לעשות שורט על מים - יעזור לחקלאי או לבעל ההון?

ב-2016, קליפורניה חוותה את אחת הבצורות הקשות ביותר בתולדות המדינה. למעלה ממאה מיליון עצים מתו ויבולי חקלאות בשווי מיליארדי דולרים אבדו. בתקופה זו חקלאים מרחבי קליפורניה היו תקועים בין הפטיש לסדן: הם נזקקו להרבה מים עבור הגידולים שלהם, אך מחיר המים היה גבוה מאוד ולא יציב בגלל הבצורת והצורך לשאוב מי תהום בהיקף נרחב שיקרים משמעותית ממים עיליים.

כעת, על אף שקליפורניה חוותה בחורף האחרון סערה עוצמתית שהביאה עמה גשם ושלג, המדינה עדיין חווה באזורים מסוימים בצורת. מדובר בבעיה חוזרת וגדלה עבור החקלאים המקומיים, במיוחד אלו שבדרום קליפורניה, שמתמודדים עם מדינה יבשה מלכתחילה שהופכת להיות יבשה עוד יותר כתוצאה משינוי האקלים.

לאור זאת, על מנת לענות על הצורך הרב במים בקרב חקלאים בתקופות בצורת יבשות, הוחלט בדצמבר 2020 לבצע מהלך היסטורי. לראשונה, אפשרה הבורסה בשיקגו, מפעילת בורסת האופציות והחוזים הגדולה בעולם CME Group (The Chicago Mercantile Exchange), למשקיעים לסחור במים כסחורה בשוק המניות. המדד, העוקב אחר מחירי המים בקליפורניה, נקרא מדד NQH20.

יש שסבורים כי סחר במים יסייע באופן חלקי בשיפור משבר המים בקליפורניה, אך אחרים ספקנים מאוד לגבי המהלך.

על מנת להוציא לפועל את המהלך, CME שיתפה פעולה עם שתי חברות: WestWater Research, חברת ייעוץ המייצרת את נתוני התמחור המשמשים את שוק המים, ונאסד"ק, זירת המסחר המקוונת של הבורסה. על פי חברות אלה, המהלך יעזור לחקלאים ולצרכנים גדולים אחרים בדרום קליפורניה לקבל ודאות גדולה יותר בנוגע למחירי המים בתקופות יבשות, ויוכל לסייע במיתון בעיית מחסור המים במדינה.

"מטרת המהלך היא לאפשר לחקלאים, שתמיד צריכים מחירי מים זולים, לרכוש חוזה עתידי במחירים קבועים ולהבטיח את אספקת המים שלהם למשך כמה שנים", אומר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ומרצה למשפט ולמדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.

בעבר, מדינת קליפורניה חילקה את אספקת המים שלה באמצעות "זכויות מים". זאת אומרת, מי שהחזיק בזכויות אלו במקום מסוים יכול היה לשאוב מים מהאדמה ומהמאגרים של המדינה. כך, מחוזות עם עודף של אספקת מים, יכלו למכור את זכויות המים שלהם למחוזות אחרים הזקוקים לכך. הבעיה היא שבשנים יבשות, בעת בצורת, מים יקרים יותר עבור החקלאים הזקוקים להם ביותר, ויש אי ודאות ביחס לאספקת המים ומחירם במדינה בכל זמן נתון.

לכן, החברות המדוברות מקוות שהמהלך יביא עימו גם יותר שקיפות במחירים לשוק המים של המדינה על ידי יצירת חוזים עתידיים עליהם ישלמו הצרכנים. כמו כן, המהלך החדש יאפשר למחוזות המשלמים עבור תוספת מים בשנה יבשה, ליצור הסכמים עתידיים בין קונים ומוכרים, ולסחור במים במחיר קבוע מראש ובזמן מסוים. לטענתם צורת המסחר הזו תעודד שותפויות ושיתופי פעולה בין המחוזות וניהול בר-קיימא של משאב חיוני זה.

"בארצות הברית שוק המים הוא פרטי ולא ציבורי כמו בישראל", מסביר שרון. "בקליפורניה, למשל, זכויות המים נקבעו בעבר לפי קדימות - כלומר, מי שהגיע ראשון להתיישב והתחיל לעשות שימוש במים קיבל זכות עליהם. כך המצב התקבע עד היום ומוסדר ברישומי המדינה. המהלך המדובר יאפשר אפוא לחקלאים שאין להם זכויות מים בקליפורניה, ולכן גם כל שנה חשופים לשינויים במחירים ואי וודאות באספקת המים, לגדר סיכונים ולקנות מים גם לשימוש עתידי במחיר קבוע".

לא כולם מרוצים מהיוזמה החדשה. כך, למשל, פיטר גליק - הנשיא בדימוס של המכון הפסיפי לחקר המים (the Pacific Institute) הממוקם באוקלנד, קליפורניה - אמר שהוא "מודאג" מהאפשרות שמשקיעים "יהמרו" על מחסור במים וייכנסו לחוזים עתידיים במצב היבש בו קליפורניה כבר נתונה כעת. אל גליק מצטרפים קולות נוספים הטוענים כי המהלך עשוי לספק מעט תועלת כלכלית למשתמשים מסוימים במים ואילו בעלי ההון יוכלו להרוויח כסף על גבם של החקלאים, ושיש לפקוח עין על כך בהמשך כדי לוודא שהמשקיעים אינם מנצלים את המערכת.

לדברי החברות המעורבות ביוזמה, השקעה ומסחר בשוק המים של המדינה לא תשנה את כמות המים הזמינה בקליפורניה או את מחירם, וכי שוק החוזים העתידיים לא ישבש את ההגנות שכבר קיימות כדי להבטיח שעסקאות מים בפועל נעשות באחריות.

"אני חושב שזה פתרון נהדר בסך הכול", אומר שרון, "אך מובן שגלום בו גם הימור מסוים. מבחינת החקלאים, הם יוכלו לקנות מים ל-6-3 השנים הקרובות במחיר קבוע. מצד שני, כאשר נכנסים משקיעים לתמונה ברור שקיים החשש שהמחירים יקפצו. נניח שמשקיע בעל הון יבחן נתונים מטאורולוגים באמצעות אלגוריתמים שמאפשרים לו לחזות יותר טוב מאחרים את תחזית המשקעים בקליפורניה לשנים הקרובות. הרי אם הוא יזהה צפי לבצורת, יכול להיות שהוא יעשה שימוש בחוזים עתידיים על מנת לרכוש זכויות מים משמעותיות ובעת משבר ימכור אותם לחקלאים הזקוקים למים במחירי עתק. עם זאת, חשוב לזכור שהסיכון הזה קיים תמיד בכל שוק".

אף על פי שיש הרבה חילוקי דעות לגבי היתרונות והסכנות הפוטנציאליים של פתיחת הסחר במים בבורסה, יש הסכמה שההשפעה המיידית שלה תהיה קטנה.

נראה כי המסחר במים לא היה פעיל במיוחד מאז הקמתו: מדד NQH20 מחושב ומופץ פעם בשבוע לאחר סגירת העסקים ביום רביעי ומייצג את כל הנתונים עד סוף השבוע הקודם. כמו כן, הוא מייצג את הממוצע המשוקלל בנפח של מחירי מים ומציג את רמת התמחור הנוכחית של מים בקליפורניה שנקבעת על ידי עסקאות זכאות למים מחמישה שווקי מים שונים. בתחילת דצמבר, ראשית פתיחת הסחר במים, המדד עמד על 254 וכיום עומד על 529.43.

"הסחר במים בקליפורניה מהווה חלק קטן מאוד מהשוק כרגע. חשוב להבין כי סך הסחר בזכויות מים בקליפורניה מהווה רק 4 אחוזים מהשוק", אומר שרון. "ומתוך ארבעת האחוזים האלה, חלק ייסחרו באמצעות חוזים עתידיים בבורסה. כך שהסיכון להשקעות ספקולטיביות שיפגעו בחקלאים די נמוך".

בכל זאת, נראה כי קליפורניה מתקדמת לעבר בצורת נוספת, ומעניין יהיה לראות כיצד הפעילות בבורסה מצטברת והאם נקיטת האסטרטגיה הזו עשויה לעזור לנושא. קליפורניה איננה המדינה היחידה שחווה מחסור במים ולכן WestWater Research בוחנת מדינות עם "גיאוגרפיה דומה" לקליפורניה, כמו אריזונה, וושינגטון וקולורדו, על מנת להקים גם בהם בעתיד מנגנון למסחר בחוזים עתידיים על משאב המים.

ומה לגבי ישראל? "בארץ אין שוק למשאב המים, כי המים בחסות המדינה, אז לפתרון המדובר אין שום רלוונטיות לישראל", אומר שרון. "כאן עולה השאלה האם זה נכון לנו שזו ההתנהלות. אחת הבעיות הגדולות שאנחנו מתמודדים איתה בתחום המים היא בעיית מי הנגר וההצפות שפוקדות אותנו כל חורף מחדש. כיום, בישראל הצפופה והמבוטנת, רוב המים פשוט נשטפים אל המקומות הנמוכים ואינם מחלחלים דרך הקרקע אל מאגרי מי התהום. כך מצטברת כמות הולכת וגדלה של מים שאנחנו צריכים להסיע החוצה מתוך הערים".

"יכול להיות שאם לאנשים פרטיים הייתה זכות להחזיק בבעלות על מים בישראל היה להם תמריץ ללכוד את הגשם ולעשות בו שימוש לתועלתם האישית, למשל באמצעות צוברי מים פרטיים בבתים", מוסיף שרון. "כלל לא בטוח שהדרך שבה אנו מתנהלים כיום היא הכי יעילה ובת קיימא. עם זאת, לכל דבר יש יתרונות וחסרונות ויש לנו בארץ שוק מים ציבורי טוב בסך הכול. בעתיד מים הולכים להיות משאב מוגבל. ככל שהאוכלוסייה האנושית הולכת וגדלה, וכבר כיום יש הרבה אוכלוסיות ברחבי העולם שסובלות ממחסור משמעותי במים. לכן יש חשיבות ליוזמות וטכנולוגיות חדשות בתחום הזה ושווקים משוכללים מייצרים תמריצים חזקים לחדשנות והתייעלות בשימוש במשאבים".

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה