ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז דרום ביטלה הקמת מתקן פסולת ליד קיבוץ חצור, וזאת לאחר שהוועדה המקומית באר טוביה החליטה על הקמת המתקן. בכך, קיבלה ועדת הערר המחוזית את הערר שגישה גן יבנה הסמוכה. ועדת הערר קבעה, כי הקמת מתקן פסולת תיצור פגיעה קשה ולא מידתית בנחלים שבסביבה וכי ההחלטה על הקמתו התקבלה מבלי שנערכה בחינת חלופות אמיתית, וכן שלא נבדקה טענת גן יבנה בדבר קיומה של מערכת כבישים מתאימה לתנועת המשאיות לאתר המתוכנן.
השטח המיועד להקמת האתר נמצא כ-50 מטר בלבד מנחל האלה, שנשפך אל נחל שורק, שאורכו כ-50 ק"מ.
גן יבנה, באמצעות עו"ד אמיר בירנבוים ממשרד עפר שפיר ושות', טענה כי באר טוביה לא בדקה חלופות אחרות למיקום אתר הפסולת ואף דחתה הצעה של המשרד להגנת הסביבה לסייע באיתור מקום אחר. עוד היא טענה, כי דרכי הגישה המתוכננות אל האתר יעברו בשטח המוניציפלי שלה, בכבישים הסמוכים לבתי מגורים. "באר טוביה העדיפה את השיקול הכלכלי של על פני כל שיקול אחר ובכלל זאת גם את הפגיעה באיכות חיי תושבי גן יבנה, שבתיהם סמוכים לאתר ויסבלו מהמטרדים שייגרמו על ידה", נכתב בערר. גם הוועדה המחוזית והמשרד להגנת הסביבה תמכו בעמדת גן יבנה והצטרפו לערר.
באר טוביה טענה מנגד, כי היא ושקלה את כל השיקולים בטרם אישרה את הקמת אתר הפסולת והצעות אחרות שהיו על הפרק נפסלו על ידי המשרד להגנת הסביבה או לא היו ישימות. עוד היא טענה, כי הפגיעה שתיגרם לסביבה היא מזערית ביותר, וכי גן יבנה בעצמה מפעילה מתקן לשטיפת כלי רכב המפנה פסולת, בסמוך לנחל וגורמת למפגעים סביבתיים.
ועדת הערר החליטה לקבל את הערר ולבטל את ההחלטה להקים מתקן פסולת ליד קיבוץ חצור. "הקמת אתר לטיפול בפסולת בניין או כל מתקן אחר שיש בו כדי להשפיע באופן חריג על הסביבה היא החלטה שבמקרים רבים אין ממנה חזרה. בהחלטות בעלות משמעות סביבתית מסוג זה, אשר בהכרח ישפיעו באופן מהותי על ערכי טבע ונוף", כתבו שופטי הוועדה.