מה שיש בישראל, ואין באירופה

כאשר הוקמה השלוחה האירופית של קרן ההון סיכון האמריקאית אקסל במאי 2001, העריך מייסד הקרן האירופית, קווין קומולי, כי הקרן תשקיע כרבע עד שליש מ-500 מיליון הדולר שגייסה, בחברות סטארט אפ ישראליות. מי שעקב בשלוש השנים האחרונות אחר תעשיית ההיי-טק, גם לאחר המשבר, שמע הבטחות רבות דומות על השקעות מתוכננות. מעטות מהן קוימו.



ההבטחה של קומולי ואקסל נראית כאחת מאותן הצהרות שמתגשמות, וכך גם ניתן לצפות מהצהרתו בדאבוס, שעל פיה תרחיב הקרן את תוכניותיה המקוריות ותשקיע בארבע השנים הבאות בישראל כ-255 מיליון דולר - פי-שניים מהתוכניות המקוריות.



מה גרם לקרן להכפיל את היקף ההשקעה בישראל? ניתן להעריך כי שתי סיבות עיקריות הובילו לצעד זה. כמו קרנות אמריקאיות אחרות שחשבו כי גילו את אירופה בשנים 2000-2001, ובהן בנצ'מרק, קרלייל ודרייפר פישר, גם אקסל גילתה כי לאחר התפוצצות הבועה, אירופה בעיקר מאכזבת. מספר החברות בעלות טכנולוגיה מעניינת נמוך משציפו, והפער בין המנטליות היזמית האירופית לזו האמריקאית גדול. הסיבה השנייה היא בגלל מה שאקסל מוצאת כאן, ואין באירופה.



בשנתיים האחרונות הספיקה אקסל להשקיע כ-50-60 מיליון דולר בשש חברות ישראליות מבטיחות. כל ההשקעות נעשו בשלבים הראשונים, ומאוחר יותר השתתפה הקרן גם בגיוסי ההמשך, ובהם שניים מהגיוסים הגדולים ביותר שנעשו בישראל ב-2002, אטריקה ופי-קיוב. אקסל, שהקימה יותר מ-200 חברות בעמק הסיליקון משלב ההתחלה והביאה לא מעט מהן להנפקות ענק בנאסד"ק, מצאה בישראל ואקום בהשקעות בשלבים מוקדמים, וכמו קרנות אמריקאיות אחרות הפועלות בשנתיים האחרונות בישראל, ממלאת אותו הקרן ככל שניתן.



כששלמה קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט, הקים את הסטארט-אפ החדש שלו, הוא ויתר מראש על המשקיעים הישראלים ופנה כבר בשלב הסיד לאקסל שהשקיעה ב-Webcohort כ-5 מיליון דולר. הקרנות הישראליות שנמנעו ב-2002 מהשקעות סיד, רואות כיצד המשקיעים האמריקאים, המשתפים בדרך כלל פעולה ביניהם, גונבים בשקט את חברות השמנת ומעבירים אותן לארה"ב. עם זאת באקסל, שאין לה משרד בישראל, רואים צורך בשותפים מקומיים, ולכן גם בגיוסי הסיד היא מחפשת אותם.