עושות ג'אגלינג: נשות קריירה מספרות על סדר היום התובעני

יום האישה הבינלאומי, או "יום הפועלות" בגלגולו הראשון, מצוין מדי שנה ב-8 במרץ, ומקורו כאירוע פוליטי-סוציאליסטי שהחל בארה"ב בשנת 1909. אט אט החל להשתלב בתרבויות של מדינות רבות בעולם, ובעיקר במזרח אירופה, ונקבע על ידי ברית המועצות כחג קומוניסטי. עם השנים התעמעמה וטושטשה חשיבותו של יום זה, שאמור לציין הישגים כלכליים, פוליטיים וחברתיים של נשים, לטובת ציון מסחרי ושטחי יותר של מה שרבים סבורים כי הוא ציון "חגיגות הנשיות". אך עדיין, היום שמוקדש לבנות המין היפה, משתדל להעלות על קרנו נושאים חשובים, כמו מאבקי נשים ברחבי העולם לשיוויון מגדרי, העלאת מודעות פוליטית וחברתית לזכויותיהן ובתוך כך לדאוג להעצמתן המקצועית, הכלכלית והעסקית.

אמנם בשוק התעסוקה הנוכחי הנשים עדיין מפגרות מבחינת הכנסה ושכרן פחות מזה של עמיתיהן, בני המין השני, אך חלק לא מבוטל מהעסקים העצמאיים, במיוחד עסקים קטנים, מנוהל ביד רמה בידי נשים. פנינו לכמה מהן, שיספקו טיפים ועצות יקרות מפז, לניהול עסק בתקופה לא פשוטה ובכלל.

"העולם לצערנו עדיין מאוד גברי", אומרת אדריכלית מרינה רכטר-רובינשטיין, בעלת המשרד ReMa אדריכלים. "דבר שמספק לנו הרבה יותר אתגרים, זה בטוח. לי אין ספק שכשנשים מנהלות יש פחות מלחמות. אמנם יש אגו, אבל מסוג אחר. אנחנו יודעות להתפשר הרבה יותר טוב. לגבי דרך עצמאית, רכטר-רובינשטיין מסבירה כי חשוב להבין באיזו נקודה אנחנו נמצאות ומהם המניעים: "האם אנחנו בנקודה בה אין לנו מה להפסיד? כי אז שווה לנסות. האם אתן עובדות במקום עם תנאים טובים ומה שמניע אותך זה הכסף? אם כך, התשובה היא לא לצאת לדרך עצמאית. חשוב להבין מה המוצר שאת מציעה. במקרה שלי מדובר בעיצובים ובתכנונים שרציתי לקדם ולהניע, וזו היתה הדרך שלי לצאת ולפתוח עסק עצמאי. בראש ובראשונה חשוב שיהיה משהו שאפשר להציע. בין אם זה ניהול טוב, או עיצוב טוב. ואז - כדאי להימנע מהרבה התלבטויות, ופשוט לפרוץ במלוא הכוח".

רכטר-רובינשטיין מציינת כי דווקא המילה "עצמאי" משקפת הכי פחות את המציאות. "דווקא כשכירה את מצליחה להיות עצמאית יותר בהתנהלות, מאשר כעצמאית. בעסק עצמאי את יותר משועבדת. זו עבודה של 24/7 משך כמה שנים טובות, אם לא יותר. אין יציאה לחופשים. מבחינתי המילה 'עצמאי' משולה למילה 'סקיצה'. שהרי אין מוצר שדורש יותר מחשבה, כישרון, עומק ותכנון מאשר סקיצה. והמילה הזו נותנת אסוציאציה של 'טיוטה', משהו שעושים 'על הדרך'. 'עצמאי' בעיניי זה אותו מסר. מדובר בתפקיד בעל הרבה יותר אחריות, כלפי כל הנוגעים בדבר, כולל את עצמך. את הרבה יותר תלויה בדברים אחרים. אבל יחד עם זאת, אם את אוהבת את מה שאת עושה, וזה סוג של התמכרות טובה - הצלחה מובטחת".

שרית גולדשטיין, סמנכ"לית השיווק ומבעלי גולדשטיין גלרי טפט, אומרת שמבחינתה העסק משול לתינוק. כזה שתמיד צריך לדאוג לצרכיו, ואי אפשר להזניח ולו לרגע: "מי שנכנס לעסק ולא מבין שהוא צריך לתת את כל כולו לטובת העניין, ומבחינתי מדובר בנשים ובגברים כאחד, כדי שיחשוב שוב על העניין. חשוב להבין שהמחויבות היא עצומה. במיוחד כשמדובר בחנות. בכל יום צריך לפתוח אותה, ואין מקום לפינוקים, להחליט שהיום אפשר להתפנק עם חברות בבית קפה. צריך להיות מחוייבים בכל מאת האחוזים.

"אני יכולה לומר שהיום, ממרחק הזמן, וככל שאני מתבגרת, אני מבינה שמצד אחד מדובר באושר גדול, מבחינת ההישגים וההצלחות. מצד שני מדובר בקושי גדול, וצריך להבין שמוותרים על הרבה דברים בדרך. צריך להיכנס במלוא העוצמה ולתת את מה שיש לך כדי שיהיה לך עסק רווחי ומניב, מכל הבחינות". גולדשטיין מציעה למי שאינו בשל לוויתורים מפליגים, לוותר על התענוג, ולמצוא תעסוקה אחרת. "ברגעים הקשים היתה לי פנטזיה לעבוד כמחלקת תה בחברת חשמל".

גם המעצבת אריאלה עזריה ברקוביץ סבורה שחייבים להיות "עם רגליים על הקרקע" בכל שלב. "לא פשוט לפתוח עסק ולצאת לדרך עצמאית. חשוב שכל אחת שרוצה לעשות את זה תרגיש בטוחה בעצמה, לדעת שהיא יודעת, שהיא הולכת לתת ''פייט', שהיא שונה ומקורית במה שיש לה להציע, ולא פחות חשוב: שיש עוד דרך ארוכה לפניה", היא מסבירה. "לכן צריך אורך-רוח, לדאוג לקחת הרבה נשימות עמוקות, ולצערי במקרים רבים צריך גם גב כלכלי איתן".

חלק לא מבוטל מה"אני מאמין" של תדיראן הוא חתירה לאיזון ולשוויון. שופטת העליון האמריקאית שהלכה לעולמה לאחרונה, רות ביידר גינסבורג ניסחה בצורה מדויקת את אחד הערכים המלווים אותנו כשאמרה ש"מקומן של נשים הוא בכל מקום בו מתקבלות החלטות". כך בדיוק אנחנו נוהגים גם בחברה שלנו, כאשר מחצית מצוות ההנהלה הבכירה מובל על-ידי נשים.

אני מאמינה שלמרות ואף בגלל שתחום מיזוג האוויר מזוהה מאוד דווקא עם גברים, כדי שחברה תצליח היא חייבת לאמץ איזון ולסגל גמישות מחשבתית שתתאים לכל האוכלוסייה, ולא רק למחציתה. בתור אמא עובדת אני יכולה לומר בוודאות שבימים אלה הצורך באיזון מגדרי חשוב יותר מבעבר. מוסדות החינוך נפתחים ונסגרים, יש אי-ודאות גדולה ובאופן מצער הנתונים מצביעים על כך שמי שלרוב לוקחות על עצמן את הטיפול הן הנשים. לכן, כדי שהעובדות שלנו יוכלו להמשיך לעבוד ולהתפתח, אנחנו מקפידים על תנאים משופרים לטובת איזון בית-עבודה.

מניסיוני האישי, נוסף על כך שהעובדות בתדיראן הן מוכשרות ומקצועיות אני מזהה דפוס מובהק של חריצות ונאמנות ומכאן ההערכה אליהן רק גדלה. בסופו של יום, הסוד לחברה מצליחה הוא ביסוס תרבות ארגונית מאוזנת ומגוונת.

כמו לכולם גם לי השנה החולפת הייתה מאתגרת ועמוסה, יותר משנים רגילות, או אולי בעצם יותר נכון להגיד- *אחרת* משנים רגילות. (כי עומס יש תמיד).

העומס הגדול התבטא בעיקר בצורך לעבוד עם חמשת הילדים סביבי, להעסיק, להשגיח, וגם להרגיע.
בתחילת הסגרים, גם המפעלים היו סגורים כך שלא הייתה אספקה סדירה של חומרי גלם, דבר שהלחיץ מאוד את המערכת, אבל בסופו של דבר הצלחנו לספק את המוצרים בזמן לכולם. העבודה עם הילדים בבית הייתה כמו לרוב האמהות מאוד מאתגרת , אך אני חושבת שהרבה טמון בגישה: מאוד הקפדתי לעולם לא להגיד שקשה לי, או להתלונן עליהם כי אני חושבת שיש לכך השלכות.

למדנו יחד לנהל שגרה של עבודה ולימודים בבית ולכבד את המרחב האחד של השני לאור ההתנהלות בלימודים ופגישות העבודה בזום. כאמא שמבינה את המורכבות בתקופה זו של ההתנהלות בבית עם הילדים לקחתי את התובנה הזו גם למהלכים שיווקיים של העסק למשל באמצעות קמפיין חיובי בחשבון הפייסבוק של החברה על דברים חיוביים שיצאו מהקורונה. למרות האתגרים אני חושבת שעובדת היותי אמא תרמה לי כמנהלת עסק שמבינה את המורכבות של עבודה בתקופה זו.

אל השנה הבאה אני מביטה בהתרגשות, מכיוון שאחרי שנים רבות ומאמצים לא מועטים, הוצאתי השנה מוצר חדש ומבטיח- גרפווטר קידס, המבוסס ע ל מוצר הדגל שלנו, אך מותאם לילדים גדולים יותר. אנו נערכים גם לייצא את המוצר לחו"ל, לאירופה, לארה"ב וסין.

שילוב חיי משפחה עם עבודה אינו דבר פשוט, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשרת ניהול בכירה. אין ספק שהשילוב גובה מחירים ומרגיש לפעמים כמו משחק סכום אפס, צד אחד על חשבון הצד האחר. כאשר אני מתבוננת בדבר בצורה עמוקה יותר, ברור לי שאדם צריך למצות את כל ההיבטים השונים בחייו, הן בפן האישי והן במקצועי, וכאשר באחד מההיבטים ישנה תחושה של חוסר מיצוי או סיפוק, זה בהכרח משפיע על ההיבט השני. אני מאוד משתדלת לעשות את ההפרדה בין הבית לחיים המקצועיים, וזאת מתוך האמונה שלי כי הזמן המושקע בחיי המשפחה לא נמדד בזמן ברוטו בו הייתי עם משפחתי, אלא איכות הזמן. לכן, בזמן הבית, הנייד בצד וכל תשומת הלב מופנית לבני המשפחה, גם במחיר של בית מבולגן או כיור מלא בכלים שיכולים להמתין למחר.

כאשר שאלתי את שני ילדיי, הנמצאים כיום בעיצומו של גיל ההתבגרות, באחת מארוחות הערב האחרונות שקיימנו מה היו מעדיפים, אמא שחוזרת כל יום הביתה מוקדם או שאמשיך את עבודתי בפרופאל ותשובתם הפתיעה אותי וריגשה אותי. שניהם ענו - לא חשוב מה אנחנו רוצים אלא חשוב שתעשי את מה שאת אוהבת ורוצה, כלל לא מובן משני מתבגרים.

כל זאת לא היה יכול להתקיים לולא בחרתי נכון את שותפיי לדרך, בבית בן זוגי דרור הינו שותף מלא וגם את ניהול העסק אני חולקת עם אחי יאיר.

את הקריירה שלי התחלתי בגיל 26, לאחר תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב. התחלתי בעולם הטלוויזיה, הייתי בצוות ההקמה של "רשת" עוד בתקופת ערוץ 2, במשך 7 שנים ניהלתי את מחלקת השיווק ברשת, תפקיד תובעני מאוד הדורש הרבה מאוד זמן, לאחר מכן, מילאתי תפקידים בכירים בתחום המדיה והתקשורת. ניהלתי את התרבות והאירועים בעיריית רעננה ובשנת 2015 מוניתי לתפקיד אותו אני ממלאת כבר 6 שנים ברציפות, מנכ"לית היכל התרבות תל אביב.במקביל, אני ובעלי, עורך דין במקצועו וקרייריסט בעצמו, הבאנו שני ילדים מקסימים לעולם והקמנו בית באזור השרון.

כל חיי אני מנהלת קריירה תובענית מאוד. קריירה שהמשמעות שלה היא לצאת כל בוקר מוקדם מהבית ולחזור כל ערב מאוחר. לאורך שנות הקריירה נעתי מאולפן לאולפן, מהפקה להפקה וממופע למופע, הרבה מאוד עבודה. במקביל, כאמא, לקחתי על עצמי אחריות לדאוג לבית, לוודא שהכל במקום, שיש אוכל לילדים, שיש סדר וניקיון והכי חשוב, להיות שם בשביל הבית שלי והמשפחה שלי, דבר לא פחות חשוב מקריירה. אז נכון, זה יכול להיות מאתגר. צריך לנהל לוח זמנים מאוד מאוד מדויק, להקפיד להיות אחראי ולא לפחד לבקש גם עזרה מהסבים ומהסבתות. בין לבין, לא שכחת גם את עצמי, אני פותחת את הבוקר שלי בטיול בשדות עם הכלב, מקפידה על התעמלות בבוקר, דרך מצוינת להירגע לפני הטרפת של היום-יום.

הילדים ומשפחה באופן טבעי ליוו אותי בכל מהלך הקריירה, הם היו איתי הרבה בעבודה, הם אהבו להתרוצץ באולפנים, בהפקות והמופעים. לשמחתי, הצלחתי לגרום להם להרגיש מחוברים ושייכים לעשייה שלי. תמיד הרגשתי שהמשפחה שלי גאה בי על העשייה ומבינה את הצרכים שלי כאשת קריירה, הם סלחו לי על פעמים שלא היה מספיק אוכל מבושל באמצע השבוע ואני השתדלתי לפצות אותם בסופי השבוע בארוחות מפנקות.

חשוב לי לחלוק עצה חשובה לכל האימהות הקרייריסטיות הצעירות. לא לפחד. לא לפחד לשלב בין קריירה למשפחה, זה בא יחד. נכון, אולי במהלך השבוע, נמצאים פחות זמן בבית אבל אם מקפידים על זמן איכות אמיתי כשמגיעים הביתה ובסופי השבוע המשפחתיות לא נפגעת. תמיד הקפדנו לצאת לחופשות משפחתיות בארץ ובחו"ל, תמיד לצאת לטייל יחד עם הילדים. צריך לדעת להיות עם הילדים בנקודות משמעותיות וברורות מאליהן, נקודות שאנחנו צריכות להיות שם.

היכל התרבות תל אביב בתקופת הקורונה נפגע כמו כל מוסדות התרבות בארץ ובעולם והיה מושבת מפעילות עם קהל רוב הזמן. ההיכל נפתח בשישי הקרוב תחת מתווה התו הירוק. חשוב להחזיר את התרבות לחיים. השנה הזאת זימנה לנו זמן לעשות הסתכלות פנימית - איך מנהלים עסק ומשפחה גם במשבר כזה. והרבה דברים התחברו בין השניים, העסק והמשפחה. אנחנו מקפידים להמציא את עצמנו מחדש. התקופה זימנה לנו גם יותר זמן בבית. לא היו מופעים ואירועים בערב אז מצאתי את עצמי יותר בבית ונהנתי מזמן משפחה, בתוך הסגרים ובין הסגרים. דייקתי את הדברים החשובים גם בעבודה וגם בחיים. צריך לצאת מהתקופה עם מסר שהדברים אינם מובנים מאליהם וצריך לקחת הכל בפרופורציה. לצאת עם הבנה שהתקופה מחייבת אותך להמציא את עצמך מחדש ולדעת לשמור על העובדים שלך ולתת להם תחושה של בית. להבין שהחיים קצרים וכדאי להתעסק רק בדברים חיוביים שמשמחים אותנו.

אין ספק שהקורונה העצימה את האתגר הנשי בעידן המודרני - השילוב של בניית משפחה וניהול קריירה הפך למאתגר במיוחד. הצורך ליצור יציבות ושפיות בבית בתקופה של סגרים, יחד עם ניהול במשרה מלאה הוא מורכב. הרצון לשמור על סביבה מיטיבה לילדים, על תחושת ביטחון, יחד עם רצון ותחושת מחויבות לתפקיד המקצועי והניהולי, המשימות המשמעותיות בעבודה וניהול צוות, הם משימה כמעט בלתי אפשרית, שכנראה רק נשים, עם כח העל שלהן יכולות לצלוח אותו.

לשמחתי זכיתי בבן זוג מדהים ושותף מלא, כך שחילקנו בנינו את האחריות על הבית. אני רואה סביבי נשים רבות שנאלצו לעבוד תוך כדי זומים, הכנת ארוחות ורצון לשמור על סביבה מיטיבה לילדים וזה קשה כל כך עד כמעט בלתי אפשרי ובכל זאת, הן צלחו זו. אני מצדיעה לכל אישה בתקופה זו, אין ספק שכוחות העל שלנו הנשים שוב באו לידי ביטוי.

אין ספק שבתקופה זו, זו זכות להיות מחוברת לתחום תוספי התזונה ולחברה כמו אמברוזיה סופהרב בפרט. הידיעה שאני עובדת בתחום שיש לו אימפקט כל כך משמעותי וחיובי על אנשים בתקופה זו, שומר על המוטיבציה גדולה למרות המורכבות בתקופה.

ברברה ברזין, מעצבת פנים ובעלת בי"ס ללימודי עיצוב פנים, מציינת שהזמן האידיאלי לפתיחת עסק הוא דווקא בתקופת שפל. "זו תקופה שהרבה דברים יורדים בה ומזמנת התחלות חדשות. בתקופת הקורונה צמחנו פי שלוש. ענף הבניה עף מרוב עבודה. בתקופה שבה השוק ריק ממתחרים ויש פחות שחקנים במערכת - הרבה יותר קל להתחיל מחדש ולקפוץ לבריכה גדולה. דווקא כשהשוק פורח יש צורך להתבלט ולהמציא את עצמך מחדש, וזה מאוד לא פשוט".

ברזין נותנת כדוגמה את חברת גולדבנד לייצור מרגרינה, שבזמן מלחמת העולם השניה החליטה לפרסם ולשווק כמעט כרגיל, וכך ניצלה את השוק, שהיה חסר בחמאה, להעלאת פופולאריות המרגרינה ולמכירות שיא. "תקופת הקורונה היתה מבחינתי זמן מעולה להתייעל, להתהדק ולייעל את המערכות השונות. באופן שוטף חייבים תמיד להיות עם היד על הדופק. לוודא שאין ניהול כושל, שההוצאות השוטפות לא גבוהות מדי וההכנסות מזדנבות אחריו בקושי, כי זה מתכון לאסון. בתקופה הזו הוצאתי לחל"ת עובדים רבים, אבל השארתי את אנשי השיווק לעבוד במרץ, וזה השתלם".

מעצבת הפנים פזית וינר גרינולד רואה את חייה כמו עוגה גדולה שמחולקת לפרוסות. "בעיניי זה מאוד אינדבידואלי, לכל אחת חלוקה משלה. למדתי לחלק את העוגה ולייצר לעצמי את התמהיל האופטימלי." היא מסבירה. "חשוב מאוד להגיע ליחס הנכון בין הדברים, כדי לא לוותר על מה שחשוב לך. חשובה לי האימהות והמשפחה, חשובה לי הקריירה, חשוב לי הזמן שלי ואני דואגת שהכול ישתלב במארג אחד. כשאני מרגישה שיש לי יותר מדי עבודה ושהיא משתלטת עלי, אני משתדלת לא להתרגש ולהמשיך לעשות את המיטב. זה משהו שלמדתי עם השנים, כי לפעמים יש תקופות מאוד עמוסות אבל לבסוף האיזון חוזר. עם זאת במקרים יוצאי דופן וכשיש לחץ גדול מאוד, אני דואגת לגייס עזרה מבחוץ".

מבחינתה של וינר הכול מתחיל ונגמר בניסיון: "עם הזמן את לומדת ומתייעלת עם העבודה. לכן הטיפ החשוב שיש לי להציע הוא להיות סופר יעילה בזמן העבודה. להיות ממוקדת, עם מינימום הסחות דעת ונטו עבודה, לתפוקה מקסימלית. עם זאת, חשוב לציין שאני כל הזמן בניסוי וטעייה. הכל טמון במינונים. לפעמים יש עבודה שבאה על חשבון דברים אחרים אבל זה נקודתי. אני יותר מודעת לכך ומפנה את הזמן. עובדת יותר בערבים או לוקחת עזרה חיצונית. למדתי לא להתרגש ולא להילחץ, כי סך הכל אני מאוד אוהבת את העבודה ונהנית ממנה. והכי חשוב לדעת שגם כך וגם ככה - הכל בסדר. הכל זה תחושה אישית, כל אחת והמינונים שמתאימים לה, לכן לכל אחת כדאי לנהל את סדרי העדיפויות שלה כפי שהיא יודעת, על הצד הטוב ביותר".