נשים מספרות: האישה שהשפיעה על חיי

הבחירה שלי היא ללא ספק חנה רדו. מדובר ביזמת עסקית חברתית אשר יוצרת מאות מקומות עבודה חדשים ואיכותיים בפריפריה. חוץ מזה שהיא פועלת לקידום נשים ועסוקה במיזמים מיוחדים שמדברים לליבי, היא גם מייסדת ונשיאת קבוצת ה"סופרסונס". רדו חותרת ליצירת נוכחות נשית שוויונית בל מיני תחומים ועיסוקים והיא בולטת מאוד הודות פעילות מבורכת זו.

כמנכ"ל רשת מלונות בצפון, אני מאוד מאמינה במסרים ובערכים אותם מעבירה רדו, בעיקר ברצון לפתח את הפריפריה של המדינה, בדגש על אזור הצפון וזאת על ידי שיתופי פעולה מעניינים לעסקים באזור, מקומות עבודה לתושבים והבאת תיירות פנים וחוץ לגליל היפה שלנו.

האישה שבחרתי היא קרני וולף, היום Engineering Team Lead בחברת Snyk. את קרני הכרתי במסגרת התנדבותי בקהילת she codes. היא מינתה אותי לנהל את איזור ירושלים של הארגון ובהמשך הייתה המנהלת הישירה שלי. עד היום היא מציעה את עזרתה תמיד כשצריך, בתחום האישי והמקצועי. קרני הפכה מג'וניורית (מפתחת צעירה) למנהלת בכירה בהייטק בתוך חודשים ספורים. מקרני למדתי שהתפיסה בה אני רואה את המנהל כדמות קשוחה ורחוקה, היא תפיסה מוטעית. היא עזרה לי לשנות את תפיסת עולמי ונטעה בי את הרצון לנהל, להוביל ולעשות את זה בדרך שלי. בגובה העיניים, בעוצמה ונועם. קרני היא מקצוענית מובילה ויחד עם זה אכפתית ונעימה. זהו בעיניי השילוב המנצח למנהלת חזקה בהייטק.

האישה שלי היא זאהה חדיד. בשנת 2004 עשתה זאהה חדיד היסטוריה והיתה לאישה הראשונה שקיבלה את פרס פריצקר לאדריכלות המקבילה לפרס נובל בתחום האדריכלות.
חדיד עצמה, שלעיתים קרובות השתמשה בז'רגון אדריכלי כבד, יכלה גם לתאר את מהות סגנונה בפשטות רבה: "הרעיון הוא שלא יהיו זוויות של 90 מעלות. בהתחלה היה האלכסון. האלכסון בא מהרעיון של הפיצוץ שמגבש מחדש את החלל. זה היה תגלית חשובה".

זו הייתה גם השנה שנחשפתי לאישיותה הכריזמטית ולעבודותיה מעוררות ההשראה. התחלתי לקרוא על עבודתה, על ההיסטוריה של האדריכלות והחלטתי לנטוש את עבודתי האקדמית בתחום המשפטים ולעבור לעסוק בתחום הנדל"ן והעירוניות. סגנונה האדריכלי אינו ניתן לסווג בקלות והיא לא הייתה מזוהה עם סגנון כזה או אחר. ואולם, את סגנונה אפשר אולי לסווג כדקונסטרוקטיביזם האדריכלי וכדוגמא לאדריכלות נאו-עתידנית.

כשנשאלה פעם על סגנונה תיארה זאת בפשטות: "הרעיון הוא שלא יהיו זוויות של 90 מעלות". אמירה זו הינה גאונית כשם שהיא פשוטה להבנה. בטבע לא ניתן למצוא עצמים בעלי זוויות של 90 מעלות ולכן גם אנחנו צריכים לבנות כך את ערינו. בצורה הרמונית המשתלבת עם הטבע. להימנע מזווית ישרות החותכות את המרחב שלנו בגסות. היום יותר מתמיד. למענינו ולמען דור העתיד.

האישה שלי היא גולדה מאיר. "אני מקבלת השראה מהמון נשים - אני מעריכה נשים שיכולות לגרום לדברים לקרות, נלחמות ללא פחד כדי לחולל שינוי, לשנות חיים וחברה, שמדברות בעד אחרים, לוקחות סיכונים, ומתגברות על אתגרים. אם הייתי צריכה לבחור אישה אחת אני בוחרת בגולדה מאיר, האישה הראשונה והיחידה בישראל שכיהנה כראש ממשלה. הייתי בת 14 כשגיליתי לראשונה מי היא גולדה מאיר, לאחר שנקלעתי לאנדרטה ליד בית הילדות שלה בקייב. עבור נערה צעירה שמעולם לא הייתה בחו"ל זה היה באמת אירוע משנה חיים לגלות על חייה והקריירה המדהימים של אישה שנולדה לפני כמעט 100 שנה לפניך. בזמן שנשים אחרות נשארו במקומן בתקופה שבה החברה נשלטת על ידי גברים, גולדה מאיר עברה מקייב לישראל, בנתה מותג ומורשת, והפכה להתגלמות הרוח הישראלית. זה באמת מעורר השראה איך היא מעולם לא נתנה למגדר שלה להפריע למטרותיה - גם לא כשאנשים ניסו לעצור אותה בטענה שהיא אישה. זה היה אז שיעור חשוב וזה עדיין שיעור חשוב כיום".

האישה שלי היא המפקדת שלי בקורס ממר"ם בצבא. אנגלה מרקל, שריל סנדברג ומג ויטמן. אין ספק שישנן לא מעט נשים חזקות, פורצות דרך ומעוררות השראה בימינו. אבל, אם מבקשים ממני לבחור מישהי אחת שהשפיעה עליי באופן אישי, ועל המסלול המקצועי שלי, הדמות המשמעותית ביותר היא המפקדת שלי בקורס ממר"ם בצבא. גוייסתי לממר"ם (קורס התנדבותי, תכנות). הסכמתי ללכת רק בשביל ההורים שלי והייתי משוכנעת שאעזוב אחרי שבועיים כי לא ראיתי את עצמי עוסקת במחשבים (וגם כי היה לי חלום נושן להיות מ"כית ?) ההתחלה לא הייתה חלקה, אבל הייתה שם מפקדת אחת שבלטה מעל כולם והצליחה ללמד בצורה מעניינת, מאתגרת ואפילו "מגניבה". פתאום תכנות ומחשבים לא היה נראה משהו רחוק ממני אלא משהו חידתי, מרתק ובעיקר מייצר המון ערך. משם המסלול כבר הלך ונהיה ברור, בהתחלה בצבא, אח"כ בסטארט-אפים או חברות הייטק ועד היום אני שמחה שאני חלק מענף דינמי, חדשני שלא מפסיק להמציא דברים ולשנות את העולם שלנו. במילים אחרות אפשר להגיד שלמפקדת שלי היה חלק בלתי מבוטל בעיצוב מסלול הקריירה שלי ואני מודה לה על כך.

ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו-זילנד, מייצגת בעיני עידן חדש של מנהיגים. מנהיגה ואמא, פוליטקאית ואמפתית, עוצמתית ואנושית- לכאורה מילים והיפוכן, הן הבסיס לסגנון המנהיגות האותנטי והאמפתי המזוהה עימה שהפך אותה לייחודית בנוף המנהיגים ולהשראה. היא פרואקטיבית, נגישה, פועלת על פי ערכים פנימיים, בשקיפות ובעלת תכונות אנושיות שאנחנו בדר"כ לא רואים בקרב מנהיגים. כל אלה יחד עם מנהיגות חזקה ועקביות בזמן ניהול משבר הקורונה, עזרו לה להצליח במקום בו נכשלו אחרים ולקבל את אמון הציבור. אני מאמינה שבעסקים כמו בפוליטיקה, הכל יושב על מערכת יחסים ובבסיס מערכת יחסים חייב להיות אמון. לכן בדומה לתפיסה הבסיסית של ג'סינדה, המיקוד באנשים מוטמע גם באסטרטגית הלקוחות שלנו. אנחנו פועלים לבסס את מערכת היחסים עם הלקוחות שלנו על אמון הדדי, ערכים משותפים ואמפתיה. גישה זו הוכיחה עצמה בימים המאתגרים שהביא עימו משבר הקורונה כשהאתגר הפך להזדמנות לחזק עוד יותר את החיבור האנושי בין החברה שלנו לבין הלקוחות.

שמעתי על ננסי לובלין די במקרה כשהקשבתי לפודקאסט שהיא התארחה בו. אני עוסקת ביזמות רפואית-טכנולוגית ומאד אוהבת לקרוא ולשמוע תכנים בתחומים האלה. נתקלתי בננסי בראיון שנתנה בהקשר הזה של הקמת מיזמים סדרתית. המיזמים שלה נושאים אופי חברתי ולא עסקי שבהחלט מעורר השראה. המיזם המרכזי שהקימה נקרא "Dress for Success," - מיזם שהחל בהארלם באמצע שנות ה-90 וסיפק לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הכוונה תעסוקתית ולבוש הולם לראיונות עבודה. מה שקסם לי בעבודה שלה היה המקומיות שבה התחילה והפרקטיות של המיזם. המיזם הצליח יפה והתפשט למעל 100 ערים ולמדינות שונות. מאד הערכתי אצלה את דרך החשיבה העצמאית - היא הקימה את המיזם הזה אחרי ששמעה את אביה שהיה עו"ד מצליח בניו-יורק מבטל מראש מועמדות לפי האופן שבו הגיעו לבושות לראיון והיתה לה את היכולת לבחור בדרך אחרת. הרבה פעמים אנחנו חושבים בהקשר של השראה על גיבורים גדולים ורחוקים שנראים לנו מנותקים מהמציאות של עצמנו, אבל אני מוצאת שדווקא לדמות כמו ננסי לובלין קל לי יותר להתחבר ולשאוב ממנה השראה כי הפער בזמן, בגיל ובהישגים פחות גדול ויותר נגיש. מקווה שהדמות שלה תעודד יותר מאתנו לפעול באופן דומה.