יכול להיות שהפסימיות הייתה מוגזמת?

שוק ההון הואשם בניתוק ובבועתיות, אך ככל שהזמן עבר, הבנו שהתחזיות השליליות הן שמנותקות. יכול להיות שהמצב בעצם לא כל כך גרוע כפי שניסו לצייר לנו אותו?

  • שוק ההון
דרור קרני

במהלך שנת 2020 רבים האשימו את שוק ההון כ"מנותק" ו"בועתי", כשהמדדים המובילים מחקו את כל הירידות של המשבר או אפילו עלו מעליהן. את האקדח המעשן האמינו שמצאו בעליית משקלם של סוחרי יום עצמאיים בשווקים, שאף קיבלו את הכינוי "רובין-הודים", כשבשבילם, כך טענו, 'זה רק משחק'. אך ככל שהזמן עבר הלך והתבהר שמי שבעיקר היה 'מנותק' היו התחזיות הפסימיות: בחודש האחרון פורסמו בישראל נתונים כלכליים שניפצו את כל התחזיות. בלטו לטובה נתוני שיעור האבטלה בישראל למחצית השנייה של חודש ינואר (בניכוי חל"ת) שירדה ל-3.9% בלבד, רמה שלמעשה משקפת כבר קושי למציאת עובדים (נבהיר שאנשים בחל"ת הם כאלה שמעידים על עצמם שאינם מחפשים עבודה).

גם נתוני התוצר שפורסמו באמצע פברואר לגבי הרבעון הרביעי של 2020 הכו את התחזיות, כשבמקום להתכווץ ב-3.7% דווקא זינקו בקצב שנתי גבוה של 6.3%, מה שהתווסף לעדכון כלפי מעלה לנתון הצמיחה של הרבעון השלישי לקצב שנתי של 41.5%. אמנם מדובר עדיין על התכווצות של 2.4% ב-2020 כולה, אך אם ניקח בחשבון שחלקים גדולים מהמשק פעלו במהלך שנת 2020 תחת מגבלות חמורות אפשר להבין לאילו רמות גבוהות התוצר עשוי להגיע בשנים הקרובות ככל שהמשק יחזור לתפוקה מלאה. במילים אחרות: שוק ההון היה הראשון לזהות את עוצמת ההתאוששות.

עוד בוואלה!

בשל ביקוש גובר לטיפול בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
תשואה מתחילת 2021 בשווקים (צילום: יחצ)

התופעה של פסימיות יתר, או אולי חשש תמידי, מאפיינת לא רק אנליסטים אלא גם חוסכים רבים. אלה מניסיוני גורמים לבסוף לאובדן תשואות שעשוי להיחסך ע"י העברת ניהול החיסכון לגורם מקצועי.

אבל מה שהיה היה, בראיה קדימה אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לא לעליות שהשוק כבר עבר, אלא ליסודות היציבים של ההתאוששות, בניהם בולטים המחויבות שהציגו קובעי המדיניות להמשך תמיכה בכלכלה, למשל החודש, הנשיא האמריקאי ביידן עם קידום תכנית סיוע כלכלית נוספת בהיקף של כמעט 2 טריליון דולר, ואם הבנקים המרכזיים (כולל בנק ישראל) שממשיכים להתחייב לסביבת ריבית אפסית גם אל תוך ההתאוששות. בנוסף אני רואה ערך רב במהפכה הטכנולוגית שהביאה איתה הקורונה יחד עם תהליכי התייעלות רבים שנראים בכל עבר. למעשה, לא בטוח אם שוק ההון מסוגל אפילו לעכל כל כך הרבה חדשות טובות בבת אחת. לעומת זאת, דווקא הבחירה ה"בטוחה" בעיני חוסכים רבים, של לשבת במזומן או שווה מזומן, התגלתה, ולא בפעם הראשונה, כמאכזבת. ירידת תשואות המק"מים של בנק ישראל בינואר אל מתחת לאפס משמעותה תשואה שלילית שקלית לחוסכים שחיפשו לשבת על נכס בטוח ונזיל. גם לחוסכים הסולידיים שהיו מוכנים לשבת רק על אג"ח ממשלתיות "בטוחות" נרשמו הפסדים, לאחר שהתשואות הגלומות עלו בחדות.

בהקשר הזה כדאי לשים לב לנקודה נוספת, היא שסביבת האינפלציה בישראל החלה לעלות. העלייה בסביבת האינפלציה, בדומה למגמה העולמית, התבטאה במדד המחירים לצרכן של חודש ינואר, שפורסם בימים האחרונים, והפתיע עם ירידה מתונה מהציפיות, של 0.1% לעומת צפי ל-0.3%-. ההתחממות באינפלציה שצפויה להימשך בחודשים הקרובים ולהחזיר את האינפלציה השנתית לטריטוריה חיובית, בין היתר על רקע עליית מחירי הסחורות בעולם, התייקרות ההובלה והידוק שוק העבודה, גורמת לשחיקת הערך הריאלי של החסכונות ה"סולידיים". מצד שני, היא חיובית ברובה לחברות, כלומר למניות, כשהיא מתארת למעשה עליית מחירי מוצריהן.

לסיכום, חודש פברואר במיוחד חשף בפנינו את מה ששוק המניות גילם כבר זמן רב, וזה כי הפגיעה בכלכלה מתונה משמעותית מהערכות המוקדמות, מה שהתבטא בין היתר בנתוני האבטלה, הצמיחה, האינפלציה והריביות. ההפתעות החיוביות שחווינו אינן מקרה נדיר ולמעשה ברוב השנים היקף ההפתעות החיוביות עולה משמעותית על אלה השליליות, מה שצריך להערכתי להביא למסקנות יסודיות בשיקולי הערכת הסיכון של החוסכים.

דרור קרני הוא מנכ"ל קרני פמילי אופיס

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully