בנק ישראל מזהיר: "הפגיעה במשק ובשוק העבודה צפויה להיות ממושכת"

הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמת שפל של 0.1%. ההחלטה הינה בהתאם לקונצנזוס התחזיות של הכלכלנים בשוק, תוך שמרבית הגורמים שתומכים בהחלטת הוועדה השתפרו לעומת ההחלטה הקודמת. אם בעבר עלו ציפיות להורדת הריבית, אזי נתוני הצמיחה הטובים והיציאה של המשק בהדרגה מהסגר השלישי הסירו את האפשרות הזו מהשולחן.

בין הגורמים התומכים בהחלטה היו נתוני הצמיחה הטובים למרות הסגר השני על המשק, כאשר הכלכלה המקומית התרחבה ברבעון הרביעי ב-6.3%, ובסיכום 2020 המשק התכווץ ב-2.4% בלבד. על פניו, מדובר בצמיחה נאה יחסית למרבית מדינות ה-OECD, ומעבר לתחזיות של בנק ישראל להתכווצות של 3.7%. עם זאת, בין הגורמים שתרמו לצמיחה היו הקדמת רכישות הרכבים על מנת לחסוך את המס הירוק. בנטרול השפעה זו מדובר בצמיחה של 2.7% ברבעון, וצריך לקחת בחשבון כי גם ב-2019 'נגנבה' צמיחה הודות לעלייה במס הירוק גם בינואר 2020. בנוסף, נתוני הצמיחה שיקפו ירידה של יותר מ-9% בצריכה הפרטית בשל הסגרים שנכפו על המשק, וייצוא השירותים ירד ב-4.1% למרות צמיחה חזקה של יצוא שירותי היי טק.

לגורמים שתרמו להחלטה עמדו בנוסף נתוני מדד ינואר שפורסם בשבוע שעבר ושיקף אינפלציה של 0.4% ב-12 החודשים האחרונים, לעומת מינוס 0.7% בחודש דצמבר. רוב הסטייה מהתחזית מיוחסת לסעיף הדיור שעלה ב-0.3%, אם כי ניכרת עליית מחירים גם בשאר הסעיפים, כמו למשל מחירי ריהוט וציוד לבית שעלו בשיעור חד של 0.8% - תוצאה של עליית מחירי ההובלה בעולם. כלכלני בנק פועלים מערכים כי "סביבת האינפלציה העולמית עלתה וזה מחלחל עתה גם לשוק המקומי. דווקא הגורמים המקומיים, שמושפעים משיעור האבטלה הגבוה, ובראשם סעיף הדיור (מחירי שכ"ד) ימתנו מעט את עליות המחירים".

על רקע המדיניות המרחיבה וסביבת האינפלציה העולמית הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות עלו ונמצאות בסביבת הגבול התחתון של היעד של בנק ישראל. "בציפיות משוק ההון לשנה הראשונה והשנייה חלה עלייה משמעותית" נכתב בהודעת הריבית של הוועדה המוניטרית. "הציפיות לטווחים הבינונים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד".

הציפיות לאינפלציה בעולם המשיכו לעלות וגם בישראל השוק צופה עתה אינפלציה של כ-1% ל-12 החודשים הקרובים. כלומר השווקים סבורים שהאינפלציה בשנת 2022 תתקרב למרכז יעד האינפלציה. העלייה בציפיות לאינפלציה והתללה של עקומי התשואות הם תוצאה של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה של הבנקים המרכזיים. בנק ישראל מתקשה לבלום את תהליך העלייה בתשואות, כשברקע צרכי מימון גבוהים של האוצר, ועלייה בציפיות לאינפלציה. "הבנקים המרכזיים עדיין חוששים יותר מטעות של נסיגה מוקדמת מדי מהמדיניות המרחיבה, ולכן בחודשים הקרובים לא נראה שינוי בכלי המדיניות המופעלים", כתבו כלכלני פועלים.

ציפיות האינפלציה המשיכו לטפס אמנם ברקע לעלייה במחירי הסחורות, אך עדיין מדובר בנתון רחוק מתחום היעד של בנק ישראל הנע בין 3%-1%. האינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר בארה"ב וגם בתחזית הכי גבוהה לא צפויה להגיע לרמות שיגרמו לבנק ישראל לחשוב על עליית ריבית. לצד זאת, הירידה הנמשכת בתחלואה, בשילוב עם האצת מבצע החיסונים מקרבים את המשק לתרחיש האופטימי של בנק ישראל, שצופה צמיחה של 6.3% ב-2021.

בבנק ישראל מדגישים כי "הקצב המהיר של תהליך ההתחסנות בישראל מגדיל את האופטימיות באשר לחזרה מהירה של המשק לתוואי של צמיחה בשנה הקרובה. עם זאת, הסיכונים לפעילות עדיין גבוהים - בעיקר נוכח הסיכון לגלי תחלואה נוספים בעקבות התפשטות המוטציות השונות- והפגיעה במשק ובפרט בשוק העבודה צפויה להיות ממושכת". נציין כי שיעור האבטלה הרחב עלה במהלך הסגר השלישי, והגיע במחצית השנייה של ינואר לכ-20% לאחר שירד לכ-13% בתקופה שבין שני הסגרים.