פרצה קוראת לגנב: כך הפך המסחור המקוון פתח לזיופים

פלטפורמות המסחר המקוון מציעות מנגנון אכיפה עצמאי על מנת למנוע זיופים, אבל הזייפנים התגברו עליו. בעולם כבר השיתו חוקים נגד זייפנים, בישראל בתי המשפט עדיין מתמהמהים

  • זיופים
עו"ד אורית גונן ועו"ד אלכסנדרה כהן

המרחב האינטרנטי הפך בשנים האחרונות לזירת מסחר משמעותית עבור בעלי עסקים וציבור הרוכשים, לא כל שכן בשנה האחרונה, בעקבות מגפת הקורונה, אשר הכתיבה מציאות חדשה ובתוך כך אילצה רבים לעבור למכירות ורכישות באמצעות זירה זו. כך למשל, פלטפורמות כמו Amazon, Ali Express ו- eBay נמנות על האתרים הבולטים ביותר למסחור מקוון, אשר באמצעותם מוצעים למכירה מגוון מוצרים למאות מיליוני גולשים. אלא שהמסחור המקוון הפך להיות כלי זמין וקל גם בידי גורמים המבקשים לשווק מוצרים מזויפים הנושאים שלא כדין סימני מסחר של מותגים.

כיום, רוב הפלטפורמות למסחור מקוון מציעות לבעלי זכויות מנגנון אכיפה עצמאי המאפשר הסרת תכנים המפרים את זכויותיהם הקנייניות. המנגנון כולל בדרך כלל הגשת תלונה באמצעות טופס ייעודי, במסגרתו מתבקש בעל הזכויות (או נציג הפועל מטעמו) לבחור את סוג הזכות המופרת (למשל סימן מסחר, זכות יוצרים, מדגם וכדומה) וכן להפנות לעמוד בפלטפורמה שם מתבצעת ההפרה הנטענת של אותה הזכות. בעקבות תלונה זו, עורכת הפלטפורמה בירור אשר בסופו מוצע פתרון בהתאם למסקנות שהתקבלו (לדוגמא הסרת התכנים, דחיית התלונה, מתן אפשרות לצדדים לשוחח ביניהם וכדומה). כך למשל, אם מוכר משתמש בתמונה של פריט לבוש ממותג מסוים שלא ניתנו זכויות שימוש בה לשם מכירת מוצר מזויף, יוכל בעל הזכויות להגיש תלונה בגין הפרת זכות יוצרים, אשר עשויה להוביל להסרת התמונה או להסרת העמוד שבו משווק פריט הלבוש כאמור. בנוסף מפעילות הפלטפורמות השונות אמצעי זיהוי מקוונים אשר נועדו לאתר שימוש במותגים על ידי מי שאינם מוכרים את המוצרים המקוריים אלא חיקויים וזיופים.

עוד בוואלה!

אחרי הטראומה מלבנון הוא לא רצה לצאת מהבית. עכשיו הוא מופיע על במה

לכתבה המלאה
איך תדעו שהמשקפיים האלה שרכשתם באמת מקוריים? (צילום: יח"צ חו"ל)

אלא שמוכרי זיופים למדו זה מכבר כיצד להתגבר על מנגנוני האכיפה של הפלטפורמות למסחור מקוון באמצעות הסוואת המוצר המזויף הנמכר על ידם. לשם כך, משתמשים המוכרים בשיטה של "קישור מוסתר" או בשמה הלועזי "Hidden Hyperlink". לשיטה זו שלושה שלבים - ראשית, המוכר מציג את המוצר המזויף במסגרת קבוצות או צ'אטים ברשתות חברתיות ומספק קישור לרכישת המוצר בפלטפורמה אחרת כגון Amazon; שנית, לחיצה על הקישור מובילה את הרוכש הפוטנציאלי לאתר המכירה שם מוצג מוצר גנרי שאינו קשור למוצר שהוצג ברשת החברתית, אולם מחירו זהה; שלישית, עם רכישת המוצר הגנרי יקבל הרוכש את המוצר המזויף שראה בקבוצה. כך למשל, תוצג ברשת החברתית שמלה של מותג מסוים ולחיצה על הקישור המסופק על ידי המוכר תוביל את הרוכש לעמוד באתר המכירה שבו מוצג לרכישה כבל חשמל, עם רכישת הכבל יקבל הרוכש הביתה את השמלה הממותגת שהוצגה לו ברשת החברתית.

המוצר המוצג בפלטפורמה הינו גנרי לחלוטין, ומשכך לא ניתן לדעת כי מתבצעת בפועל מכירה של מוצר מזויף. מדובר אם כן בשיטת שיווק פתלתלה שכל מטרתה לאפשר ביצוע עסקאות במוצרים מזויפים מתחת לרדאר של מנגנוני האכיפה השונים ושל בעלי הזכויות. השיטה זוהתה באופן רשמי כשיטה למכירת מוצרים מזויפים במרחב האינטרנטי, כך עולה מדו"ח של המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית מחודש שעבר. היות ששיטת "הקישורים המוסתרים" כרוכה במספר שלבים ובתוך כך נפרסת על פני מספר פלטפורמות (לפחות שתיים - רשת חברתית ופלטפורמה למסחור מקוון), אין בידי אתרי המסחור כלים רחבים מספיק למיגור תופעה חדשה זו, ובתי המשפט נותרים הערכאה היחידה אשר בסמכותה וביכולתה לשים קץ לשיטה.

בהתאם לכך, וכחלק מניסיון מיגור השיטה, הגישה לאחרונה Amazon תביעה כנגד אחד מהמשתמשים בפלטפורמה שלה הפועל בשיטה כאמור. במסגרת תביעתה פירטה Amazon את האופן שבו יישם הנתבע את שיטת "הקישורים המוסתרים" והובאו על ידה דוגמאות של הפוסטים שהתפרסמו ברשת החברתית. התביעה עדיין מתבררת ומשכך טרם התקבלה התייחסותו של בית המשפט בעניין זה.

שיטת "הקישורים המוסתרים" צברה בשנים האחרונות תאוצה גם בישראל אולם בתי המשפט בישראל טרם דנו והכריעו בעניין חוקיותה. על רקע המגמה בעולם לפעול לאכיפת זכויות קניין רוחני המופרות באמצעות שיטה זו, יש לסבור כי בתי המשפט בישראל יפעלו גם הם להוקעתה ויסייעו לבעלי הזכויות להגן עליהן.

אורית גונן היא עו"ד ושותפה במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, ואלכסנדרה כהן היא עו"ד במשרד גילת ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully