביקוש. על פי היצע וביקוש מתומחרים מוצרים, לפיהם מתומחרות משכורות עובדים והם גם אלו שקובעים את הסבירות שנתקבל לעבודה במקצוע מסוים. כך לדוגמא, קיים ביקוש רב למהנדסים בשוק ולכן המשכורות המוצעות גבוהות בתחום זה. זאת לעומת תחום הפרסום, בו הביקוש עולה על ההיצע ועל כן המשכורות ההתחלתיות לרוב נמוכות. כמו כן, אין זהו סוד שהמשכורות בתחום ההוראה למשל אינן גבוהות, אך שעות העבודה נוחות יותר, לעומת עולם ההיי-טק בו המשכורות גבוהות והשעות ארוכות. לכל אדם העדפות וצרכים אחרים ובבואנו לחפש את הכיוון הנכון לנו יש לחקור את השוק ולבצע "סקר שוק", בדיוק כפי שהיינו מבצעים בבואנו לקנות מוצר צרכני כלשהו. אנחנו רוצים את המוצר הטוב ביותר, במחיר המשתלם ביותר שיהיה הכי טוב ורלוונטי לאורך זמן. חקר שוק יכול להתבצע על ידי התייעצות חברים, אנשים ומכרים שעובדים בתחומים בהם אנו מתעניינים וכמובן בחיפוש בגוגל, שיוכל להניב נתונים על כמעט כל מקצוע קיים. ההמלצה היא לבצע ראייה קדימה, לבחור דווקא בתחומים המתפתחים של המחר, אלו שעתידים להיות רלוונטיים ולא צפויים להיעלם בעשורים הקרובים. בנוסף מומלץ להיכנס לאתרי דרושים לסייר בקטגוריות שונות ולראות כמה משרות מוצעות בכל תחום, האם יש ביקוש למקצוע שקוסם לנו?
אם כן, אילו פרמטרים בסיסיים עלינו לבדוק? האם ישנו מקום להתפתחות עם צבירת ניסיון, האם השכר עולה בהדרגה. הנתונים בעולם המודרני חשופים וגלויים במרחק קליק באינטרנט לכל דורש. תקופת הקורונה והמציאות שסביבנו גם הן יכולות לגלות לנו הרבה על עולם התעסוקה של ימינו. מהן התעשיות החזקות לעומת אלו שעברו זעזועים רבים. כך למשל, ניכר שבעוד שהתעשיות המסורתיות הולכות ומצטמצמות, כדוגמת ענפי המסעדנות, הפנאי, קמעונאות ושירותים, שנפגעו בצורה משמעותית, שוק ההיי-טק מנגד תפס נפח משמעותי שהולך ועולה. תחום נוסף הוא תחום הפרסום המסורתי לעומת זה האינטרנטי. בדיוק כמו בבחירת מוצר, מומלץ לבחור בקריירה שנייה בשוק חזק, מתגמל, יציב ומתפתח.
בחירת קריירה אינה פשוטה מאחר שמשלבת בין שני עולמות, עולם הנפש ועולם השכל. חשיבה מופשטת אודות מה אנו רוצים ומה יעשה לנו טוב, לעומת חשיבה קרה על תעשיות מתפתחות ופוטנציאל משכורות. על אף הנתונים הבחירה אינו צריכה להיות קרה ויש מקום לקחת סיכונים. עם זאת, בכדי שנהיה שלמים ומרוצים מהחלטתנו, הסיכון אותו ניקח צריך להיות מחושב. ההחלטה תשפיע עלינו לאורך שנים ולכן צריך וחשוב לבצע חישוב סיכונים. סיכונים אלו יהיו מחושבים לפי השלב בו אנו נמצאים בחיים ובהתאם ליכולותינו הפיננסיות, המשפחתיות וכן הלאה. יש כאלו שיכולים להרשות לעצמם להיות נועזים יותר וכאלו שכורח המציאות יאלץ אותם לבצע החלטות שמרניות יותר וייתכן שאף יהיו כרוכות בפשרות מסוימות. אחרי הכל, באמצע החיים אנו מודעים היטב לעובדה שבחיים לא ניתן לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה.
אחד השיקולים למשל יהיה ההשכלה לה נדרש לצורך התפקיד הבא. רבים מהמקצועות דורשים הכשרה, בין אם תואר אקדמי או תעודה מקצועית למקצוע פרקטי. הדילמה המרכזית בהחלטה האם ללמוד תואר היא משך הזמן הדרוש, ההשקעה הנדרשת בזמן וכסף, כאשר בסופה לא מובטחת בהכרח עבודה, ואכן ישנם תפקידים בהם תואר יעניק לנו יתרון על פני מתחרים. ישנם מוסדות להם יחידות השמה המבטיחות או לפחות מסייעות לבוגריהן במציאת עבודה.
תהיה ההכשרה שתידרש ושבה נבחר, חשוב לזכור שזו, כמו גם מציאה וקבלה לעבודה ראויה לא קורות בן יום. יחד עם העובדה שכאשר שוק העבודה ייפתח מחדש, הוא יהיה מוצף, רצוי לא לנוח על זרי הדפנה ולנצל את החל"ת והזמן הפנוי לחשיבה ויישום ולהניע את בסיס דרכנו לחזרה לשוק העבודה.
הכותב הוא מנהל משאבי אנוש האקריו ישראל