לקה בהתקף לב שבועיים לאחר שפוטר. האם הוא זכאי לפיצויים?

פסק דין תקדימי: בית הדין האזורי לעבודה והמוסד לביטוח לאומי סירבו להכיר, אך לאחר 3 ערעורים לבית הדין הארצי לעבודה ועתירה לבג"צ - ההחלטה התהפכה

  • התקף לב

כאשר מ', מהנדס בחברת החשמל, סולק בבושת פנים ממשרדי החברה בירושלים לאחר 25 שנות עבודה, הוא לא העלה על דעתו שעניינו יתברר בפני 3 ערכאות שונות, בשבעה הליכים נפרדים, בסיומם יקבע בית הדין הארצי הלכה חדשה וחשובה.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה את תביעתו של עובד חברת חשמל לשעבר, וקבע כי הוא עבר אירוע חריג בעבודה, לאחר שבשני פסקי דין קודמים דחה את התביעה. את העובד ייצג עו"ד איתמר כהן ממשרד עו"ד כהן מאק.

עוד בוואלה!

תקיפו את עצמכם: מה זה ביטוח מקיף ומתי הוא מתגלה כקריטי?

לכתבה המלאה
פסיקת בית המשפט: ניתן להכיר באירוע גם לאחר שהעובד סיים את עבודתו (צילום: ShutterStock)

העובד (57) אולץ לצאת לפנסיה מוקדמת לאחר 25 שנה. כשבועיים לאחר שחתם על הסכם הפרישה, הוא חזר למשרדי החברה, כדי לקחת את חפציו, לחתום על טפסים, להחזיר את כרטיס העובד ולהיפרד מחבריו לעבודה.

באותו המעמד, קרא לו הממונה עליו לסור לחדרו, והזהיר את העובד לבל יעז לעסוק בעבודתו החדשה בנושאים הקשורים לחברת החשמל. בין השניים פרץ ויכוח סוער, במהלכו איים הממונה על העובד לשעבר כי יקרא לאנשי אבטחה על מנת לסלקו מהמקום. למחרת, לאחר אימון בוקר, לקה העובד בהתקף לב.

בתביעה אותה הגיש העובד למוסד לביטוח הלאומי (המל"ל), להכיר באירוע כתאונת עבודה, טען בא כוחו, עו"ד איתמר כהן, כי הוויכוח עם הממונה היה אירוע חריג, שגרם לעובד לאוטם שריר הלב, ועל כן יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה. המל"ל טען, מנגד, כי בעת הוויכוח התובע כבר לא עבד בחברה, ולכן האירוע לא יכול להיות תאונת עבודה. עו"ד כהן הגיש בשמו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי. אולם גם תביעתו זו נדחתה.

"דומה הדבר לפנסיונר שמגיע למקום עבודה כדי לקחת מתנה לחג, או לבחון את סכום הפנסיה שהוא מקבל, או לחתום על טפסים בעניין סכום הפנסיה. תאונה שתארע לו לא תיחשב לתאונת עבודה, הואיל ואותה שעה הוא אינו עובד", נכתב בפסק הדין הראשון אותו פרסם ביה"ד האזורי לעבודה.

העובד לא אמר נואש, והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי, בהסכמת הצדדים, הורה להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה לצורך השלמת ראיות. בדיון המשלים טען עוה"ד כהן, כי הוויכוח עם הממונה היה המשך ישיר של היחס אותו קיבל העובד מהממונים עליו במהלך שנות עבודתו, ועל כן אין לנתק את הקשר בין מערכת היחסים העכורה ביניהם לבין הוויכוח שפרץ לאחר סיום עבודתו.

ואולם השופט אייל אברהמי, נשיא ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, דחה פעם נוספת את התביעה וקבע כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, על מנת שתאונה תוכר כתאונת עבודה, על המבוטח להיות עובד, ועל התאונה להתרחש במהלך עבודתו או עקב עבודתו.

עוה"ד כהן הגיש ערעור נוסף לבית הדין הארצי לעבודה, וטען בין היתר כי פסק הדין ניתן בהרכב חסר וללא נציגי הציבור ולכן התיק הוחזר פעם נוספת לבית הדין האזורי לעבודה.

לאחר שהתיק חזר בפעם השלישית, הנשיא אברהמי קיבל את טענות התובע, לפיהן כל מטרת הוויכוח בינו לבין הממונה עליו הייתה להשפילו ולבזותו. "התובע עזב את המחלקה ואת חברת החשמל בה עבד כ-25 שנה, בחטף", קבע השופט, "הוא זומן כדי להשלים את הליך הפרישה... אך טבעי היה שבאותה הזדמנות, שבא ליטול את חפציו שנשארו במחלקה, יבקש להיפרד מהאנשים ומהמקום שבו עבד כל השנים".

בנוסף, קבע השופט, כי המפגש של העובד עם הממונה עליו התקיים במחלקה שבה עבד וכי הוויכוח בין השניים היה חריף, כאשר תוך כדי חילופי דברים קשים, נעמדו השניים זה אל מול זה בתנוחה מאיימת. הממונה דרש מהתובע לעזוב, ואף איים לקרוא לאנשי הביטחון שיוציאו אותו מחדרו. "נדמה שתיאור זה מצביע על עוצמתו וחריפתו של הוויכוח", קבע השופט, "התובע יצא בסופו של דבר מושפל ומובס ממקום העבודה, בו עבד 25 שנה. אירוע הלב אירע בבוקר יום המחרת, כ-16 ימים לאחר המועד שנרשם כמועד סיום העסקתו".

לא אמר נואש. עו"ד איתמר כהן (צילום: יוג'ין וייסברג)

השופט דחה את טענת המל"ל, לפיה השיחה בין העובד לממונה עליו לא הייתה קשורה להליך הפיטורים. "אנו קובעים כי הוויכוח שהיה בין התובע לממונה עליו היה בזיקה ברורה לעבודתו ולסיום עבודתו", נכתב בפסק הדין, "הימצאותו במקום נועדה כדי להשלים את תהליך סיום עבודתו - תהליכים במחלקת כוח אדם, איסוף חפציו ופרידה מחבריו במחלקה. מדובר אפוא בזיקה ברורה לעבודתו, ואף ניתן לומר, כי נעשתה בעת עבודתו, הואיל ובא להשלים את תהליכי סיום עבודתו. יש לזכור, כי האירוע הלבבי אירע לו למחרת היום, כאשר עוד באותו יום הגיע לביתו מושפל ומובס, והלך לישון".

השופט קיבל אפוא את טענות העובד, ופסק, כי יש לראות בוויכוח אירוע חריג ובהתקף הלב כפגיעה בעבודה, ולמנות מומחה כדי לבחון את הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע החריג לבין האירוע הלבבי. השופט אף הוסיף, כי פסק דינו זה הוא הזדמנות לתיקון טעות שנפלה בפסק הדין הקודם של אותו שופט עצמו. "בשיקול הדברים מחדש, סבור בית הדין, כי בפסקי הדין הקודמים נפלה טעות", קבע.

על החלטה זו הוגש ערעור שלישי לבית הדין הארצי, הפעם של המוסד לביטוח לאומי. הערעור השלישי נדחה ברוב דעות. ביה"ד הארצי קבע כי "בשקלול שבין סמיכות הזמנים וזיקת האירוע החריג מחד לעבודה, מקובלת עלינו הקביעה כי עסקינן באירוע חריג בעל קשר מובהק לעבודה ובנסיבות אלה מוצדק לראות את המשיב כמבוטח בענף נפגעי עבודה, גם בהתחשב בזמן שחלף מאז מועד סיום העבודה".

במילים קצרות אלו, ביה"ד למעשה מכיר בפעם הראשונה בנפגע עבודה שסיים את יחסי העבודה, ובכך קבע הלכה חדשה. עד לקביעה זו, ביה"ד הארצי הסכים להכיר באופן תיאורטי בלבד בעובד שנפגע לאחר שהסתיימו יחסי העבודה, אולם בפועל כל התביעות של עובדים שנדונו בבית הדין הארצי לעבודה נדחו. אלא שהמוסד לביטוח לאומי לא אמר נואש, והגיש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ נגד בית הדין הארצי. אולם העתירה נדחתה לאחר שנתקבלה תשובתו של עו"ד איתמר כהן. בית המשפט העליון סירב להתערב בפסק הדין של בית הדין הארצי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully