הקורונה פרצה לחיינו במרץ 2020 ומאז משפיעה על החיים של כולנו, גם בפן הכלכלי. עסקים נסגרו או ספגו ירידה בהכנסות, שכירים פוטרו או הוצאו לחל"ת. הכנסתם של עצמאים, בעלי עסקים ושכירים רבים נפגעה, אולם הוצאות שוטפות נותרו בעינן, מה שמייצר חובות רבים ומכאן הדרך להלוואה קצרה ביותר.
הפרדוקס הוא שלרבים מאלו שנקלעו לקשיי נזילות יש מקורות כספיים אשר ברוב המקרים אינם מנוצלים בצורה שתקל על בעליהם את התזרים. בעיקר בעקבות הלוואות שנלקחו מהבנקים וחברות האשראי.
נתחיל בעובדות:
- הישראלים מחזיקים למעלה מטריליון שקלים בבנקים. 350 מיליארד בעובר ושב ו- 750 מיליארד בפיקדונות. עוד 100 מיליארד מתגלגלים בתיקי השקעות.
- מבחינת ה"עובר ושב" הרי שהכספים נמצאים שם ללא תמורה. יחד עם זאת, זמינים בכל רגע, מה שמגדיל את הסיכוי לשימוש בהם ו"אכילת הכסף" במהירות.
- מבחינת הפיקדונות בבנקים, מאז 2008, בשל הריבית האפסית, מעניקים ריבית שנתית של כ 0.1% ובמצבים שבהם מוכנים "לנעול" את הכסף למספר שנים אפשר להגיע לריבית מצטברת של כ 2% (בתקופות של כ 5 שנים). במילים אחרות, הכסף מאבד מערכו, כיוון שכוח הקנייה של 100 שקל היום אינו שווה ל 100 שקל בעוד מספר שנים. מה שניתן לקנות כיום ב 100 ₪ יהיה בלתי אפשרי בעוד עשור.
- בשונה מהפיקדונות והעובר ושב, ניהול הכסף בתיק ניירות ערך בבנק או בתיקים מנוהלים בבתי השקעות, מייצר פוטנציאל תשואה, כנגד רמות הסיכון השונות שהלקוח מוכן לקבל על עצמו. אולם, בחלק מהמקרים עלויות הניהול והמיסוי מפחיתות את אטרקטיביות ההשקעה בהם.
- הצד השני של המטבע - אנשים לוקחים הלוואות.
- שליש ממשקי הבית בישראל מחזיקים בהלוואות (שאינן לצרכי דיור), בשווי של 200 מיליארד שקלים. רובו המכריע נלקח מהבנקים וחברות האשראי.
- כשלקוחות נשאלים מדוע לקחו הלוואה או פתחו פיקדון בבנק, התשובה המקובלת היא: "אני רגיל לזה" או "נוח לי".
- הנוחות הזאת עולה לנו כסף.
- ריבית שנתית ממוצעת להלוואה של 5 שנים, דרך הבנקים תעלה לנו בשנה 5% ובחברות האשראי עלולה להגיע ל 10% ויותר.
- הכסף שלנו נח בבנקים, על החסכונות אנחנו מקבלים ריבית אפסית ולוקחים הלוואות שעליהן אנו משלמים ביוקר.
אפשר אחרת: הכירו את פוליסת החיסכון
פוליסת החיסכון היא תוכנית פיננסית שמפזרת את ההשקעה על פני ניירות ערך רבים (מניות ואג"ח) ונכסים לא סחירים (לדוגמא נדל"ן ותשתיות) מה שיוצר איזון בין השקעה בשוק ההון להשקעה שהתנהגותה לא קשורה לשוק ההון. דבר שתורם לפוטנציאל התשואה ומעדן את התנודתיות בשנים בהן שוק ההון יורד. הכסף נזיל בכל עת וניתן לבצע שינוי של תמהיל ההשקעה ללא תשלום מס (הכספים מנוהלים בחשבון של חברת הביטוח ולא בחשבון הבנק של הלקוח).
בנוסף, על חשבון פוליסת החיסכון ניתן לקבל הלוואה בגובה של כ-70 אחוזים (עד תקרה של כמיליון שקל) בריבית של 1.4% בשנה בלבד. בדומה להלוואות על חשבון קרנות השתלמות נזילות.
קחו לדוגמה זוג עצמאים בעלי עסק, בגילאי ה-50, עם 500 אלף שקלים בפיקדון בבנק ו-500 אלף שקלים בקרנות השתלמות. הם לקחו הלוואות בגובה 600,000 שקל לחמש שנים. גובה הריבית 5.1% בפועל הוא 30,600 שקל בשנה, מה שמסתכם בחמש שנות ההלוואה בלמעלה מ-150,000 שקל. לאחר בירור מול הזוג לגביי טווח ההשקעה ומטרת הכסף שנמצא בפיקדון בבנק, הועבר הכסף לפוליסת חיסכון וההלוואות הקיימות הוחלפו בהלוואות כנגד פוליסת החיסכון וקרנות ההשתלמות. המשמעות הכספית במקרה זה היא הפחתת הריבית השנתית מ 5.1% בשנה ל 1.4% מה שיצר חיסכון של 22,200 שקל בשנה ובמשך 5 שנים מדובר ב 111,000 שקל, וזאת מבלי שדיברנו על פוטנציאל התשואה שמניבה פוליסת החיסכון.
הורגלנו לכך שכסף צריך להיות בבנק. החיסכון בבנק, ההלוואה מהבנק והחשבון עלינו. הבנקים וחברות האשראי כמובן מודעים לכך ולכן יציעו לכם הלוואות ב"לחיצת כפתור". זה נוח, אבל יש עלויות משמעותיות לנוחות הזאת.
אז מה עושים? אם יש לכם כבר הלוואות, תחילה מומלץ לברר את גובה הריבית השנתית ומספר השנים שעוד נותרו לשלם ובמקרה שיש לכם מקורות כספיים, כפי שפירטתי, ניתן לבחון את אפשרות החלפת ההלוואות הקיימות בהלוואות נוחות ואטרקטיביות יותר. אם אתם בשלב לקיחת ההלוואה, תחילה בררו האם יש לכם חסכונות בבנק, קופות גמל וקרנות השתלמות, אשר כאמור, יכולים להפוך בסיס להלוואה בתנאים הגיוניים יותר עבורכם.
ניב בוקסבאום הוא מנכ"ל של חברת דור פיננסים - מקבוצת שלדן ביטוח