במקרה של הצפה תוכלו לתבוע את המדינה, רק שלפני כן תצא לכם הנשמה

בשנים האחרונות פוקדות את מדינת ישראל סופות גשמים, שיטפונות, הצפות וחדירות מים - שגורמות לנזקים בעשרות מיליוני שקלים. עיקר הנפגעים הם דירות קרקע פרטיות ובתי עסק. קשה להאמין שאנחנו בשנת 2021.

מה מכוסה בפוליסה ואת מי ניתן לתבוע כשאין?

בפני האזרח שלוש אפשרויות - תביעה כנגד חברת הביטוח, הרשות המקומית או רשות הניקוז. מי שמבוטח בביטוח מבנה ותכולה, יוכל להגיש תביעה לחברת הביטוח שלו וסביר להניח שיפוצה מהר. מי שלא, ייאלץ להסתפק בהגשת תביעת רשלנות כנגד הרשות המקומית בטענה כי לא דאגו לתחזוקת התשתיות - תביעה כזו תמשך מספר רב של שנים (וקחו בחשבון שלא תוכיחו תביעתכם ותקבלו פיצוי) ותדרשו לשאת בעלויות הנזקים ובהוצאות המשפטיות הרבות.

ביטוח מבנה ותכולה מיועד בהגדרתו רק לאירוע חריג ופתאומי. כך שלרוב, ביטוח מבנה מכסה נזקי גשמים, סופה או שיטפון ממקור חיצוני לדירה בלבד. בדרך כלל, במקרה של תחזוקה לקויה של הבניין תידחה התביעה על ידי חברת הביטוח. יש לשים לב, כי פוליסות ביטוח של בתי עסק אינן כוללות פיצוי בגין סערה ואם בית העסק מעוניין להיות מפוצה נדרש הוא להרחיב הפוליסה.

חברות הביטוח יכולות לחלוק על ההגדרה של "סערה", "שיטפון" וכיוצ"ב, ובדרך זו תדחה תביעתך ולא תקבל את הפיצוי ללא הליך משפטי.

רשויות מקומיות מחויבות לנקוט אמצעים סבירים בשטחים ציבוריים ומחויבות לדאוג שמערכות ניקוז יהיו תקינות בעת מקרים אלו. בתי המשפט דחו טענותיהם של רשויות מקומיות כי המדובר ב"כוח עליון" ושבו וחזרו על כך, כי על הרשויות להיות ערוכות למצבי מזג האוויר ואינם בגדר דבר בלתי צפוי.

יש תקדימים רבים ניתן בהם פיצוי לאזרחים בגין נזקי רכוש של הצפות בטענת רשלנות כנגד הרשויות המקומיות.

• בית המשפט העליון דן בנושא בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ עניינם של הערעורים, בנזקי רכוש שנגרמו באזור עמק זבולון ומפרץ חיפה, כתוצאה משיטפונות שהתרחשו בחודשי הגשמים הכבדים של דצמבר 1991- פברואר 1992, אשר גרמו להצפות באזור. בית המשפט קבע כי הרשויות התרשלו בטיפול במקורות המים ובעקבות זאת נגרמו נזקים לרכוש. חברות הביטוח שילמו למבוטחים ותבעו את המדינה, נקבע כי ישנה אחריות בנזיקין לעיריית חיפה, ביאליק ודשנים.
• כך גם בע"א 2906/01 עירית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ בית המשפט קובע "עירייה סבירה יכולה וצריכה לצפות שהתרשלות מצידה, עלולה לגרום נזקים למבנים ותושבים כתוצאה מהצפה".
• נראה כי בתי המשפט בשנת 2020 מרחיבים האחריות ומעבירים את נטל הראיה על כתפי העירייה, כך בתמ"א 64388-10-17 אשר ניתן בחודש דצמבר 2020: "מאחר ומים הוגדרו כ"דבר מסוכן" שיכול לגרום לנזק והמים והבוץ שהצטברו בביתו של מבוטח התובעת, הגיעו משטחה של הנתבעת והיא זו שאחראית על הניקוז, יש לקבל את טענת התובעת להיפוך נטל הראיה בהתאם להוראות סעיף 38 לפקודת הנזיקין. במצב דברים זה, נטל הראיה להוכיח שהנתבעת לא התרשלה באחריותה כלפי מבוטח התובעת או הפרה חובה חקוקה נופל לפתחה של הנתבעת. יש לבחון אם הנתבעת עמדה בנטל שמוטל לפתחה בכך שהשתדלה באופן סביר לעמוד בחובתה לניקוז הרחובות".
• בחודש אוקטובר 2020 ניתן פסק דין בת"א (ת"א) 41110-07-15 ובו נקבע: " כעניין של מדיניות משפטית רצויה, נכון לקבוע כי גם אם לא צפו הנתבעות אירועי גשם בעוצמה שאירעה בפועל, הרי שהיו צריכות לצפותם, ובהתאם גם היו צריכות להקצות משאבים סבירים על מנת לתכנן מערכות ניקוז וביוב שתוכלנה להתמודד עם אירועי הצפה כאלו או שתוכלנה למזער את נזקיהם ככל הניתן. בסופו של דבר ביהמ"ש קיבל התביעה.

המדינה מעניקה פיצוי בעת "אסון טבע" בלבד. כל עוד לא תשונה ההגדרה של המילה, המצב המשפטי לא יאפשר הטלת אחריות על המדינה. תחום החקלאות הוא החריג, שם ישנו חוק המאפשר פיצוי בגין נזקי רכוש בעת סופות, שיטפונות וגשמים. המדינה מעניקה פיצוי גם בהתאם לחוק מס רכוש החל על שני מקרים - בצורת או בעת מלחמה ולכן השריפה שאירעה בכרמל והוכרזה כ"פעולת איבה" ניתן פיצוי לניזוקים.

למרות זאת, בפסיקה הוטלה אחריות על רשות הניקוז, שנושא בגין רשלנות בביצוע והמדינה נושאת ברשלנות בפיקוח. מוטב שהמחוקק יסדיר זאת לאור האקלים, הסופות והשיטפונות בשנים האחרונות ולא יותיר את האזרח ללא כל פיצוי ומענה אשר נדרש להליך משפטי ארוך ומיגע.

בנוסף לאמור, יש באפשרות האזרח להגיש תביעת רשלנות נגד רשות הניקוז. במספר פסקי דין נקבע שמוטלת אחריות על רשות זו. זאת, מאחר ומוטלת עליה אחריות גבוהה לבצע פעולות ניקוז יעיל בשטחי האחריות.

מטבען של תביעת רשלנות בית המשפט בוחן את "אשמת התורם" של הניזוק, כך שאף אם הצלחת להוכיח את תביעתך, הפיצוי הנזיקי בגין הנזק שנגרם לך יהיה שונה, ברוב המקרים אם פעלת או לא פעלת למיזעור הנזק.
הפיצוי הנזיקי במסגרת פוליסת ביטוח מבנה ודירה יפוצה בהתאם לסכום קבוע בפוליסה.

נראה כי כל עוד הדבר לא יוסדר באמצעות חקיקה בכנסת ויוגדרו הגשמים, השיטפונות, ההצפות וחדירות המים כ"אסון טבע", עדיף שהאזרח יבוטח באמצעות פוליסת ביטוח מבנה ודירה אשר תמנע ממנו נזקים רבים והליך שיפוטי יקר ומיגע.

הכותב הוא בעלי משרד עורכי דין העוסק בדיני נזיקין.