מה זה ביטקוין? כל מה שחשוב לדעת על המטבע הווירטואלי

הביטקויון משגע את העולם, אבל איך נולד המטבע, מדוע הערך שלו ממשיך לטפס ומהם הסיכונים שמי שמשקיע במטבע הווירטואלי צריך לקחת בחשבון

ערן פלג

ביטקוין הוא מטבע דיגיטלי-קריפטוגרפי (קריפטוגרפיה היא ענף במתמטיקה ומדעי המחשב העוסק באבטחת מידע ותקשורת נתונים) אשר הומצא בשנת 2008 על-ידי אדם המוכר בשם סטושי נקומוטו (אך זהותו האמיתית אינה ידועה). הביטקוין הוא מטבע, אשר בניגוד למטבעות רגילים, אינו נשלט ומנוהל בידי בנק מרכזי או מדינה כלשהי. בניגוד למטבעות רגילים, אשר שואבים את הליגיטימציה והאמון בהם מהמדינה המנפיקה ומגבה אותם, מטבעות קריפטוגרפיים מתבססים על שקיפות וביזור - כל התנועות בביטקוין מנוהלות ומאומתות דרך רשומה מאובטחת בקובץ ציבורי -- טכנולוגיה המכונה 'בלוקצ'יין' - לה אינספור עותקים המפוזרים ברחבי הרשת. הביטקוין יכול לעבור באופן ישיר מיד ליד דרך הרשת, ללא צורך בצד שלישי, מתווך פיננסי, דוגמת בנק, המאמת וסולק את העסקה.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה לכם את החיים (ותהפוך אתכם לחטובים)

לכתבה המלאה
סיכון מלהיב. ערן פלג מנהל השקעות ראשי בקלריטי קפיטל (צילום: אריק סולטן)

לא מתווכחים עם הצלחה

האם הביטקוין הנו המצאה בעלת ערך? אני מאמין שכן. קשה גם להתווכח עם ההצלחה. מדובר בטכנולוגיה העובדת כבר כעשר שנים, ושצוברת עתה במהירות פופולריות הולכת וגדלה. מפעם לפעם, שומעים על חברה מסחרית המודיעה כי תחל לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום. רק לאחרונה, הודיעה חברת המכוניות טסלה כי תהיה מוכנה לקבל תשלום בביטקוין עבור מוצריה (ורכשה בעצמה מטבעות ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר). כעקרון, בזכות חוסר התלות במערכת הבנקאית ואפשרות הגישה הרחבה דרך האינטרנט, יש גם פוטנציאל של אספקת פתרון מוניטרי לאזרחים במדינות מתפתחות בהן קיימת בעיה של אמון במטבע המדינה (בגלל אינפלציה, שחיתות, וכד'), ובהן גם לרבים אין בכלל חשבונות בנק. אך צריך להכיר בעובדה, כי לפחות בשלב זה, רק מיעוט של עסקאות הביטקוין נעשה במסגרת עסקאות מסחריות של רכישת שירותים או מוצרים, בעוד מרבית העסקאות הן כאלו המבוצעות בבורסאות של מטבעות קריפטוגרפיים (כלומר, מסחר במטבע עצמו). בגלל מורכבויות ועלויות עסקה גבוהות, קשה עדיין מאוד להשתמש בביטקוין בעסקאות קמעונאיות רגילות. מעבר לשימוש במטבע בעסקאות חליפין, קיימת גם השאלה לגבי ביטקוין כנכס השקעה: האם הביטקוין, בהיותו בלתי-תלוי במערכת המוניטרית הרגילה, יכול לשמש כנכס השקעה המסוגל להגן על ערכו בתקופה של היצע גדול של כסף ממשלתי, העלול להוביל לאינפלציה ולפיחות בערך המטבע? ייתכן. אך כדי שזה יקרה, יש צורך להבהיר מספר שאלות ביחס למספר סיכונים משמעותיים.

הסיכונים העיקריים עבור הביטקוין הם התערבות ממשלתית, טכנולוגיה עדיפה וסיכוני סייבר.

  • א. התערבות ממשלתית: כאמור, מאפיין בולט של המטבעות הקריפטוגרפיים, ובכלל זה ביטקוין, הוא שבניגוד למטבעות רגילים, הם אינם מונפקים על ידי מדינה. מטבע הוא הן סמל של ריבונות והן אחד הכלים המרכזיים של מדינות ביישום מדיניותן. האם כאשר תגבר הפופולריות של הביטקוין תראנה בו המדינות איום על ריבונותן ו/או כוחן ותחלטנה לדכאו? מוקדם לדעת. בינתיים, ישנן רק מספר מדינות מתפתחות (דוגמת ניגריה ומרוקו), אשר כבר רואות במטבע הקריפטוגרפי איום מסוים והטילו איסורים על השימוש בו. אך גם נשמעים כבר קולות בעד איסור או רגולציה במספר מדינות נוספות, חלקן משמעותיות יותר, דוגמת הודו. סביר להניח, כי אם תרצנה בכך, בכוחן של המדינות למנוע או לדכא את התפתחות הביטקוין לכדי מטבע שימושי ונפוץ.
  • ב. היצע שאינו מוגבל / טכנולוגיה עדיפה: אחד הטיעונים התומכים בביטקוין ובמחירו הוא שההיצע שלו הנו מוגבל. כדי לתת בסיס למחיר המטבע הקריפטוגרפי, נקבע מראש כי מספר מטבעות הביטקוין לא יעבור לעולם את ה-21 מיליון. אמנם הדבר מגביל את היצע המטבע, אך, כיוון שאין לביטקוין כל מונופול הקבוע בחוק (בדומה למטבע ריבוני של מדינה), הרי, לפחות באופן תיאורטי, קל יחסית להחליפו במטבע קריפטוגרפי חדש בעל טכנולוגיה עדיפה. כלומר, אמנם היצע הביטקוין עצמו מוגבל, אך אין זה כך ככל שמדובר במטבעות קריפטוגרפיים באופן כללי. תמיד יכול לבוא מטבע קריפטוגרפי חדש ולהחליפו או ולהצטרף אליו. במקרה כזה, העובדה כי היצע הביטקוין הוא מוגבל הופכת במהרה ללא-רלוונטית.
  • ג. סיכוני סייבר: בעולם בו יכולות הסייבר ההתקפי חזקות (ומתחזקות), קשה להתעלם מהסיכון כי נכסים דיגיטליים, כמו מטבעות קריפטוגרפיים, יכולים להיות נתונים לפריצה. במידה מסוימת, ניתן להפנות טענה דומה ביחס למערכת המוניטרית הרגילה אשר הופכת בהדרגה אף היא ליותר ויותר דיגיטלית.
  • עדיין מוקדם מדי לומר אם הביטקוין יהפוך לנכס/אפיק השקעה עבור משקיעים מוסדיים. מצד אחד, יש לביטקוין יתרונות בתור נכס פיננסי דמוי-זהב שאינו תלוי במערכת המוניטרית הרגילה ויכול אולי להגן על ערכו בתקופה של היצע גדול של כסף ממשלתי העלול להוביל לאינפלציה. אך, מצד שני, מחיר הביטקוין הנו מאוד תנודתי - מה שמאתגר הן את התפיסה כי המטבע יכול לשמש ככלי לשימור ערך והן את סיבולת-הסיכון של המשקיעים המוסדיים. אך, חשוב מכך, קשה לראות מטבעות קריפטוגרפיים נכנסים למיינסטרים של אפיקי ההשקעה מוסדיים כל עוד לא ברור מה תהיה תגובת המדינות להתפתחות התחום: האם הן תאפשרנה, ועד מתי, התפתחות של מטבעות קריפטוגרפיים לצד המטבעות הרגילים, ובאלו תנאים (רגולציה, וכד')?

תופעה אמיתית או בועה?

אז האם מדובר בבועה? ב-12 החודשים האחרונים, עלה מחיר הביטקוין בלמעלה מ-400%. רבים שואלים: האם הביטקוין מייצג תופעה אמיתית או שזו בסך הכל בועה? תשובתי: ייתכן שגם וגם. בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, חווינו בועה של מחירי מניות חברות אינטרנט. בתקופה ההיא, האינטרנט רק החל להתפתח, ומחירי המניות של חברות העוסקות בתחום, אפילו קטנות וזניחות, הרקיעו שחקים על רקע ההבטחה הגדולה. בסופו של דבר, הבועה התנפצה - כאשר מחירי המניות מתרסקים - אבל האינטרנט נשאר איתנו, ויותר מכך - הוא אכן שינה את חיינו. בועה מתפתחת תמיד על רקע נארטיב, סיפור, מלהיב הודות המצאה/חידוש/נכס מסוים. כמעט תמיד, יש גרעין של אמת בסיפור. אך מרגע מסוים, קיים קשר רופף בלבד בין אותו גרעין של אמת לבין הפעילות הספקולטיבית שהוא מזין. לסיכום, ייתכן כי הבטחת הביטקוין (או באופן כללי, מטבעות קריפטוגרפיים) אכן תתממש בסופו של דבר, כאשר בה בעת, בדרך לשם, יאבדו משקיעים רבים סכומים משמעותיים. אין סתירה בין הדברים.

הכותב הוא מנהל השקעות ראשי בקלריטי קפיטל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully