פרשת גיימסטופ שממאנת לרדת מהכותרות בארה"ב, מתוארת על ידי התקשורת האמריקאית כמאבק בין דורי. מצד אחד, גופים מסורתיים, עשירים, מנהלים כספים בהיקפים עצומים ומצד שני, חבורה של צעירים, מורדים, לא מפחדים שקוראים תיגר על ההגמוניה והשליטה של המוסדיים העשירים. כוחם של האחרונים, ההמונים, נובע מהיכולת של פרטים רבים להתאגד דרך רשתות מדיה חברתית . מבלי להכיר אחד את השני, עם העוצמה של הרשתות, הם רוצים להסתכל לחזקים בלבן של העיניים.
זה נשמע כמו התגשמות חלומם של רבים הרי רק בדרך זו אנחנו נפרדים מהרבה פרות קדושות על ידי כוחות צעירים שמאסו בכח של תאגידי הענק ובאמצעות חדשנות משבשת הכו אותם שוק על ירך.
אך האם זו המציאות גם במקרה של גיימסטופ?
לפני שאתאר את המציאות כפי שאני מפרש אותה בנוגע לפרשה זו, אבקש לתמצת במילותיי, את ההתרחשויות להן היינו עדים בעניין זה. גיימסטופ היא רשת חנויות משחקי מחשב שסובלת מהפסדים רבים בעקבות משבר הקורונה והמעבר לקניות און ליין. מניית חברת גיימסטופ נסחרת בבורסה. משקיעים שונים וביניהם משקיעים מוסדיים הימרו שמחיר המנייה ימשיך לרדת והשקיעו במכשיר פיננסי הנקרא שורט שיגרום להם להרוויח ככל שמחיר המנייה ירד. לא מדובר פה על הימור בקזינו, בדרך כלל, ההימורים הללו מבוססים אצל גופים מוסדיים על מחקר כלכלי שמנבא את ירידת השווי של החברה.
במקביל, סחרו במניית גיימסטופ גם אנשים מן השורה. את המידע על כדאיות המסחר בנייר אוספים אנשים מן השורה לעיתים מאנליזות שהם קוראים, מדוחות כספיים, ממדיה מסורתית וממקורות מידע שונים ובתוכם גם מדיה חברתית ושיתופית. בשל התפתחות הטכנולוגיה, התעצמות הרשתות החברתיות ולוחות המודעות הדיגיטליים, החל להתפתח בשנים האחרונות גם שיח מחתרתי, מבוסס על המון דיסאינפורמציה ועל השערות לא מבוססות של אנשים, ברובם צעירים, המשכנעים אחד את השני לקנות ולמכור ניירות ערך. חלק מהשיח ברשתות אלו לגיטימי וכשר וחלקו, מניפולטיבי, מונע מאינטרסים ושיקרי. באחד מלוחות המודעות הללו החלו לצאת קריאות להילחם ב"שורטיסטים", אותם מוסדיים עשירים ולקנות את מניית גיימסטופ. כך מחירה עלה ועלה וגרם להפסדים אדירים לשורטיסטים שהימרו כאמור על ירידת שווי המנייה.
אני מבקש להציג הסבר אפשרי אחר לפרשה הזאת. מאחר והאירוע לא התרחש בישראל אין בידי את כל פרטיו אבל מהסתכלות מהצד, כקורא בעל מומחיות לנושא, נראה לי שלא באמת מדובר במאבק על ערכים כדוגמת Black live matters או אפילו לא קבוצות אנרכיסטיות מתנגדות שלטון מלאות אמונה בצדקת הדרך. מה כן יש פה? לדעתי זהו מאבק בין אנשים בעלי אינטרס כלכלי מובהק, מניפולטיביים מאוד, שניצלו את כוחם ואת כח סחיפת ההמון מחד ומנגד, ציבור גדול נסחף בכוחה של תקשורת ההמונים, שחשב שהוא משותף במאבק ערכי וראוי ובמקום להיות משותף הפך למשוטה. מטבע הדברים, הראשונים שרכשו את מניית גיימסטופ קנו אותה במחירים נמוכים יחסית. לאותם אנשים היה אינטרס גדול שמחירי המנייה יעלו. הקריאה למאבק ורכישת המנייה שנתמכה גם על ידי אנשים ערכיים אמיתיים, גרמה לעליות שערים ולהצטרפות רבים לעסקאות. היה ברור לי באותו היום שהפרשה נתגלתה, שמחיר המנייה יצנח. לא הייתה הצדקה כלכלית לעלייתו הגדולה. ואכן כך קרה. אלו שקנו במחיר נמוך, המתינו לעליית המחיר, מכרו והרוויחו בגדול. ומי הפסיד? נכון - כל המשוטים, שחשבו שהם במאבק ערכי. קנו במחירים הולכים ועולים ונאלצו למכור במחירים נמוכים או נתקעו עם מנייה ששוויה נמוך משמעותית מהמחיר בו רכשו אותה.
לא להתפתות לעסקאות בשטח
זוהי קריאת אזהרה שלי אליכם הקוראים. תגידו, הייתם קונים מנייה כתוצאה משיחה עם אדם מזדמן ברחוב? אז למה לעשות זאת כתוצאה משיחה עם אנשים עלומי שם וזהות ברשת? במקרה הטוב מדובר במידע שאינו בדוק או אינו מקצועי. במקרה הרע, מדובר בפתיינים שיפעילו מניפולציות פסיכולוגיות כדי לגרום לכם לעשות פעולה בנייר ערך, ולא תדעו שהגורם שהניע אתכם הוא זה שעלול לסחור בנייר מהצד השני. אל תתפתו לעסקאות מפתות ואל תהיו הקורבנות הבאים של רמאי הרשת.
שיהיה ברור, להשקיע בשוק ההון זו אלטרנטיבה טובה לכסף שלכם. אבל מסחר בניירות ערך אינו משחק. מסחר בניירות ערך או בכלל השקעה בשוק ההון מומלצת רק כאשר המשקיע הוא בעל ידע גם על המצב הכלכלי של החברה שאת המנייה שלה הוא קונה וגם בעל ידע במסחר בניירות ערך ואם לא, כדאי מאוד להיעזר באנשי מקצוע, יועצי השקעות ומנהלי תיקים, המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך.
עו"ד עודד שפירר הוא מנכ"ל רשות ניירות ערך