וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שבעה חוקרים ישראלים זכו בפרס רה"מ לחדשנות

23.2.2021 / 12:18

פרס רה"מ על שם אריק ושילה סמסון לחדשנות בתחבורה חכמה ובתחליפי דלקים לתחבורה לשנת 2020 הוענק לשבעה חוקרים ישראלים שחלקם גם יעשו עלייה לישראל בעקבות קבלת הפרס, המוענק מדי שנה למדענים שביצעו התקדמות קריטית בתחום הדלקים

מנהלת תחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה יחד עם משרד המדע והטכנולוגיה וקרן היסוד מחלקים מדי שנה את הפרס השנתי "פרס ראש הממשלה על שם אריק ושילה סמסון לחדשנות בתחבורה חכמה, ובתחליפי דלקים לתחבורה". הפרס מוענק עבור חדשנות גלובלית, פריצת דרך מדעית או פיתוח טכנולוגי בתחום של תחליפי דלקים לתחבורה.

הפרס, בהיקף של כמיליון דולר, הוא הפרס הכספי הגדול בעולם המוענק בתחום הדלקים האלטרנטיביים והתחבורה החכמה ומוענק מדי שנה למדענים שביצעו התקדמות קריטית לקראת השגת מטרה זו.

אבנר רוטשילד. יחצ,
פרופ' אבנר רוטשילד, מזוכי הפרס/יחצ

בשנת 2020 הוענקו 2 סוגי פרסים: פרס למחקר פורץ דרך - פרס אחד לחוקר ישראלי, ופרס זהה לחוקר בינלאומי, בהתבסס על הישגיהם במחקר בתחום התחבורה החכמה ותחליפי הדלקים. שווי הפרס לכל חוקר הוא בסך 100,000 דולר.

הפרס השני מוענק לחוקרים בינלאומיים מובילים בתחום התחבורה החכמה ותחליפי הדלקים (ובכלל זה - אנרגיה לרכב, מחשוב מתקדם, סייבר, עיבוד תמונה, בינה מלאכותית, ביג דאטא ובתחומים נוספים שיש בהם פוטנציאל לקידום תחום התחבורה החכמה) אשר יצטרפו ויכהנו כחברי סגל מלאים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שווי הפרס לכל חוקר הוא בסך של 200,000דולר.

ממשלת ישראל הגדירה כמשימה לאומית את המחקר, הפיתוח והשילוב של טכנולוגיות המיועדות להפחתת השימוש בנפט לתחבורה. המשימה כוללת השקעת משאבים לאומיים והיא בעלת עדיפות לאומית.

"זוכים לעוד חוקרים וחוקרות מובילים"

מנכ''ל משרד ראש הממשלה (בפועל) צחי ברוורמן: "החוקרים המוכשרים של מדינת ישראל ממשיכים לייצג אותנו בגאווה גדולה בעולם עם הישגיהם המדעיים הרבים. הפרס המוענק מידי שנה מביא להאצה בהתקדמות החשובה של המחקר בתחומי התחבורה החכמה. משרד ראש הממשלה משקיע מאמצים כבירים בקידום פרויקטים ומחקרי חדשנות בכלל, ובקידום מחקרים בתחום תחליפי הדלקים בפרט".

מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, שי לי שפיגלמן: "בזכות הפרס היוקרתי, אנו זוכים לעוד חוקרים וחוקרות מצטיינים ומובילים, מהטובים בעולם, שמצטרפים כחברי סגל במוסדות האקדמיים בישראל בתחומי התחבורה החדשה והמחשוב המתקדם ובתחומי האנרגיה המתחדשת. משרד המדע והטכנולוגיה ימשיך לפעול ללא לאות לקידום תחומי מחקר יישומיים, ולקדם את המדע , הטכנולוגיה והחדשנות בישראל. אני רוצה לברך את הזוכים על הצטיינותם, הישגיהם, ומאחלת להם שימשיכו להצעיד את מדינת ישראל למחקר פורץ דרך ולפיתוחים חדשניים רבים".

ראש מנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ ד"ר ענת בונשטיין: "בכל שנה מרגש מחדש לראות את כמות המתמודדים והמתמודדות על הפרס, מה שמוכיח את היקף הפעילות המחקרית פורצת הדרך שקיימת בתחום תחליפי הדלקים והתחבורה החכמה. אני שמחה על ההזדמנות שלנו לתגמל את המצטיינים והמצטיינות בתחום ועל הייצוג הישראלי המרשים במחקר בתחום זה. ברכות חמות לזוכים ולזוכות, המשיכו בפעילותכם המקדמת את העולם כולו לעבר חדשנות, קיימות ומצוינות".

עוד בוואלה!

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

לכתבה המלאה

זוכי הפרס

  • פרופ' אבנר רוטשילד ופרופ' גדעון גרדר, ישראל - חוקרים מהטכניון, חברי תוכנית האנרגיה ע"ש ננסי וסטיבן גרנד בטכניון. זכו בפרס על תרומתם לפיתוח טכנולוגיה חדשנית שמחוללת מהפכה בייצור מימן ירוק שצפויה לספק בשנים הקרובות מימן במחיר תחרותי לדלק פחמימני וללא פליטת גזי חממה. מימן ירוק הוא דלק חלופי מבטיח לדלק פחמימני והשימוש בו יקטין את פליטות המזהמים וגזי החממה ממקורות שונים - תחבורה, ייצור חומרים וכימיקלים, חימום וייצור חשמל. במטרה לפתח את הטכנולוגיה הזו הקימו השניים את חברת ההזנק H2PRO.
  • ד"ר ג'יימס ליאו, טאיוון - ד"ר ליאו זכה בפרס על תרומתו המדעית בתחום הביולוגיה הסינתטית, על הקמת מסלולים סינתטיים שונים להמרת משאבים מתחדשים לדלקים. בפרט, אחד המסלולים שפיתח הוביל לייצור איזובוטנול, המשמש כחלופה לדלקים מאובנים ומשמש כדלק תעופתי. שילוב של מחקר בסיסי ומחקר יישומי ברמה גבוהה מעיד על מחקר פורץ דרך המוביל בעולם בתחום הביו-אנרגיה.
פרופ' עמרי וינשטיין. יחצ,
רכש מאוניברסיטת קולומביה. פרופ' עמרי וינשטיין/יחצ

חמישה חוקרים שיצטרפו כחברי סגל מלאים באוניברסיטאות בישראל

  • ד"ר יאיר כרמון, אוניברסיטת סטנפורד ארה"ב - המחקר של ד"ר כרמון הוא בתחום התיאוריה של למידת מכונה ואופטימיזציה. במסגרתו הוא מאפיין את המכשולים המהותיים לפיתוח אלגוריתמי בינה מלאכותית ומפתח שיטות לעקוף אותם. ד"ר כרמון מכהן כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ומתכנן לחקור יסודות תיאורטיים חדשים ללמידה חישובית ואופטימיזציה, שיאפשרו פיתוח של מערכות בינה מלאכותית המתפקדות באופן אמין בסביבה מציאותית.
  • ד"ר יניב רומנו, אוניברסיטת סטנפורד ארה"ב - ד"ר יניב רומנו זכה בפרס על תרומתו פורצת הדרך בתחום מדעי הנתונים, למידת מכונה ועיבוד אותות. תרומותיו הבולטות כוללות שיטות חדשניות להבטחת אמינותן של מערכות לומדות מתקדמות, תיאוריה נרחבת המסבירה היבטים מרכזיים בלמידה עמוקה, ופיתוח מגוון טכנולוגיות שהובילו לשינוי משמעותי ביכולת לשחזר מידע ויזואלי מתמונות באיכות ירודה. ד"ר רומנו יכהן כמרצה בכיר בפקולטה להנדסת חשמל ובפקולטה למדעי המחשב בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. מחקרו יעסוק בפיתוח שיטות מתקדמות לניתוח מידע המבטיחות תיאורטית ומעשית את אמינות, עמידות, הוגנות ונכונות המסקנות המתקבלות על ידי אלגוריתמי למידה חישובית.
  • ד"ר מור ניצן, אוניברסיטת הרווארד ארה"ב - מערכות רבות סביבנו מורכבות מיחידות דינמיות המתקשרות ביניהן ומובילות להתנהגות קולקטיבית מורכבת, החל מרשתות חברתיות, תקשורת ותחבורה, ועד לרשתות ביטוי גנים בתאים, ומערכות של תאים המתקשרים ביניהם בגוף האדם. הבנת הקשרים בין מבנה ודינמיקה במערכות אלו היא קריטית כדי להבין איך הן פועלות, כדי לתכנן או לצפות שינויים שלהן, כדי לצפות מראש את נקודות התורפה שיכולות להוביל לכשלים מערכתיים, וכדי להבין כיצד ניתן לתקן כשלים כאלה. המחקר של ד"ר מור ניצן מתמודד עם האתגרים האלו על ידי חשיפת עקרונות מארגנים של מערכות דינמיות מורכבות, ופיתוח כלים מתמטיים, המשלבים למידת מכונה ומערכות דינמיות, המאפשרים לשחזר את המבנה והדינמיקה של מערכות כאלו מתוך כמויות עצומות של מידע רב מימדי רועש. ד"ר ניצן מצטרפת כחוקרת בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, מכון רקח לפיסיקה, והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים הקרובות, ד"ר מור ניצן תחקור איך מערכות מורכבות בטבע מקודדות מידע וזיכרונות; מהם העקרונות המאפשרים זרימת מידע מהירה ויעילה בתוך מערכות (ביולוגיות או מלאכותיות); ומהן התכונות שהופכות תהליכים דינמיים ותהליכי אופטימיזציה טבעיים (כמו תהליכי התפתחות) ליציבים.
  • ד"ר עידו הדר, אוניברסיטת נורת'ווסטרן ארה"ב - ד"ר עידו הדר זכה בפרס על מחקריו כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטת נורת'ווסטרן ובמעבדה הלאומית ארגון (אילינוי, ארה"ב). ד"ר הדר חוקר את תכונותיהן הבסיסיות של מוליכים למחצה רכים במטרה לפתח תאים פוטו-וולטאים להפקת אנרגיה מהשמש, גלאים והתקנים פולטי אור המבוססים על חומרים אלו. ד"ר הדר מצטרף כחבר סגל למכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים. בתפקיד זה הוא ירחיב את המחקר הבסיסי של מוליכים למחצה רכים ובפרט יחקור את האינטראקציות בין מוליכים למחצה רכים ובין קרינה אלקטרומגנטית, לטובת הפקה של אנרגיה נקייה והתקנים חסכוניים באנרגיה, כחלק מהמאמץ הלאומי המתמקד בתחומים אלו.
  • פרופ' עמרי ויינשטיין, אוניברסיטת קולומביה ארה"ב - מבני נתונים מאפשרים אחסון ושליפה מהירה של אינפורמציה במאגרי מידע עצומים, ובכך מהווים את "עמוד השדרה" של אינספור יישומים טכנולוגיים המשפיעים על חיינו, מניווט דרכים דרך מנועי חיפוש, כיווץ וכריית מידע בענן, בינה מלאכותית, אופטימיזציה ועוד. אי לכך, ישנה חשיבות פרקטית ותיאורטית רבה להבין את הפוטנציאל ומאידך את מגבלות החישוב של מבני נתונים. המחקר של פרופ' ויינשטיין מנסה לענות על השאלות האלו באמצעות פיתוח כלים מתמטיים לניתוח, בנייה והאצה של מבני נתונים עבור מגוון השימושים שלהם. פרופ' ויינשטיין יכהן כפרופסור חבר באוניברסיטה העברית ויחקור את הפוטנציאל של מבני נתונים דינמיים להאיץ חיפוש ואופטימיזציה בבעיות רב ממדיות (קמורות ולא-קמורות).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully