הקורונה סגרה את עולם התרבות ואת ההופעות החיות והשפיעה על מוזיקאים רבים. אבל לצד הופעות חיות, המוזיקאים של היום מפתחים קריירות גם באפיקים מפתיעים שאין להם קשר לבמה. אחד מהם הוא מתן ארז קולנשר, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת MyPart, שיצר סטרטאפ מבוסס בינה מלאכותית וסחף גם את עברי לידר ובכירים בתעשיית המוזיקה העולמית.
"אחד הזיכרונות החמים שלי כילד הוא של סבא שלי, ראובן קולנשר, מנגן למשפחה על הפסנתר. סבתא שלי, לוסי מנוח, הייתה בעצמה משוררת", הוא מספר. "כשהתגייסתי כבר הלחנתי וביצעתי שירים שכתבתי. אבל האמת היא שאת רוב הזמן ביליתי בתכנות ובמשחקי מחשב, וככה הגעתי לשרת ב-8200, שם ביליתי כמעט שבע שנים באתגרים בלתי פוסקים. היה טבעי לזרום לקריירה בסייבר, אבל רציתי להמשיך ללמוד ולחפש איך לשלב בין שני העולמות. הצטרפתי למגמת הלחנת השירים ברימון, וזכיתי ללמוד אצל כותבי שירים ענקים כמו ערן צור, שמרית אור וארי קטורזה".
קולנשר עבר ללמוד הנדסה ומוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית ואחרי שזכה בפרס רחל נגב לשירה בשנת 2011, הוציא אלבום ראשון עם ההרכב 'קולנשר והיונים' וספר שירים. במקביל, החל לעבור גם על חזון טכנולוגי. הוא חבר לאריאל טולי גדילוב, רוני וואנס (נשיאGeffen Records ו- Interscope Music לשעבר) וגייס את אחותו סיון - יוצאת מגמת הפקה ברימון - וביחד הם יצרו את MyPart.
"מדובר בפלטפורמה ש'מקשיבה' למאגרים עצומים של שירים ו'משדכת' אותם לאמנים מבצעים, לסרטים ולפרסומות. זה סוג של טינדר לשירים", מסביר קולנשר. "ישנם מיליוני כותבים מוכשרים עם שירים שיישארו במגירות מכיוון שהם לאו דווקא הדמות המתאימה לבצע אותם, או שהתזמון לא נכון. הבינה המלאכותית שיצרנו מסוגלת למיין ולנתח שירים מרמת הנושא וסגנון כתיבת המילים, דרך ההרמוניה, המלודיה, מבנה השיר ועוד, ומאפשרת לחפש שירים באמצעות שירים אחרים. בצורה כזאת, צוות הקריאייטיב שעובד עם הזמרת אלסיה קארה, או עם קלי קלרקסון, יכול בלחיצת כפתור למצוא שיר שמתאים להם בול מהצד השני של העולם".
MyPart זכתה באקסלרטור הבינלאומי מאס צ'אלנג' (MassChallenge), גייסה מיליוני דולרים ועובדת כיום עם שלוש מחברות המוזיקה הגדולות בעולם. עברי לידר החל לעבוד עם מספר כותבים שאת שיריהם מצא באפליקציה של MyPart, ולחברה הצטרפו גם כותב השירים זוכה הגראמי אוואן בוגארט וטריסטאן ג'האן, מי שהיה המדען הראשי של ספוטיפיי. "הצוות שלנו מורכב מאוסף של מפתחים ו-data scientists שרובם גם מוזיקאים מוכשרים, כדוגמת אמיר גרייצר, גיטריסט בחסד שמוביל את תחום המחקר בחברה, וימה אנין-אמינוף, סקסופוניסט קלאסית שהתמחתה בין השאר בתחום ה-NLP" מסכם קולנשר.
החיבור עם הטכנולוגיה יצר עבור מוזיקאים הזדמנויות רבות ולכן בית הספר רימון למוזיקה פתח לאחרונה מסלול ייעודי הנקרא "מוזיקה-טכנולוגיה-יזמות". מטרתו היא להעניק למוזיקאים את הכישורים הדרושים להשתלבות בתעשיית המוזיקה ובתחומי ההייטק, לצד לימודי תכנות וכלים בחשיבה יזמית יצירתית.
שגעון הגיימינג
אפיק תעסוקתי נוסף שבו יש ביקוש למוזיקאים הוא תחום ההלחנה למשחקי מחשב. אלון קפלן הוא מוזיקאי המשלב בין כתיבת פסקולים וסאונד לסרטים, מחזות וסדרות, לבין הלחנה ועיצוב פסקול ליותר מ-100 משחקי מחשב.
"כילד שגדל בשנות ה-90 הייתי פריק מחשבים", מסביר קפלן. "לימדתי את עצמי לתכנת משחקי מחשב עוד בכיתה ו'. במקביל עוד מילדות ניגנתי, בעיקר על אורגן וגיטרה. אחרי הצבא החלטתי לשים את המוזיקה בעדיפות הראשונה. ברימון קיבלתי כלים מקצועיים כדי להשתלב לתוך קריירה בתחום הלחנת יצירות תרבות ומדיה. בין היתר כתבתי מוזיקה לפרומואים, סרטונים קצרים, סדרות רשת וטלוויזיה, עבדתי עם הענקית האמריקאית Cartoon Network, עם סמסונג, ערוץ הופ ועוד. הלחנתי גם סרט קולנוע גדול ומופע ריקוד אירי, ובינתיים בכל אותו הזמן, עדיין דגדג בי מבפנים אותו חיידק המחשבים מילדות".
לאחר סיום לימודיו, הגיע קפלן למפגשים של אנשי תעשיית הגיימינג בארץ ובחו"ל והתחיל לקבל אחיזה והכרה בתחום, בין היתר בזכות הופעות מקוריות שלו בכנסים עם תזמורות ומקהלות שהקים. "ניגנו שם בעיבודים מקוריים את הנעימות של מלחמת הכוכבים ומשחקי הכס ובכנסים בישראל ניגנו מחרוזות אתניות של נעימות משחקי מחשב נוסטלגיים כדוגמת סופר מריו, אנגרי בירדס, טטריס. התקבלתי לעבוד כמפיק מוזיקלי ב-JoyTunes, חברה מאוד מצליחה שמפתחת אפליקציות ללימודי נגינה, ובנוסף קיבלתי עבודות בהלחנות ועיצוב הפסקולים והסאונד של למעלה מ-100 משחקי מחשב."
קפלן חתום בין השאר על The Office Quest, המשחק הישראלי הראשון שיצא בכל הפלטפורמות האפשריות וזכה למיליוני הורדות בנייד, על הסאונד של Judgment: Apocalypse Survival Simulation שאף הוא מאוד הצליח, כמו גם על משחקים שאמורים לצאת ממש השנה לאחר עבודה מרובה כדוגמת Dream Engines: Nomad Cities או Lost In Play ו-Moduwar.
"את כל מה שלמדתי אני מלמד בעצמי ברימון בקורס שאני מעביר, שהוא הראשון שמתעסק אך ורק בהלחנת מוזיקה למשחקי מחשב", מספר קפלן. הקורס מחבר בין הסטודנטים למקומות עבודה בפיתוח ועיצוב משחקי מחשב, וכך תורם להם במובן מקצועי ופרקטי. "תעשיית משחקי המחשב נמצאת בבום מטורף, ומשחקי מחשב צריכים פסקול ולכן השמיים פה הם הגבול. כל אחד ששומע על מה שאני עושה אומר לי שאני חי את החלום'', הוא מסכם.
ליצור כלי נגינה חדשים
תחום נוסף שהולך ומתפתח הוא התחום של פיתוח כלי נגינה מתקדמים. אייל עמיר עוסק בבניית כלי נגינה דיגיטליים ומשתף פעולה עם deadmau5, קלידן דרים ת'יאטר וצמרת הדי ג'ייז העולמית. "עוד מימיי הלימודים ברימון, היה לי קשר מיוחד עם הטכנולוגיה כחלק מהיצירה. התעניינתי בלי סוף בהרמוניה, במקצבים ובעיבודים, אבל מצאתי עניין דומה גם בכלי הנגינה עצמם. תמיד משכו אותי השיטות שבהן נגנים ומלחינים מצליחים להביא עומק ומורכבות שגדולה בהרבה ממה שהם יכולים להביע עם הידיים או עם הקול. אולי כי אף פעם לא ראיתי בעצמי וירטואוז על הפסנתר, המחשב היה הכלי שאיתו יכולתי להגיע לרמות הגבוהות יותר של השראה ויצירה."
עמיר החל לפרסם קטעים באינטרנט בתחילת שנות ה-2000, עד שבסופו של דבר החל לעבוד עם ג'ורדן רודס, קלידן Dream Theater. "הוא תמיד שילב יכולות הלחנה מפוארות עם נגינה על הסינתיסייזרים החדשים ביותר, ומצאנו שפה משותפת בשני העולמות", הוא מסביר.
לפני מספר שנים החל עמיר ללמוד תכנות והתקבל לעבוד בחברת הפלאגינים הישראלית Waves, שם פיתח בין היתר שני סמפלרים 'חכמים' שיצר עם הבסיסט אור לוביאניקר, המדמים את הניואנסים המורכבים של נגן בס חי באמצעות לפטופ ומקלדת שליטה בלבד. במקביל הועסק בחברת פוליוורס ותרם ליצירת פלאגין של אינפקטד מאשרום, ובשנתיים האחרונות עבד בחברת Xfer Records שמייצרת בין היתר את הסינתיסייזר הדיגיטלי הפופולרי Serum.
"בתקופה האחרונה אני עובד על כמה פרויקטים מאד מעניינים. בין היתר, עם הדיג'יי הנחשב deadmau5", מספר עמיר. "יצרתי עבורו כלי שיוצר סינכרון מושלם בין מוזיקה חיה לבין וידאו ארט שנועד להופעות חיות גדולות ומאפשר לו לבצע שינויים במוזיקה ובוידאו באופן ספונטני לחלוטין במהלך ההופעה. בהזמנת מפיק הודי מצליח בבוליווד, עבדתי ביחד עם המפתחת גל בן נעים על תוכנה שמאפשרת 'התאמה' של המתיחות והסלסולים בכל סינתיסייזר לכל סולם מוזיקלי - כולל סולמות הודיים, ערביים ועוד".
בימים אלו מקים עמיר חברה משל עצמו. "המטרה שמנחה אותי היא למצוא כיצד ניתן קונספטואלית להיכנס לראשו של מוזיקאי ולבדוק מה מונע ממנו להביע את עצמו במחשב באופן ישיר, כפי שהוא עושה עם כלי נגינה מסורתי. כך אני מנסה לפתוח צוהר למקומות שלמוזיקאים היה קשה להיכנס אליהם ללא המחשב", הוא אומר.