"בשיאו של ההייפ סביב תעשיית הקנאביס, כל רעיון שהופרח בעשן הירוק, זכה במימון של ירוקים מסוג האחר במהירות. היום השוק שקול ובוגר יותר ואין די בתשוקה לתחום על מנת להצליח, יש צורך במקצוענות אמיתית, עבודה קשה והכרה אמיתית של השוק בשביל לראות רווחים".
כך אומרים פלג ואומרי פסטיג, ותיקי היזמים בישראל בתחום עסקי הקנאביס, הנחשבים לאבות המייסדים של התעשייה בישראל. את פעילותם הם החלו עוד בשנת 2001 וכיום הם עומדים מאחורי הרשתות הידרושופ ופאפיז, שמוכרות ציוד לגידול ועישון קנאביס ומגלגלות עשרות מיליוני שקלים בשנה.
על רקע הגאות שהתרחשה בשנים האחרונות בתחום ההשקעות בקנאביס, ולאור התקווה כי תותר בשנים הקרובות צריכת קנאביס לצורכי פנאי בישראל, תפסנו את שני היזמים הנמרצים לשיחה צפופה על איך עושים כסף חוקי בעסקי הקנאביס.
על פי הערכות, כרבע מאוכלוסיית הבגירים בישראל מעשנת קנאביס. כמה כסף יכול היה להיכנס לאוצר המדינה בכל שנה בעקבות הלגליזציה?
"עלות הקמת בית חולים עומדת על כמיליארד שקלים, פחות או יותר. המדינה יכולה היתה ברבעון הראשון של שנת 2021 להרוויח את הסכום הזה ממיסוי ענף הקנאביס לצורכי פנאי. גם ההערכות הכי שמרניות מדברות על סדר גודל של 3 מיליארד שקל שהמדינה תגרוף מידי שנה. כל עיכוב במתן מעמד חוקי לקנאביס הוא פשוט הפסד כסף למדינה. בשביל הפרופורציות: עם כל הרעש והצלצולים, תמלוגי המדינה עמדו על רק קצת יותר ממיליארד שקל מגז טבעי ב-2020, כאמור הכנסות המיסוי של המדינה מקנאביס צפיות להיות פי 3 הכנסות שנמנעות מאוצר המדינה בשל שיקולים פוליטיים. מיסוי שנתי של הענף יאפשר כיתה של 24 ילד לכל תלמיד בישראל".
גם בהיתר של מכירת מוצרים מבוססים CBD המדינה מפסידה בענק. בכמה כסף מדובר?
"על פי נתוני מאקרו של חברת Deloitte ישראל, מדובר על פוטנציאל שוק בהיקף של 450 מיליון דולר בשנה, בו נכללים מוצרים בתעשיית הקוסמטיקה, המזון, השתייה ותוספי התזונה בישראל. מדובר ברכיב לא ממסטל, שמשווק נגד חרדה, דיכאון, נדודי שינה, כאב כרוני, התקפים אפילפטיים ועוד, והוא גם אנטי דלקתי, מקל על פוסט טראומה ומשרה רוגע. אלא שבישראל, כמו בישראל, דברים זזים לאט ועקום. בעוד שקופות של לא מעט מדינות בעולם מתמלאות במאות מיליוני דולרים ממיסוי של מוצרים אלו, במדינת ישראל אנחנו ממתינים להחרגה שלו מפקודת הסמים המסוכנים, כשכבר בשנת 2017 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי אותו רכיב, בטוח לחלוטין לשימוש ואינו מסוכן".
מעמדם של אותם צעדים דרמטיים שכבר נעשו ובהם קבלת אישור וועדת שרים או אישור בקריאה טרומית של הצעות החוק של חברי הכנסת שרן השכל ורם שפע, שמסדירות את אי הפללת צרכני הקנאביס ולגליזציה של כל תחום הקנאביס, לוטים בערפל. כמו שזה נראה עכשיו, גם נושא הלגליזציה מסתמן כעוד הבטחת בחירות שלא מומשה וייתכן שלא תמומש בכנסת הבאה.
"הרכבת הזו יצאה מזמן מהתחנה ולא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. אחרי שתקום ממשלה חדשה, יקבל שר האוצר הנכנס חושך בעיניים מהגירעון בתקציב ויבין כי עליו למצוא ומהר מנועי הכנסה נוספים למדינה. ברגע שכסף כל כך גדול נמצא על השולחן, לבטח בעיתות משבר תקציבי, הדחיפה של הנושא תתרחש ביתר שאת. לא הייתי תולה תקוות רבות בהבטחת הבחירות של המועמדים לראשות הממשלה, לא משם תצמח הישועה אלא מחוסר הברירה שלהם שיושב על השיקול הכלכלי".
האם להערכתם מכר הקנאביס בטלגרם יפסק לגמרי לאחר הלגליזציה?
"זה מאוד תלוי ברגולציית הקנאביס המדויקת, וגובה המס שיוטל על מכירתו עם רישיון. קח, למשל, את קליפורניה, בה הפעילות הלא מפוקחת לא חדלה להתקיים בגלל פערי המחיר אל מול החלופה הממשלתית. אם מדינת ישראל 'תתחרע' מיסויית על התחום ולא תשכיל להתגלח על הזקן הארוך של מדינות כמו קליפורניה, השוק הלא מפוקח ימשיך לשגשג. השוק חופשי המתנהל היום בטלגרם, כבר מזמן אינו מערב פרוע בו ידו של הצרכן על התחתונה. יש לקבוצות הגדולות מוניטין עליו הן שומרות באדיקות ובמקרים של צרכן שאינו שבע רצון - הן פועלות לרצות אותו, כמו כל עסק מסחרי אחר הן מחויבות לשירות לקוחות. כמובן שאין כל אפשרות להשוואה בין איכויות של גידול בוטיק ביתי שנעשה מהלב לבין רכישה מסחרית, אך רבים מהם מספקים כיום קנאביס ברמה מאוד גבוהה".
אבל אנחנו לא תמימים. ברור כי מי שיגרוף את הכסף הגדול אחרי הלגליזציה יהיו החברות הגדולות בישראל. אני לא רואה את שולה מראש העין עושה קופה. האם עולם כמנהגו ינהג גם בהקשר הזה?
"זה לא מדויק. בכל הנוגע למכירה של קנאביס בשוק הרפואי, עולם כמנהגו נוהג והתאגידים הגדולים ימשיכו לגרוף את כל הקופה. ייתכן כי בעוגה ינגסו גם רשתות גדולות שאינן מתחום הפארם, אולם שולה מראש העין לא תוכל לקפוץ על העגלה הזו, כל שכן לאור הרגולציה המכבידה וסכומי העתק שנדרשים לצורך השתלבות בתחום. הדבר שונה מהשוק לצורכי פנאי. היא תוכל להשתלב בתחום כמגדלת קטנה ולפתוח עסק בוטיקי שיוכל לאפשר לה להתקיים בכבוד רב. היא אף תוכל להשתלב כשכירה באחת מהחברות שעוסקות בתחום.
"הצפי הוא לביקוש של אלפים, אולי עשרות אלפי עובדים בקשת רחבה מאוד של תחומי עיסוק: החל מאנשי מכירות, לוגיסטיקה, מעצבי מוצר, כימאים ומהנדסים בתחומים שונים - הלגליזציה תניע את הכלכלה בישראל ותאפשר פתח להמונים להעלות משמעותית את כושר השתכרותם. אנו בהחלט צופים כי שוק הריטייל של מוצרי גידול ועישון, ינסוק לגבהים אחרים לגמרי. על מנת לסבר לך את האוזן, היקף השוק כיום עומד על פי הערכות על מחזור של מאה מיליון שקל לשנה, אולם הערכות הן כי הלגליצזיה תגדיל את היקפו בפי 2 לפחות, לאור עליה דרמטית של הביקוש".
אם גם אני רוצה לקפוץ על העגלה ולהיכנס לתעשיית הקנאביס הישראלית הישר לליגה של הגדולים. במה זה כרוך?
"בוא נניח, רק לרגע, את הרגולציה בתחום ונתייחס רק להיבטים הכלכליים של העניין: ההשקעה בחווה היא ההשקעה הקטנה ביותר בשרשרת האספקה של הקנאביס ואפשר להגדיר אותה בסדרי גודל של מיליון שקל לכל דונם של חווה, לעומתה, ההשקעה העיקרית בהקמת מפעל קנאביס היא העלות הכוללת לבניית המבנה הנדרש על פי התקנים. אלה כוללים הקמת מעבדה וחדרים נקיים, כלומר, אזור במפעל שבו נשמרת רמת ניקיון גבוהה אף מזו שבחדר ניתוח, הנמדדת ביחידות של מספר חלקיקים למטר מעוקב. העלות לבניית 700 מ"ר, מהם 220 מ"ר חדרים נקיים, עומדת על 4 מיליון שקל. עלות גבוהה נוספת שלה נדרשת החברה היא שכר ההנהלה והעובדים, הנדרשים מתוקף תחילת העבודות והעמידה הנדרשת בתקנים. מדובר על סכום מצטבר מיליוני שקלים בשנה רק לעניין זה".
אחרי כל הייפ סביב הקנאביס, אנחנו בסופו של דבר רואים שוק תנודתי מאוד בזמן שחלק מהחברות שומרות על שווי שוק גבוה אחרות מתרסקות ומבצעות השמדת ערך למשקיעים שלהם. גם לא מעט חנויות לממכר מוצרי עישון וגידול קנאביס נסגרו בשנים האחרונות. אם התחום כל כך לוהט, אז מדוע הגרף מראה אחרת?
"השוק בישראל עבר תהליך התבגרות טבעי, שבו משקיעים לא זהירים שהלכו אחר חלומות בעשן פינו את מקומם למשקיעים מתוחכמים יותר. גם לא מעט מומחי אקדמיה, חסרי הבנה בתחום הקנאביס יצרו מצג של מבינים גדולים והובילו את המשקיעים למחיקת ערך של מיליוני שקלים. אנחנו כצומת משמעותית בתעשיה ראינו את כל המיזמים הללו ממש בחיתולים שלהם, בעוד חלקם בוצעו ברמה גבוה על ידי מקצוענים שמבינים את השוק, הגיעו אלינו גם המון יזמים תלושים עם רעיונות מופרכים שאינם מחוברים אל השוק, כמובן שהסברנו להם בעדינות אך בנחישות כי אין התכנות כלכלית למהלך שלהם. אלא שכמה חודשים לאחר מכן, קראנו שהם הצליחו לגייס מיליוני שקלים, שכמובן ירדו לטימיון. היום, בניגוד לעבר, השוק היום דורש לראות קבלות ויכולות מוכחות עם תזרים מזומנים חזק וריווחיות עקבית. הימים של גיוס השקעות קל בקנאביס עברו, והיום המשקיעים הפכו חכמים יותר בהקשר של השקעה בשוק הקנאביס. בנוגע לחנויות ועסקי מסחר אחרים שנסגרו חלקם הגדול הוקם ונוהל ע"י בחורים נחמדים, מלאי מוטיבציה, עם מעט הבנה בעסקים ואהבה גדולה לעישון, אולם לא די בכך. זה תחום שנדרשת בו כיום הבנה עמוקה. כן, יש בו פוטנציאל צמיחה מטורף אבל לא מספיק חושים חדים, צריך שיהיה לך סט יכולות משמעותיות מאוד בשביל להקים מאפס מותג בישראל. זו אינה מדינה קלה לעסקים קטנים משום סוג שהוא".
מה אתם ממליצים לבחור צעיר שרוצה להיכנס לעסקי הקנאביס החוקיים?
"כל יוזמה מסחרית שמביאה עוד מאותו דבר, יותר מסביר להניח כי לא תצליח להשיא לו רווחים משמעותיים, אם בכלל. הדגש כיום הוא על חווית משתמש, ממש בדומה לנעשה בתחום המסעדנות. הציבור מחפש ייחוד וערך מוסף, לא 'עוד חוויה'. בין אם מדובר על מוצרי עישון או בעתיד על גידול קנאביס - שם המשחק הוא פרימיום. השוק התגבר והטעם של הצרכנים התעצב, אי אפשר להביא מוצר נחות ולצפות לגדולות".