רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה שנמאס לנו. קשה לקום בבוקר, להגיע שוב לעבודה, לעשות שוב את אותם הדברים. למי זה לא קורה? לתופעה הזו יש שם: "שחיקה בעבודה". שחיקה אינה הגדרה לעייפות או תחושת עומס ומיאוס. לשחיקה יש קריטריונים, מדובר בתופעה בריאותית ונפשית, שפוגעת קשות בתפקוד העובד, פוגעת במעסיקיו וגם במשק הישראלי. לשחיקה יש גם מספרים והם גבוהים ומטרידים - האיחוד האירופאי פרסם כי מחקרים מראים כי עלות השחיקה של עובדים למשק מוערכת בכ-615 מיליארד אירו בשנה. נתון זה שהולך ועולה בכל שנה, כולל את העלות בגין היעדרות מהעבודה, חוסר אפקטיביות, ביטוח בריאות, קצבאות נכות ועוד.
יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים מסבירה על התופעה, המשמעויות הכלכליות שלה ואילו פתרונות מוצעים בישראל לעובדים שחוקים.
מהי "שחיקה בעבודה" ומדוע היא נחשבת לכל כך בעייתית למשק?
"ראשית, חשוב להבין כי מדובר בתופעה עולמית שהוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כאחת המגיפות הנפוצות ביותר של המאה ה- 21 ואשר מטרידה מדינות מתקדמות רבות בשל ההשפעות החברתיות וההשלכות הכלכליות העצומות שלה. שחיקה, בניגוד ל'סתם' עייפות או שעמום, היא תופעה קשה המשפיעה על העובד במישור הפיזי והנפשי. התופעה מתאפיינת בתשישות נפשית, תחושת תסכול וחוסר אונים בכל הנוגע לשגרה היום יומית, ירידה בערך העצמי ויחס ציני ומנותק לסביבה. תופעת השחיקה מסבה סבל גדול לפרט ונזק עצום למעסיק ולמשק. עובד שחוק נמצא בסכנה להיפלט ממקום עבודתו הרבה לפני גיל הפרישה, ויתקשה למצוא עבודה חדשה בשל גילו ובשל מצבו הנפשי התשוש, מה שיוביל לאבטלה גוברת. אם נוסיף לזה את הבעיות הפיזיות הנלוות ואובדן כושר העבודה וימי עבודה - הרי שעלות השחיקה למשק נאמדת במיליארדי שקלים בשנה.
"מסתבר שהתופעה אינה בשוליים גם בישראל ולראייה נתונים מדאיגים שעלו בסקר אומניבוס שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור הקרן, אשר מצא כי 41% מהעובדים במשק מרגישים שחוקים ו- 70% מהם אף הצהירו כי היו שמחים לעבור קורס הסבה למקצוע אחר. המדינה לא השכילה להבין שהשקעה בעובד אינה הוצאה אלא הכנסה. ישראל אינה עשירה באוצרות טבע וההון האנושי שלנו הינו אוצר הטבע הטוב ביותר".
אז מה עושים?
"מחקרים הוכיחו כי אחת הדרכים היעילות להתמודד עם התופעה היא מתן הכשרות לעובדים. הכשרות יכולות להיות בשני אופנים: הכשרה לתפקיד משודרג באותו ארגון/אותו תחום עיסוק או הכשרה לתפקיד המהווה הסבה מקצועית. בגרמניה למשל עובד מחויב לצאת להכשרה כל 3 שנים במטרה לרענן ולשפר את תפוקתו, וכל זאת במימון המדינה והאיגודים המקצועיים. אין ספק שעובד שעובר הכשרה הוא עובד טוב יותר, בעל מוטיבציה ובהכרח תורם יותר לארגון ולמשק. לכן השקעה בהכשרה מקצועית היא חשובה כל כך וההוצאה מחזירה את עצמה. הכשרות לשדרוג או הסבה מאפשרות לעובדים לשמור על רצף תעסוקתי, להמשיך בצבירת זכויות פנסיוניות ובעיקר לרכוש מקצוע חדש או מקור הכנסה נוסף, שיאפשר להם להישאר במעגל העבודה אפילו לאחר פרישתם לפנסיה.
"מחקרים שנערכו באירופה מראים כי השקעה של 1 אירו למניעת שחיקה של עובד, תפיק תועלת של כ- 13.62 אירו תוך שנה, כך שאין ספק שהשקעה ממשלתית חשובה בכדי להתמודד עם הבעיה. ולמעשה, מדינת ישראל אימצה את המודל הזה, ובאמצעות קרן מעגלים, היא מעניקה לעובדים שחוקים את האפשרות לעבור קורסי הסבה, במגוון רחב מאד של תחומים, ללא עלות".
מה לגבי עובדים מבוגרים? האם נושא השחיקה משפיע עליהם יותר?
"מחקר שנערך בישראל מצא כי המשק הישראלי מפסיד כ- 6.4 מיליארד שקלים בשנה כתוצאה מאי שילובם של עובדים מבוגרים מעל גיל 55 בשוק העבודה. נושא השחיקה נכון בעיקר לגילאי 50 פלוס, ולכן, ברור כי גם המדינה תרוויח מנושא זה, שכן האינטרס הכלכלי והחברתי המובהק הוא שעובדים מבוגרים לא יפלטו ממעגל העבודה. חשוב להבין שעובדים בגילאים המבוגרים יותר חווים חשש, עד כדי חרדה, מה יהיה בעת היציאה לפנסיה, במידה וירצו להמשיך לעבוד ולהרגיש חיוניים. סביב גיל 50 נוצר אצל רבים מאתנו משבר במישור התעסוקתי. בנוסף, לעובדים רבים יש הכשרה בסיסית ללא אופק תעסוקתי בארגון בו הם מועסקים. לעובדים אלו קשה יותר בגילאים המבוגרים למצוא עבודה אחרת או לשנות תפקיד במקום עבודתם, על מנת לשבור את "מעגל השחיקה" ולזכות בעניין בהמשך עבודתם, גם מעבר לגיל הפנסיה הפורמלי.
"מסיבות אלה, על המדינה להעניק להם את האפשרות לרכוש כלים שיאפשרו להם תעסוקה מאתגרת והכנסה נוספת לתקופה שאחרי יציאתם לפנסיה. זאת, כדי להתמודד ולהזדקן בכבוד במקום להיות לנטל על המשפחה החברה והמשק הישראלי. אני שמחה לספר כי עד היום הכשרנו בקרן, במימון המדינה, עשרות אלפי עובדים כאשר רובם אכן הצליח בזכות כך להישאר במעגל העבודה, אפילו במקרים מסוימים לאחר גיל הפנסיה".
האם אתם נותנים מענה גם לעובדים שנפגעו תעסוקתית בעקבות משבר הקורונה?
"בעקבות משבר הקורונה החליטה הנהלת "קרן מעגלים" להגמיש את הקריטריונים ולאפשר לבני 45 ומעלה במקצוע שוחק ובוותק של 7 שנים לממש את זכותם למימון הכשרה מקצועית, וזאת על מנת לסייע למפוטרי הקורונה להמשיך להיות חלק ממעגל העבודה. בנוסף, בשת"פ עם 'שירות התעסוקה', אנחנו מציעים קורסי הסבה ושדרוג מקצועיים למפוטרי קורונה, במטרה לאפשר להם הזדמנות לשוב ולהשתלב במעגל העבודה, בזכות הכשרתם למקצועות נדרשים. מעבר לכך, ברור לנו שעקב משבר הקורונה הצרכים במשק השתנו ומשתנים כל הזמן ולכן, באמצעות מחקרי שוק מעמיקים, אנחנו מבינים מהם הצרכים של מעסיקים במשק ובהתאמה מחליטים אלו קורסים לפתוח. לדוגמא, ידוע לנו כי במקצועות ה IT יש דווקא עלייה בביקוש לעובדים למרות המשבר, ובתכנית ההכשרות לשנת 2021 שילבנו הצעות לקורסים כגון פיתוח אתרי אינטרנט, פיתוח אפליקציות בסביבת ווב/אנדרואיד, בדיקת תוכנה QA, סייבר ואבטחת מידע ועוד. דוגמה נוספת לקורסים במקצוע נדרש הינה קורסים המכשירים עובדים להפעיל ציוד רפואי במרכזים רפואיים מרמת הנדסאי ועד לרמת מפעיל.
"משבר הקורונה חידד את בעיית השחיקה בעבודה וברור לכולם כי מדובר בבעיה שמצריכה תשומת לב ממשלתית. טיפול ממשלתי נכון בתופעה זו יסייע להשאיר עובדים רבים במעגל העבודה עד ואפילו לאחר גיל הפרישה ויחסוך למשק מיליארדי שקלים בשנה".