בשנה החולפת פריצות סייבר ודרישות כופר דיגיטליות הגיעו בישראל לשיא חדש. לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, בשנת 2020 נרשמה עלייה של כ-30% בדיווחים על מתקפות סייבר. רבות מהתקיפות הללו היו ניסיונות פריצה למאגרי המידע של חברות וארגונים, וגם מלכ"רים וארגוני המגזר השלישי נפגעו כמובן מהסיטואציה.
שנת 2020 היא כמובן גם "שנת הקורונה", והיא הכניסה את ארגוני המגזר השלישי לבעיה גדולה. עמותות רבות היו על סף קריסה, ולכן אנשים רבים בציבור הישראלי, לא בהכרח בעלי ממון, החליטו בתקופה זו לפתוח את הלב ואת הכיס - ולתרום, דבר שסייע לאותן עמותות לצלוח את התקופה הקשה. אנשים פרטיים תרמו לגופים הללו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעים אחרים, ופרטיהם האישיים נשמרו במאגרי המידע של העמותות.
לאור המצב הנוכחי, פנתה בימים האחרונים עו"ד שלומית משה, שותפה במשרד עוה"ד דנינו-שי-משה ושות', העוסקת בעמותות ובמגזר השלישי, לשר המשפטים בני גנץ, והפנתה את תשומת ליבו לצורך הדחוף בהגנה על העמותות ועל התורמים לאור התרבות פריצות הסייבר בישראל. עו"ד משה ביקשה ממנו להורות לרשם העמותות והחברות לתועלת הציבור לדרוש, כתנאי להנפקת אישור ניהול תקין, הצהרה מאת מנהלי כל עמותה, לפיה העמותה פועלת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות בהתייחס לאבטחת מאגר המידע הרגיש הנאגר וזה המצוי ברשותה.
עו"ד משה מציינת בפנייתה כי "עמותות רבות אינן מודעות כיום לחוק הגנת הפרטיות ולתקנות מכוחו המחייבות תאגידים, לרבות עמותות, לנהוג בהתאם לדין ולפעול לאבטחת המידע הרגיש המצוי במאגר. במאגרי המידע של העמותות נאגר מידע רגיש, סודי ולעיתים מסווג, לרבות מצב רפואי אישי, פרטי כרטיס אשראי וכן פרטיהם של תורמים פוטנציאליים. משום כך, אני סבורה כי על רשם העמותות והחברות לתועלת הציבור, הפועל במסגרת רשות התאגידים במשרד המשפטים, לדרוש כתנאי להנפקת אישור ניהול תקין, הצהרה מאת מנהלי כל עמותה, לפיה העמותה פועלת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות בהתייחס לאבטחת מאגר המידע הרגיש הנאגר וזה המצוי ברשותה. הדבר קריטי כדי להבטיח את המשך פעולתן של עמותות, ואני בטוחה גם כי תורמי העמותות - הקיימים והפוטנציאליים - יהיו רגועים יותר ביודעין שפרטיהם שמורים ומוגנים היטב מעיני פורצים ושאר גורמים המבקשים לעשות במידע שימוש לרעה".