עד פרוץ הקורונה, משבר האקלים היה בראש סדר היום התקשורתי ובחלק מהמדינות גם הציבורי והפוליטי, אך המגיפה דחקה אותו אל תחתית הרשימה, בעוד שהשפעותיו ממשיכות להשפיע על תחומי החיים השונים. הצפות, קיטוב עונות השנה ועוד, אלו רק חלק מההשפעות של משבר האקלים שאנו חווים ביום יום, ומשלמים עליהם מחיר כבד. כך למשל, הוריקן "הארווי" גרם לנזק כלכלי של מעל למאה מיליארד דולר בשנת 2017, והשרפות שהתקיימו באוסטרליה שנה שעברה גרמו לנזק של יותר מארבעה מיליארד דולר. גם בישראל, ראינו בשנים האחרונות הקצנה של עונות השנה, דבר שגרם בחורפים האחרונים להצפות משמעותיות ברחבי מדינת ישראל שגרמו לנזקים גדולים ברכוש. קחו למשל את ההצפה הגדולה שהייתה בחורף שעבר לאורך הגעתון בנהריה.
לצד החקלאות, הבריאות וענפים נוספים, גם ענף הביטוח, מושפע רבות משינויי האקלים הגלובאליים, בעקבות העלייה ברכיב הסיכוני בפוליסות הביטוח. ככל שהסיכון הביטוחי עולה, כך מחירה של הפוליסה עולה. במחקר תלת שלבי, שערכו מספר חוקרים ישראלים, ופורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה", ביקשו החוקרים לבחון את השפעת שינוי האקלים על ענף הביטוח העולמי והישראלי, ועל פי הערכות שלהם, עד שנת 2050 צפויה להתייקר פוליסת הביטוח ב-3% בעקבות שינויי האקלים. עוד במחקר, העריכו החוקרים כי עלויות ענף הביטוח צפויות גם הן להתייקר בכמעט 4% עד ל-2050.
"מחירה של פוליסת ביטוח מושפע מכמה פרמטרים מרכזיים, שבסופו של דבר משתקללים ומעידים על רמת הסיכון. אחד המרכיבים שנלקחים בחשבון הוא הסיכוי להיפגע מנזקי טבע. אם בעבר, לקחו בחשבון שנזקי טבע מתרחשים פעם בשש או עשר שנים, כיום מבינים שהופעותיהם של נזקי טבע מגיעים בתדירות גבוהה יותר ואף עשויים להגיע מדי שנה, כמובן שבעוצמות שונות ולכך יש השפעות גם על המבוטח וגם על חברות הביטוח", מסבירה אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית ליברה חברה לביטוח.
על פי עורכי המחקר, שבוצע באוניברסיטת חיפה, נמצאו ארבע תופעות שהחריפו עקב שינויי האקלים בעשורים האחרונים: שיטפונות, בצורות, טמפרטורות קיצוניות ושרפות. ועל פי הערכות החוקרים, תופעות אלו צפויות להגדיל בצורה משמעותית את היקף התביעות עקב נזקים ותמותה, דבר שצפוי כמובן לפגוע ברווחיות הענף ולעלייה בהוצאותיהם של חברות הביטוח בעולם וגם בישראל.
ניקח למשל את סוגיית עליית מפלס המים והקצנת עונת החורף, על פי הערכות, מפלס המים בים התיכון צפוי לעלות ב-50 סנטימטר עד לשנת 2040, מה שעלול לגרום להתייקרות בביטוחי דירות בשכונות סמוכות לרצועת החוף ואף להשפיע על הסכמתן של חברות הביטוח לבטח דירות בשכונות אלו, לאור העלייה ברכיב הסיכוני שמביאה עליית מפלס המים. אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית חברת הביטוח ליברה מצביעה על הנפגעים הראשונים בסיפור ואומרת: "בחורפים האחרונים ראינו בערים רבות בישראל את ההצפות והנזקים הרבים שהביאו איתם ימי הגשם. הראשונים שכבר מרגישים את העלייה במחיר, לפחות במדינה שלנו, הם העיריות, חנויות הרחוב ובתים פרטיים, שהנזקים בעקבות נזקי טבע כדוגמת הצפות ושיטפונות שכיחים יותר אצלם", אתי מוסיפה "כאשר הקימו את ענף הביטוח לפני מעל למאה שנה, משבר האקלים לא היה במשוואה עליה מתבסס הענף, עם הזמן, נלקחו בחשבון גם אירועי קיצון, אך תוך הנחה שהם יתרחשו רק פעם במספר שנים ולא בתדירות גבוהה. בשנים האחרונות שינויי האקלים מצריכים מבכירי ענף הביטוח העולמי ובישראל לפתח מודלים חדשים, מדיניות חדשה על מנת להתאים את הענף לתמונת המצב המשתנה בכל הקשור לסביבה בה אנו חיים, על מנת שהמוצר הביטוחי ותמחורו יתאימו לתקופה ולצורך, יכסו את המבוטח בצורה טובה, ועדיין יהיו כלכליות גם למבטח".
פרופ' אופירה אילון, שנמנית במחקר שצוין, מציעה פתרון מעניין לסוגיה החדשה שנולדה ואומרת: "משבר האקלים העולמי, מצריך מענפים רבים לעשות התאמות ושינויים כך שיתאימו למצב החדש ולשינויים התכופים. אחד הפתרונות שהעלנו במחקר שלנו מדברים על הקמתה של שותפות ביטוח פרטית ציבורית בישראל שתיתן מענה לנזקים העתידיים. שותפות זו גם תוכל לסייע לאלו שאינם מסוגלים לבטח את רכושם לאחר הנזק. במדינת ישראל ישנה את קרן "קנט" המסייעת לחקלאים מפני נזקי טבע, ואני מאמינה כי הדרך הנכונה לפתור את הבעיה הקיימת בענף הביטוח, כמו בענפים אחרים, היא ליישם בתוך הכלים הקיימים סעיפים חדשים של משבר האקלים".