המהלך ששינה את חיי: שש נשים מספרות על הדרך לפסגה

אחרי שנים רבות שבהן שימשתי מנהלת אזור ברשת אוטו דיפו, הוצע לי להתקדם לתפקיד מנהלת סחר ותפעול באוטו דיפו. אלה שני עולמות שונים. התפקיד החדש דרש יכולות אחרות לגמרי: ניהול משא ומתן מול ספקים, מעקב אחר מספרים, חישובי רווח ועוד. בתחילה נרתעתי מהשינוי. חששתי מהדרישות התובעניות, לא הייתי בטוחה ביכולות שלי ואולי גם הרגשתי נוח במקום שבו הייתי. לשמחתי, המנכ"ל שלי התעקש שהתפקיד מתאים לי ונעניתי להפצרותיו. בדיעבד, זו הייתה אחת ההחלטות החשובות שעשיתי בקריירה, כזאת שהזניקה אותי קדימה.

הלקח החשוב שלמדתי הוא לאפשר לעצמי לגלות בי צדדים חדשים שלא הכרתי, לא להגביל את עצמי לתחום מסוים של כישורים ותפקידים, להרשות לעצמי להפתיע את עצמי ולהעז להיכנס לאזורים חדשים ולא מוכרים. זה חלק בלתי נפרד מניהול קריירה: את נמצאת במסלול מסויים, מתפתחת, עולה בסולם התפקידים ואפילו עושה עבודה טובה. לעיתים יהיה תחום אחריות נוסף שימשוך אותך ויהיה מי שיחשוב שאת יכולה לעשות אותו טוב. אל תהססי לתת לזה צ'אנס.

להפתעתי, גיליתי שהתכונות ששימשו אותי בתפקידי הקודם הן בדיוק אלה שבזכותן הצלחתי בתפקיד החדש. יש תפיסה מוטעית האומרת שכדי לעשות משא ומתן, צריך לדעת להכניע את הצד השני, להביס אותו. להפתעתי, גיליתי שדווקא הנטייה שלי ליחסים בין אישיים טובים והיכולת לחוש אמפתיה כלפי צד השני לא הפריעו, אלא עזרו לשבור התנגדויות ולהסיר חסמים בצד השני. בסופו של יום, הצלחתי להגיע לתוצאות טובות הרבה יותר טוב מהרבה אנשים שנקטו בגישה אגרסיבית וכוחנית. לא דרך התרפסות אלא ניסיון לגייס, לפתור קונפליקטים, ליצור קשרים, לגרום לצד השני להיות מרוצה ולגרום לו לרצות שגם את תהיי מרוצה. אלה אכן מיומנויות נשיות, כאלה שמחפשות win win, והן נעשות יותר ויותר חשובות בימינו.

המשרד הקטן שהקמתי בשנת 1998 עם שותפה בתחילת דרכי כעורכת דין גדל אמנם משנה לשנה אך לא סיפק את הסחורה. למרות המאמץ השיווקי והמקצועי לא הצלחנו להתניע את המשרד ולהובילו להצלחה. המשכורות שלי ושל ניב ז"ל, בעלי דאז, לא הספיקו לנו ומדי חודש הלכה וגדלה יתרת החובה בחשבון המשותף שלנו.

בקיץ 2004 יצאנו לחופשה בצפון עם הילדים. לאותה חופשה נטלתי איתי ספר שרק יצא לאור ומשך את תשומת ליבי, על אף שלא היה מז'אנר הספרים שקראתי באותה עת - "אבא עשיר אבא עני" של רוברט קיוסאקי (הוצאת מטר). הספר הזה שינה את חיי. פתאום הבנתי שאפשר אחרת, רציתי שינוי והבנתי שהוא אפשרי. ידעתי שדרכנו לחופש כלכלי עוד רחוקה, אך גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד, ואני בחרתי לי את שני צעדי הראשונים.

הצעד הראשון היה לאמץ את ההמלצה של קיוסאקי להתייחס בכבוד לכסף. ערכתי תוכנית כלכלית שמטרתה להוציא אותנו מיתרות החובה התמידיות, לקראת חופש כלכלי. ההמלצה השניה ששבתה את ליבי, היתה קשורה לנתינה. "תרומת כסף היא סודן של המשפחות העשירות ביותר", טוען קיוסאקי בספרו, תוך שהוא ממליץ לתת מה שרוצים לקבל. החלטתי לקחת חלק בפרויקט "פרו-בונו" של לשכת עורכי הדין, פרויקט במסגרתו מפנה לשכת עורכי הדין תיקים של אנשים חסרי יכולת כלכלית, לייצוג משפטי בהתנדבות. החלטה זו היוותה נקודת מפנה בקריירה שלי. כמו באפקט הדומינו, שלושה חודשים לאחר שהתחלתי לקבל תיקי פרו בונו, נפרדתי משותפתי באותה עת ובראשית שנת 2005 פתחתי משרד משלי.

התחלתי את דרכי כשאני מעסיקה עורכת דין אחת ומזכירה, והיום צוות משרדי מונה 17 עובדות, ואני מנהלת מעל 160 תיקים במקביל, ומשתדלת שבכל נקודת זמן ינוהל לפחות תיק "פרו בונו" אחד במשרד. בימים אלו אני מנהלת 7 תיקי פרו בונו במקביל.

תחילת דרכי המקצועית הייתה מימוש של חלום ילדות, ובתום לימודי משפטים וכלכלה, התחלתי דרך מרתקת ותובענית בעולם המשפטי-מסחרי באחד ממשרדי עוה"ד המובילים בארץ. ייעצתי וליוויתי חברות, יזמים ואנשי עסקים בצמתים העסקיים שלהם, ניהלתי והובלתי עסקאות מורכבות וגלובאליות, מיזוגים ורכישות, הנפקות והשקעות. נהניתי מרוחב היריעה ומההסתמכות של הלקוחות על דעתי ועצתי. אך תמיד נמשכתי מאד להיבטים המסחריים, לאדריכלות של העסקה ולמחשבה מאחורי התווייתה.

לפני כ-10 שנים, לאחר לידת בתי, ניהלתי עם עצמי דיאלוג נוקב - המשך הדרך המשפטית במסלול לשותפות, או מעבר לעולם שאליו הבטתי והשקפתי בעניין רב כל העת מהטריבונה - העולם העסקי. קיבלתי החלטה להיכנס לעולם העסקי ומאז איני מתחרטת לרגע. כיום אני משנה למנכ"ל בחברת Caja Robotics, המציעה פתרון מתקדם להפיכת מחסנים ידניים לאוטומטיים. בחברה כמעט 50% מההנהלה מורכבת מנשים מוכשרות ומקצועיות וביחד אנחנו מובילים ומובילות את החברה.

העולם הטכנולוגי הוא מרתק וורסטילי, מגוון התחומים אליהם אני נדרשת הוא בעל מנעד רחב עם אקשן וקצב כמו שאני אוהבת, בטח בחברה הנמצאת בנסיקה עסקית גלובאלית. עברתי מהצד שמסייע למזער סיכונים לצד שנדרש לקחת סיכונים מושכלים וחכמים. אשמח לראות נשים נוספות בעולם ההחלטות והסיכונים. בעולם המשפטי נשים פרצו דרך והן מהוות אוטוריטה בתחומים רבים, בעולם העסקי והטכנולוגי, יש עוד כברת דרך. לא פעם אני האישה היחידה בחדר (ד"א בחו"ל אפילו יותר מבארץ) וחלה עליי חובת ההוכחה.

במקביל לקריירה העסקית הענפה כיזמת ומנכ"לית חברת הקלינטק Waterevive , ההחלטה ששינתה לי את הנתיב באופן הכי דרמטי הייתה לפנות לעשייה ציבורית ולהתמודד על תפקיד יו"ר וועד הורים יישובית ברמת השרון. הבנתי שזו הדרך להשפיע ולשנות באמת ובתמים. למרות שעבדתי כמנג'רית במשרד "סומך חייקין רואי חשבון, וכיהנתי כ CFO בקרן הון סיכון, כאמא לילדים היה חסר לי משהו והבנתי שאין כמו לפעול להשפיע ולשנות בכל נושאי החינוך בעיר.

הצלחתי לסחוף אחריי הורים רבים, ובשנות כהונתי כיו"ר קידמתי את מערך החינוך והעצמתי את כוחו מול העירייה על מנת לקדם נושאים הנוגעים לתלמידי העיר. אני גאה על הפרויקטים הרבים שקידמתי אבל אני יותר מגאה על הטיפול ומתן עזרה לתלמידים שהמערכת הפנתה להם גב ובכך שהצלחתי לשנות את הדרך שלהם כמו לדוגמה ילד מיוחד שאני ובן זוגי החלטנו ללוות "ולאמץ". עזרנו לו להשלים את הבגרויות והיום הוא סטודנט למינהל עסקים באחת האוניברסיטאות הנחשבות בארצות הברית זאת לאחר שצלח את שלבי הקבלה הקשים. זו רק הייתה יריית הפתיחה. בהמשך כיהנתי כיו"ר דירקטוריון החברה למתנ"סים רמה"ש, שאחראית בעיר על כל מערך החינוך הבלתי פורמלי.

מאז שנת 2013 אני מכהנת כחברת מועצת עיר, ומזה שנתיים אני מכהנת כסגנית ראש העיר ומחזיקת תיק חינוך וקידום האשה. במסגרת תפקידי הקמתי את מועצת נשים יישובית ברמת השרון. בשנה האחרונה קידמתי והובלתי קמפיין לאלימות נגד נשים שזכה לכותרות מרכזיות בחדשות "כשנורה אדומה נדלקת- זה הזמן ללכת. כמחזיקת תיק חינוך אני מובילה מהפכה טכנולוגית פדגוגית חינוכית.
אני ממשיכה לפעול לכך שהחיבור בין הקהילה לחינוך ייצר הזדמנויות ואפשרויות רבות לצורך יצירת מעגל קהילתי של לימוד ויצירה משותפת לרווחת התלמידים והקהילה.

ההחלטה הכי חשובה שקיבלתי היא, ובכן, ההחלטה להחליט. החיים מורכבים מאינסוף רגעי החלטה שנדרשת בהם הכרעה, ולפעמים יותר חשוב להחליט מאשר להחליט נכון. כך את נמצאת כל הזמן בתנועה ומסוגלת לבחון את הדברים תוך כדי שהם מתרחשים, מתגלגלים, לא רק על בסיס הנחות מוקדמות שהיו לך. זה קריטי לך, וגם להתפתחות של ארגון, להנעה של עובדים, ליצירת האנרגיה שמאפיינת חברה. להיות בתנועה, להעז, לנסות.

כך נהגתי לאורך הקריירה שלי: כשהחלטתי להיכנס לתחום יחסי הציבור, כשהחלטתי בכל פעם להתמודד על התפקיד הבא עד שמוניתי למנכ"לית של משרד יח"צ מוביל וגם כשהחלטתי לעזוב הכל, ולהקים חברה בבעלותי. כל אחת מהתחנות הללו מורכבת גם מהמון החלטות יום יומיות: כאלה שקשורות לניהול עובדים, קמפיין חדש, כניסה לתחום חדש ועוד.

כל החלטה היא גם הימור, ורק כאשר תוצאות ההחלטה יתגלו יתברר אם ההימור הצליח. זה נשמע מפחיד, אבל את תופתעי לגלות שרוב ההחלטות שלך הן נכונות. כשאת מאמנת את שריר ההחלטות, את מקבלת גם תחושת מסוגלות, חוסן נפשי ויכולת חשיבה מושכלת - בדיוק מה שצריך כדי לקבל החלטה נכונה.

אז נכון, לפעמים מתברר שקיבלנו החלטה לא נכונה. גם זה יכול לקרות, וזה לא אסון. חלק מהמשחק הוא להבין שאת רוב ההחלטות אפשר לתקן ושלרוב הבעיות יש פתרון. בלי הידיעה הזאת קל מאוד להתייאש ולוותר. בלי ביטחון עצמי ואמונה, לא תוכלי לקבל החלטה, והדרך למחוזות התירוצים קצרה מאוד. אין כאן כמובן המלצה לנהוג באימפולסיביות או על עיוור. תמיד תשקלי, תבחני את האלטרנטיבות, תתייעצי ותשמעי דעות שונות. ורק עוד דבר אחד חשוב: תקשיבי לאינטואיציה שלך ותגלי שברוב הפעמים זה עובד. אומרים שאנחנו בכלל לא רעות בזה.

המסלול שלי היה די מחושב ומובטח - לסיים לימודים, צבא, להתחיל את התואר במשפטים, להתברג באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים ומשם להתקדם. כדי לממן את התואר התחלתי לייבא הלבשה תחתונה מחו"ל ולמכור כאן, בהתחלה למעגלי חברות קרובים שהלכו והתרחבו, מכמה מכירות שהתנהלו מהרכב שלי - ששימש אז כמחסן, הגעתי למאות ואלפי מכירות בחודש.

פתאום זו כבר לא הכנסה צדדית, זה כבר עסק ממשי. פתאום את מתעסקת במשהו שאת אוהבת ועושה לך טוב. עמדתי בצומת שהייתי צריכה להחליט אם להישאר במסלול "הבטוח" כמו שאמא מכוונת, או ללכת עם האהבה שלי שהיא אופנה. ההחלטה לבחור באהבה לא הייתה פשוטה, אבל היא הוכיחה את עצמה, אחרי כמה שנים בעסק, הצלחתי לגייס לחלום הזה את בעלי ואנחנו מגשימים היום את החלום שלי כל פעם מחדש, הרבה מעל כל מה שחשבתי וחלמתי.

המושג תקרת זכוכית הוא מושג מורכב עבורי. מצד אחד, אני יודעת שהוא נכון וקיים; מאידך, אני מנסה שלא לאפשר לתקרה הזו למנוע ממני לנסות ולהשיג את המטרות והשאיפות שלי. מתח זה פיתח אצלי עקרון מנחה לאורך הקריירה, שלפיו אני מניחה לרעשי הרקע, מתעלמת מהחסמים ועובדת קשה כדי להוכיח את עצמי.

במרוצת השנים, תחום הניהול היה מקום בודד לנשים צעירות. את תפקידי הראשון התחלתי בגיל עשרים. משימתי הניהולית הראשונה הייתה לנהל השקעה פילנתרופית בהיקף של 10 מיליון דולר, שיועדה להקמה וניהול של שותפות בין מספר גופים שיפעלו יחד לשילוב ילדים עם מוגבלויות בבתי ספר יהודיים במסצ'וסטס שבארצות-הברית. כבר אז נתבקשתי להוכיח שאני, הצעירה, המגיעה מישראל ומרקע שונה מזה של מרבית המנהלים הבכירים בעולמות הפילנתרופיה, אהיה מסוגלת לעמוד מול סוללת מומחים, שברובה הורכבה מגברים, אנשי צבא , מנהלים ומפקחים. היה עליי להוכיח שיש לי את היכולת לנהל, לקבל החלטות ולהוביל.

בזמנו, עוד לא הכרתי את המושג תקרת הזכוכית, אך אין ספק שהניחו מעליי תקרה מסיבית, לא שקופה בכלל, שיצקו בתוכה התנשאות רבה. באותו רגע, קיבלתי החלטה להישאר תמיד נאמנה לערכים שלי ולהביע את דעתי האישית והמקצועית. החלטתי לבנות צוות של נשים חזקות סביבי ולסייע לאלו שלעיתים נדחקים הצידה לשוליים של החברה. במסגרת תפקידי הניהולי והעשייה הפילנתרופית, אני שואפת לחזק את קולן של אוכלוסיות מודרות שאינן מקבלות ייצוג הולם: נשים, אנשים עם מוגבלות, צעירים וקבוצות מוחלשות ומודרות נוספות.

בתחילת שנת 2020, אחרי שנה ללא תקציב ממשלתי ועם פרוץ מגפת הקורונה עמדנו, שותפיי ואני, בצומת הכרעה. לעסק כמו שלנו, שמתמחה במחקר ובייעוץ אסטרטגי לקידום אימפקט חברתי, הקפאת התקציבים הממשלתיים משמעה כיווץ ניכר של השוק בו אנו פועלים. השילוב שלה עם מגיפה עולמית שמשכה והיקף השפעותיה לא ברורים עלול להיות מכת מוות. על פניו, הערכת הסיכונים היתה יכולה להוביל לצמצום שורות ולהתכווצות עד יעבור זעם. אבל הערכת הסיכויים הראתה לנו אפשרות אחרת.
ברגע חשוב קיבלנו החלטה להעז לנצל את ההזדמנות: במקום להצטמצם, לשמור על הצוות המעולה שלנו; במקום לחכות לשוק שיתאושש, להיות פרו-אקטיביים בזיהוי הזדמנויות למחקרים רלוונטיים דווקא בעת הזאת על עוני, מצוקה כלכלית, פערים חברתיים, אלימות ובדידות; במקום להשתבלל, לפרוש כנפיים ולפנות לשוק הבינלאומי ואפילו לעשות סבב השקעה לתמיכה בצמיחה.

המשבר זימן לנו את האפשרות להרים ראש מעל המים, לשרטט ולהניע את המהלכים האסטרטגיים שנדרשים כדי לצמוח ולהביא את הערך שלנו לידי ביטוי. רבים מדברים על הבהירות שמגיעה יחד עם רגעי משבר ועל הנחישות שמתגבשת. עבורנו זו היתה נקודת מפנה של ממש. היא אפשרה לנו לדייק מי אנחנו ומה הערך המוסף שלנו, לייצר את התשתיות החיוניות לצמיחה, לייצר שותפויות משמעותיות, לצרף לשורותינו משקיעים שמאמינים בנו ולסלול את הדרך להגדלת ההשפעה החברתית שלנו בישראל.

לפעולות שנקטנו בשוק המקומי נוספה עוד החלטה אסטרטגית - לפנות לשוק הבינלאומי. הבנו שעם הידע והניסיון שצברנו, יש לנו הזדמנות לייצר התקשרויות עם גופי ממשל, ארגונים וקרנות הפועלים בחו"ל. האתגרים החברתיים והכלכליים העצומים הניצבים כיום גם בפני מדינות העולם המפותחות ביותר פתחו בפנינו הזדמנות להרחיב את מעגל ההשפעה שלנו מחוץ לישראל ולממש בהיקף נרחב את החזון שלנו לקדם פתרונות אמיתיים לבעיות חברתיות-כלכליות כואבות.