הן פועלות ומשפיעות על שלושה תחומים בולטים במשק. עופרה בל בעלת שני עשורים של קריירה פוליטית, מכהנת כסגנית ראש עיריית הרצליה בהווה ושגרירה של ישראל מטעם מרכז פרס לשלום בעבר, עו"ד רעות גולדמן משנה למנכ"ל חברת הפיתוח - Geomatrix העוסקת בפיתוח מוצרים בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והביטחון ואחת מהנשים בכירות בשדה היזמות המקומי, ומיטל מנשס היא מנהלת שיווק ופיתוח עסקי בקניון שער הצפון בהווה, עם קריירה ענפה בתחום הקמעונאות. בין היתר ניהלה מנשס את המחלקה האסטרטגית של חברת סמסונג, וליוותה את פרויקט הקמת קניון מול החוף וילג' משלבי האכלוס הראשוניים ועד לפיתוח אסטרטגיית השיווק.
לכבוד יום האישה 2021, פגשנו אותן לשיחה על מקומן של נשים בתפקידי מפתח, ועל עתיד תעסוקת נשים במשק, גם לנוכח משבר הקורונה. בדקנו מה הן מציעות לנשים בתחילת דרכן והאם, למרות תחומי עיסוקן השונים, יש להן משהו משותף שהביא את שלושתן למקומן בהווה. על אף ששלושתן מספרות על אינטראקציה דלה עם קולגות נשים בתפקידי מפתח נכון להיום, שלושתן מזהות שינוי מגמה חיובי בשילוב נשים בתפקידי מפתח בשוק התעסוקה. "זה נכון שכרגע נשים מצויות עדיין ביחוד בתפקידי תמיכה כאשר את תפקידי הניהול הגבוהים ממלאים ביחוד גברים", מספרת מנשס, "אך יחד עם זאת קיים שינוי מהותי בין העבר להיום בעיקר בתפיסה, בחשיבה ובהבנה שנשים יכולות לנהל ולהוביל. רואים יותר נשים בעמדות מפתח, למרות שזה עדיין לא מספיק".
"היום לעומת העבר קיימת מודעות גבוהה לסביבת עבודה משולבת של נשים וגברים יחד", מספרת גולדמן, "אבל עם כל הרצון להציג את השוויון בין המינים כמעט בכל התחומים, עדיין לא ניתן להתעלם מהשוני המובנה שקיים בפועל. בראייתי, מנהלים במקומות עבודה רבים מזהים את היתרונות של שילוב הטרוגני לטובת החברה, מתגברת ההבנה ששילוב של נשים וגברים יחד מייצר איזונים והרמוניה, אך הדרך מההבנה התיאורטית ליישום מלא שלה בפועל עוד ארוכה".
גם בתחום הפוליטי מדווחת בל על הובלה גברית ברורה: "היומיום של העבודה שלי הוא אישה בין גברים, יחד עם זאת אני כן מרגישה שנשים היום תופסות עמדות בכירות יותר מאשר בעבר, גם בעניין השכר ניכר כי נשים דורשות יותר ופערי השכר מצטמצמים".
תנאי לחץ בלתי אפשריים? תמיד עדיף לסמוך על נשים
כאימהות וכמעסיקות - כיצד אתן מעריכות שהקורונה השפיעה ועוד תמשיך להשפיע על תעסוקת נשים?
"זאת סוגיה שמאוד מעסיקה אותי", מספרת בל, "מהסתכלות סביבי נראה ש-80% מהשפעות הקורונה על תעסוקה, חלות על נשים. נוצר מצב מקומם ממש, שבאופן אוטומטי נשים נשארו בבית עם הילדים. בעבר הייתה האפשרות להביא את הילד לעבודה - אך עם סכנת ההדבקה גם הפתרון הזה ירד מן הפרק. ללא ספק תעסוקת נשים קיבלה בשנה האחרונה מכה קשה".
גולדמן, אותה תפסה הקורונה בשנים של גידול ילדים קטנים, מבהירה שגם בנסיבות הקשות שנוצרו- נשים יכולות, וצריכות, להמשיך ולהתקדם: "בן זוגי ואני עובדים שנינו במשרות בכירות, מלאות ותובעניות", מספרת גולדמן, "שנינו עובדים חיוניים, והמשכנו בעבודה גם במהלך הסגרים. אני אמא לשני ילדים קטנים - הבכור בכיתה ג' והצעירה בכיתה א', ובמהלך השנה האחרונה, כאמא לצעירים, בדגש על תלמידת כיתה א' בזום, עשיתי ככל שניתן לתמרן בין עבודה במשרה מלאה להיותי אמא במשרה מלאה. משבר הקורונה אילץ אותנו לעשות בחירות, תעדופים וויתורים, אבל מי יודע לתמרן בתוך תנאי לחץ בלתי אפשריים טוב יותר מנשים?"
מנשס מציגה דווקא גישה שונה, אופטימית יותר לסיבה מאחורי הפגיעה שהביאה הקורונה לתעסוקת הנשים: "קשה להכליל, אך בסביבתי הקרובה שמעתי על נשים שלפני הקורונה עבדו המון שעות מחוץ לבית, ובעקבות הסגרים בילו עם הילדים ומצאו את עצמן נהנות מזמן האיכות עם המשפחה. הן החליטו לוותר על היציאה חזרה לעבודה ונשארות בבית לטובת הילדים, או גילו כישרונות שזנחו הצידה והחליטו לטפח אותם כעת תוך הקטנת אחוזי משרה. כך שהבחירה לקחת חופש משוק העבודה או להקטין אחוזי משרה מסמנת לעיתים דווקא את הרצון של אישה לשים את עצמה במרכז, ולא תמיד עומד מאחוריה סיפור של פשרה או ויתור".
איפה להערכתכן מצויים המכשולים שלא מאפשרים לנשים רבות להגיע לעמדה בה אתן מצויות כיום? ומה העצה שלכן לנשים בתחילת דרכן?
"אני לא חושבת שיש מכשולים", משיבה בל בפשטות, "לדעתי כל אישה שרוצה להגיע לעמדה בכירה - יכולה לעשות זאת. לנשים יש את היכולת להגיע לכל מקום שהן תרצנה. בשנה האחרונה ראינו שכאשר נשים עומדות בראשות המדינה אפילו את משבר הקורונה הן מצליחות לעבור בצורה טובה יותר".
גם מנשס מציגה עמדה דומה: "המכשול העיקרי שלא מאפשר לנשים להגיע לעמדות בכירות הוא לרוב חוסר אמונה אישית. העצה שלי לכל אישה בתחילת דרכה היא קודם כל האמיני בעצמך, ושנית- תיהני מהדרך. הצלחה לא מגיעה ביום, גם לא בשנה - היא נבנית על פני עשורים, קחי נשימה והתכונני לריצת מרתון".
גולדמן מצידה מציעה לשים את הכישורים ולא את המגדר במרכז: "הגעה לעמדה בכירה לא קשורה למגדר, היא קשורה לכישורים מתאימים, ליכולות ביצוע, מיקוד וחתירה למטרה. אנחנו, כהנהלה צריכים לייצר סביבה תומכת ומסייעת, המכירה בחיי משפחה של העובדים כחלק אינטגרלי מהעבודה, אך זה נדבך שגם נשים וגם גברים זקוקים לו על מנת לייצר איזון בין עבודה למשפחה".
מהי לדעתכן הסיבה שגם בשוק עבודה הסובל מאי שוויון אתן בכל זאת התברגתן בעמדות בכירות, והגעתן למעמדכן הנוכחי?
"כילדה סבלתי מהפרעות קשב וריכוז, חוסר יכולת לשבת בכיתה 40 דקות, ציונים נמוכים, אבל ידעתי שיש לי יכולות", מספרת מנשס. "הייתי תמיד במרכז העניינים והובלתי דרך. בכל פעם שהצלחתי להגיע להישג נוסף ולהגשים חלום תחושת הסיפוק הייתה מדהימה, והניעה אותי ליעד הבא".
גם עפרה בל מספרת על נקודת פתיחה פחות מאידיאלית, שהחלה עם קשיים בבית הספר התיכון אבל דווקא הקושי הפך לחוזקה: "חלק גדול מההצלחה שלי קשור לחוזק נפשי. ליכולת להתעלם ולא לעצור במכשולי הדרך, גם כאשר ללא ספק ישנם. כשזה מגיע לפוליטיקה (ובכל ארגון שעובדים בו יותר מחמישה עובדים יש פוליטיקה) אסור להיכנס למקום של חשבונאות או להיעלב, צריך חוסן נפשי ויכולת כל הזמן להסתכל קדימה".
גולדמן מסמנת את אמא שלה, ואת הזוגיות של הוריה כנקודת מפתח שעיצובו את דרכה: "אמי ואבי היוו בעבורי לאורך חיי מודל של כלים שלובים המאפשרים התקדמות אישית בסולם התפקידים בעבודה, לצד גידול ילדים. הזכות לגדול ולצפות לאורך כל חיי בדמות ומודל של אמא, אישה מצליחנית, נחושה, דעתנית, עם מוסר עבודה גבוה, שהצליחה לשלב בין משפחה לתפארת, לגדל ילדים, לתרום לקהילה ולעבוד במשרה ניהולית בכירה האירה לי את הדרך והיוותה עבורי דוגמה אישית טובה והציבה את הכיוון אליו עלי לשאוף".
"את הקריירה שלי התחלתי בתחום המשפטים, למדתי תואר ראשון ושני הוסמכתי בישראל ובמקביל בניו יורק וראיתי את עצמי עורכת דין", מספרת הילה אוביל ברנר, מקימת הארגון "יזמיות", "התחלתי התמחות אצל השופט החכם דוד רוזן בבית המשפט בתל אביב וכבר והתחלתי לעבוד בעולם המשפטים והחוק. אחרי מעט מאוד זמן, הבנתי שבעולם הזה אינני מוצאת יצירתיות ושמחה ובעצם עולם היזמות הנוצץ והנכסף הוא המקום אליו אני שואפת להגיע. הכרתי את בן זוגי , לירן, שהיה אז בין המתכנתים הראשונים ב-ICQ והקמנו יחד את הסטארט-אפ 'WHITESMOKE', חברת סטארטאפ המתמקדת בעריכה והגהה של טקסטים באנגלית. החברה נחשבה במשך זמן רב לסיפור הצלחה ישראלי , ואף עמדה לפני הנפקה בארה"ב, משלא צלחה, נסחרה לבסוף בתל אביב. זה היה בית ספר מצויין ליזמות. במקביל הקמתי את הארגון הקהילתי 'יזמיות', הפועל לקידום נשים בתעשיית ההייטק, פרויקט שהוא גאוות חיי ומעסיק אותי רבות, גם היום. בנוסף, כחלק מתפקידי כמנהלת Techstars TLV אני פועלת לקדם סטארט-אפים ויזמות נשים. לאט לאט, אני רואה את השינוי שאנחנו מובילות ורואה יותר ויותר יזמיות פורצות דרך.
אוביל ברנר מסבירה כי המטרה המרכזית של הארגון היא לקדם יזמות נשית טכנולוגית והגדלת מספר הנשים במיזמים בתחום ההייטק והביוטק: "כחלק מתפקידי, אני פועלת ונלחמת למען קידום נשים בתעשיית ההייטק ומאמינה שאנחנו מסוגלות וצריכות להיות גורם מרכזי בתעשייה הזאת, בה נשים נדחקות הצידה. אני מאמינה כי נוכחות נשית היא חשובה בכל מקום וכמובן במקצועות היזמות וההיי-טק. אנחנו יכולות ומסוגלות להתמודד עם כל אתגר אפילו טוב יותר מגברים, וכמובן גם לעמוד בפרונט, בתפקידי ניהול שונים או כראשות צוותים.
"פעמים רבות במהלך הקריירה הייתי האישה היחידה בחדר. בחוויה האישית שלי, רוב המשקיעים במיזמים הם גברים והם מחפשים אנשים שדומים להם, והבחירה הטבעית לרוב היא לבחור בגבר- כי הוא דומה יותר למשקיע. למזלי, חונכתי על ערכים של שוויון בין המינים, חונכתי על כך שהכל תלוי בנחישות וההתמדה שלך. בהריון הראשון שלי, עם בתי הראשונה, הייתי במהלך סבב גיוס הון. באופן קבוע לאורך שלב הגיוס, הרגשתי בעמדת נחיתות בשל היותי בהריון. נשאלתי שאלות שלדעתי, אין להם מקום היום- מי יגדל את הילדים? מה תעשי בחופשת הלידה? שיח הנגרר למקום לא מקצועי ולא רלוונטי, שיח שגברים לא יחוו לעולם. למרות זאת התמזל מזלי, הנחישות השתלמה והצלחתי להתמודד עם האתגר ולגייס את ההון הנדרש. אני מייחלת לכך שיהיו יותר נשים יזמיות ונשים במקצועות טכנולוגיים הנחשבים גבריים. נשים שיפעלו ויתקדמו ללא מורא, ללא עכבות".