לפני ימים אחדים חלה תפנית דרמטית בעולם הפלטפורמות השיתופיות. בית הלורדים הבריטי קבע כי נהגיה של חברת UBER הם עובדים, ולכן מגיעות להם זכויות כמו שכר מינימום, חופשה, ועוד. הפסיקה התקדימית מהווה אקורד סיום להליכים משפטיים שנמשכו חמש שנים. נהגים המשתמשים בפלטפורמת הנסיעות השיתופית עתרו להכיר בהם כעובדים, הזכאים לזכויות מכוח משפט העבודה. UBER טענה כי היא מהווה גורם מתווך בלבד בין הנהגים (נותני השירותים) לבין הנוסעים (מקבלי השירותים), המספק שירותי טכנולוגיה בדומה לפלטפורמות דוגמת eBay או Airbnb; הנהגים הם ששולטים מהיכן, כמה ומתי לעבוד; השירותים ניתנים במישרין לנוסעים בידי הנהגים ו-UBER רק גובה את התשלום מהנוסעים ומנכה דמי שימוש בפלפטורמה.
בית הלורדים קבע כי יש לבחון באופן מהותי את המרכיבים של מערכת היחסים אשר מאפיינים אותה: הנהגים מצויים במצב של כפיפות ותלות בחברה, ונותנים שירותים בשמה; החברה קובעת את התעריפים שגובים הנהגים; החברה מגדירה תנאי התקשרות באופן שאינו נתון למשא ומתן; החברה שולטת על האפשרות לקבל נסיעות ומבצעת מעקב אחר הקצב ומידת ההיענות להזמנות מצד נוסעים, באופן שהיא גם מטילה סנקציות בדמות "השעיה" למשך מספר דקות ואף ניתוק מהאפליקציה (שכמוהו כפיטורים); החברה שולטת באופן אספקת שירותי ההסעה, היא עוקבת אחר מסלולי נסיעה וקובעת נהלים נוקשים, שמבוקרים באמצעות משובים שנותנים הנוסעים. נהגים שלא עומדים בסטנדרט הדירוג הדרוש יוזהרו ובסופו של דבר אף ינותקו מהפלטפורמה; החברה מגבילה את התקשורת בין הנהגים לנוסעים, ונאסר עליהם להחליף פרטי קשר או ליצור קשר בתום הנסיעה.
יכולתם של הנהגים לשפר את תנאיהם היא מועטה וכושר המיקוח שלהם נמוך. לכן, וכדי לשנות את חוסר האיזון הזה, נקבע כי הפרשנות הראויה היא לראותם כעובדים, הזכאים לזכויות אישיות שהחוק מעניק לעובדים. ההכרה בנהגים כעובדים מעלה באופן טבעי גם סוגיות שקשורות בזכותם להתאגד ולהיות מיוצגים באמצעות ארגון עובדים יציג, כדי להפיק תועלת מכוחם הקולקטיבי. נזכיר כי בקנדה, למשל, הכירו בזכותם של מי שמועסקים באמצעות פלטפורמה שיתופית, להתארגן ולהיות מיוצגים על-ידי ארגון, למרות שהם אינם נחשבים לעובדים. לשם כך הוגדרו המועסקים כ"קבלנים לא עצמאים", להבדיל מ"קבלנים עצמאים".
ניתן להעריך שהפסיקה החדשה תשפיע באופן רחב על "כלכלת החלטורה" בישראל ובעולם, ועל התפתחותה. במבט מקומי, הפסיקה בעניין UBER מתייחסת לפרמטרים מקבילים לאלו שנבחנים על-ידי בתי הדין לעבודה, ואין ספק שיהיה לה משקל בפסיקות עתידיות בנושא. בקשה לאישור תובענה ייצוגית המבקשת להכיר בשליחים של WOLT כעובדים, הזכאים לתשלומים וזכויות נוספות מעבר למה שמשולם להם, כבר תלויה ועומדת בבית הדין לעבודה. פסק הדין של בית הלורדים הניח, מחדש, את הסוגיה לפתחן של פלטפורמות נוספות הפועלות בישראל, כגון FIVERR או Gett .
בית הלורדים קבע גם שהנהגים זכאים לתשלום עבור כל הזמן בו הם מחוברים לאפליקציה ומוכנים לקבל הזמנות נסיעה ולא רק עבור שעות הנסיעה בפועל. בית הלורדים קבע כי היכולת לסרב לבצע נסיעה מסוימת אינה מעלה או מורידה לעניין זה. לקביעה זו יש השלכה כלכלית משמעותית, שייתכן ותגולגל בסופו של דבר ללקוחות.
להשקפתנו, הפסיקה החדשה בבריטניה משתלבת היטב עם הבעיות שהציפה שנת הקורונה, של היעדר ביטחון סוציאלי עבור אנשים רבים שמועסקים כעצמאים. מתכונת ההעסקה של "כלכלת החלטורה" צריכה להשתכלל, ולייצר מודלים תעסוקתיים חדשים שיבטאו איזון נכון בין קידום ערכים של גמישות ועצמאות לבין שמירה על ערכי הביטחון הסוציאלי. תוצאה רצויה של פסק הדין תהיה שותפות של המדינה ושל החברות, ואולי גם של גורמים רלוונטיים נוספים, בבניה משותפת של מודל נכון והוגן שכזה.
עורכי הדין סטמרי וקליינברגר אתר ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'