פטנט ישראלי: לטייל בדובאי ולקבל דמי אבטלה מהמדינה

בשבוע שעבר התנהל קרב גרסאות בין שירות התעסוקה לבין ביטוח לאומי על האחריות לכך שמיליארד שקל כדמי אבטלה שולמו למי שלא היו זכאים לכך. היו ביניהם עובדים שחזרו מחל"ת, אנשים שהתחילו לעבוד ולא דיווחו על כך, "מנותקי קשר" ועוד. קבוצה נוספת ביניהם היא אנשים שנסעו לחו"ל במימון קצבת האבטלה.

לפי נתוני ביטוח לאומי, בסוף דצמבר (הנתונים האחרונים שיש ברשותם) שהו בחו"ל 3,500 ישראלים שקיבלו דמי אבטלה. מתחילת המשבר ועד סוף השנה הסכום שקיבלו הגיע ל-50 מיליון שקל. גם ברגע זה, בשירות התעסוקה וביטוח לאומי מתקוטטים על השאלה האם המטיילים בחו"ל זכאים לדמי אבטלה ומי קובע האם הם זכאים והפירצה עדיין לא נסגרה.

איך זה קורה? בימים כתיקונם, נדרש דורש עבודה להתייצב פיזית בשירות התעסוקה אחת לשבוע ואסור לו לעזוב את גבולות הארץ, אחרת יפסיד את קצבתו. אלא שמאז משבר הקורונה הופסקה חובת ההתייצבות ודרושי העבודה לא נדרשו להתאים את עיסוקיהם לחובת ההתייצבות השבועית. כך נוצר מצב שגם אנשים שנסעו לחו"ל המשיכו לקבל לחשבונותיהם את קצבת האבטלה.

לגבי סוגיית חו"ל טוענים בשירות התעסוקה כי מעולם לא הייתה לו גישה לבקרת הגבולות ואינו יכול לדעת מי נמצא בארץ או בחו"ל. בביטוח לאומי מאידך טוענים כי חובת שמירת הקשר עם דורש העבודה חלה על שירות התעסוקה לבדו, והיה על השירות להודיע לביטוח הלאומי על כל "מנותקי הקשר", אלה שאינם עונים לסמסים או למשל מבלים בחו"ל.

במסגרת הטחת ההאשמות ההדדית טוענים בביטוח לאומי כי שירות התעסוקה רואה בכך שאנשים שוהים בחו"ל ומקבלים אבטלה אפשרות חוקית. מעבר לכך הציגו לנו בביטוח לאומי מכתב בנושא מהיועץ המשפטי של שירות התעסוקה שבו כתב כי "השירות מוסמך לקבוע כי אדם השוהה בחו"ל שהצהיר על רצונו ונכונותו לקבל עבודה ייחשב כזמין לעבודה (ולכן זכאי לאבטלה, דב"ג) לעניין עמידה במבחן התעסוקה על פי חוק".

באתר שירות התעסוקה נכתב בתחילת המשבר כי "על פי נוהלי שירות התעסוקה אדם השוהה בחו"ל איננו זמין לעבודה ולפיכך איננו זמין לדמי אבטלה. רשות ציבורית מחויבת לשקול, בנסיבות המתאימות, האם יש הצדקה לחרוג מנהליה. נוכח מצב החירום בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ובהמשך להכרזת משבר לאומי על ידי סמנכ"ל השמה וישרות וכל עוד הכרזה היא בתוקף נקבע כי אדם השוהה בחו"ל ואין ביכולתו לשוב חזרה לישראל יוכל להירשם כדורש עבודה בשירות התעסוקה".
שירות התעסוקה: לביטוח לאומי יש גישה למידע

בשירות מדגישים כי מדובר אך ורק באנשים שנתקעו בחו"ל בגלל המשבר ואינם יכולים לשוב לישראל. הם מדגישים כי "קודם המשבר ולאחריו, לשירות התעסוקה לא הייתה כל נגישות חוקית למידע המצטבר ברשות הגבולות והמעברים על דורשי עבודה השוהים בחו"ל. לפיכך, אפשר שבין התייצבות להתייצבות, בגרסתה הפרונטלית ובוודאי שבגרסתה הווירטואלית, שהה דורש העבודה בחו"ל. לשירות התעסוקה אין כל יכולת לדעת זאת, כי המחוקק לא איפשר לו נגישות למידע הזה. בניגוד לשירות התעסוקה, למוסד לביטוח לאומי, האחראי לתשלומי הקצבאות, דווקא יש גישה לנתוני רשות הגבולות והמעברים".

בנוגע לגבייה, ממנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר נמסר כי "אנחנו עובדים בהתאם להוראות המחוקק. והיה והסתבר שאדם שלא זכאי לדמי אבטלה נפעל לגבות את זה באמצעות משלוח של הוראת חוב. היות ואנחנו יודעים באיזה מצב אנחנו נמצאים אנחנו נותנים להם את האפשרות לפרוס לתשלומים, לא מפעילים קנסות, יש לנו ועדת מחיקת חובות עליונה. אנחנו רגישים ומתחשבים מאוד.

"במשבר הקורונה היינו כולם ללא יוצא מן הכלל מחויבים להתחשב במצב שאליו נקלעו התושבים. אנשים משוועים לחזור לארץ. רוב האנשים הם נקיי כפיים אנשים הגונים ומנסים להדביק להם תווית של נוכלים. תמיד יש בשוליים את העשב השוטה".