אב בעל כורחו במסווה אידיאל השוויון

לקביעת אבהות יש תוצאות והשלכות, ולפיכך הקביעה לפיה זכות האישה להחליט על גופה וללדת גוברת על זכות הגבר לבחור האם להפוך לאב, יוצרת למעשה אי שוויון. הגיע הזמן לעמוד מול תופעת "גניבת זרע"

  • גניבת זרע
עו"ד יצחק קארו

נועה ואייל הכירו במפגש אקראי במועדון והמשיכו משם הביתה. נועה הבטיחה לאייל שהיא נוטלת גלולות וביקשה שלא ישתמש באמצעי מניעה, כי הדבר לא נעים לה. כתוצאה מאותו מפגש לילי אקראי, נועה הרתה. לאחר שעדכנה את אייל בחדשות, היא הודיעה לו שאינה מתכוונת לבצע הפלה. היא גם עדכנה שאינה רוצה ממנו כלום, לא מזונות וגם לא מעורבות בגידול הילד. אייל לא ידע מה לעשות. הוא התחנן בפניה שתבצע הפלה עוד כשהייתה בשלב ראשוני של ההיריון, בזמן שהפלה באמצעות גלולה עוד הייתה בגדר אופציה. נועה סירבה ובחרה להביא את בתם המשותפת לעולם. למרות הצהרותיה במהלך ההיריון, לאחר הלידה נועה תבעה אבהות מאייל, שהרגיש אבוד ולא ידע כיצד לפעול.

מקרים רבים דומים לזה של אייל ונועה מגיעים לפתח בתי המשפט. בפסיקה נקבע כי לאישה יש זכות להחליט לגבי גופה, ולכן לא ניתן לחייב אותה לבצע הפלה. אבל מה קורה במקרים בהם הגבר לא בחר להביא את הילד לעולם? מקרים בהם נכפתה עליו האבהות, וכעת הוא נדרש לגדל ילד שלא רצה, עם אישה שאינו מכיר למעשה?

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על חיי מין לא מספקים: כך תשפרו את הביצועים

לכתבה המלאה
(צילום: ShutterStock)

לקביעת אבהות יש תוצאות והשלכות. בתי המשפט קבעו שעל הגבר לקחת אחריות לתוצאות מעשיו, ושברגע שקיים יחסים בלי אמצעי מניעה, הוא לקח את הסיכון לתוצאות האפשריות. בפסקי דין רבים, בתי המשפט בישראל קובעים מזונות זהים לילד שנולד מתוך רצון של שני הצדדים, ולילד שנולד בניגוד לרצונו של הגבר. במידה ואותו גבר יבקש לא לפגוש את הילד כלל, לעתים אף יאלץ לשלם מחיר כלכלי נוסף. נעשו בעבר פניות של גברים לבית המשפט בעילת "גניבת זרע", אך עד היום כולן נדחו תחת סיבת "טובת הילד".

אמנם התרחשו מקרים נדירים בהם בתי המשפט הכירו בנזק שנגרם לגבר כתוצאה מכפיית האבהות עליו ופסקו כי על האישה לפצותו, אך טרם ניתן פסק דין אשר קבע שאישה שיכולה לכלכל את הילד ללא סיוע, לא תוכל לכפות על אותו גבר (שלא בחר להפוך לאב) להשתתף בהוצאות הילד המשותף.

שיקול בתי המשפט שלא לבחון האם מדובר בגניבת זרע, נובע בעיקר מהרצון לשמור על נפשו של הילד, שמא יידע שלא היה רצוי. אך אם ניקח כדוגמא מקרים של ילד שנולד עם מום, בית המשפט כן מאפשר להורים לתבוע את הרופא שלא איתר זאת, למרות בקשת ההורים המפורשת להפיל במקרה שכזה. אם כך מה ההבדל? למעשה אין הבדל ממשי. בתיקים מסוג זה ההליך חסוי ואין סיבה שהילד יגלה אודות ניהול ההליך, כך צריך להיות גם במקרים של "גניבת זרע".

לעבור בשערי הקידמה

פסיקה מסוג זה שקובעת כי זכות האישה להחליט על גופה וללדת היא זכות שגוברת על זכות הגבר לבחור האם להפוך לאב, יוצרת למעשה אי שוויון. כך מתאפשר לאישה אשר בחוסר תום לב נכנסת להיריון במכוון מגבר שאינו רוצה ילד, לאחר שהבטיחה לו שעושה שימוש באמצעי מניעה, לתבוע בשם הילד את הגבר ולאלצו להפוך ל"אב בעל כורחו".

מקרים מובהקים בהם מדובר באישה בעלת יכולת לגדל את הילד כך שלא יפגע עקב מחסור כלכלי, לצד הצלחת הגבר להוכיח ש"נגנב זרעו" תוך הפרת הבטחה (כגון אישה שאינה נוטלת אמצעי מניעה למרות הצהרתה), הינם המקום לבחון את השינוי.

בל נשכח שכיום ישנם נשים וגברים רבים המגדלים ילד לבד, ללא בן זוג. יש שבוחרים זאת ויש שנאלצים לכך, ועדיין מצליחים לגדל ולכלכל את הילד. בעולם מתוקן בו מתקיימת דרישה לשוויון בין המינים, אין זה הגון שזו תתקיים לגבי צד אחד בלבד. הגיעה העת שהמחוקק או בתי המשפט ירימו את הכפפה, יפסיקו להתבסס בפסיקותיהם על פסק דין משנות השמונים שאינו רלוונטי לכל המקרים במאה שלנו, יתאימו פסיקה עדכנית למציאות חיינו, באמצעות יצירת הלכה חדשה או באמצעות חקיקה בנושא. הגיעה העת לעמוד באופן נחרץ מול התופעה הפסולה של "גניבת זרע" ולעבור בשערי הקידמה: "בואכם לשלום".

יצחק קארו הוא עורך דין מומחה לדיני משפחה ומגשר, שותף במשרד עורכי דין קארו את אנקרי ושות'

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully