החיים דבש: נשים חזקות בתעשיית המזון

שנת 2020 הייתה שנה אחרת. העולם התמודד עם מגיפה מפתיעה, סגרים חוזרים ונשנים, הנחיות המשתנות חדשות לבקרים ובעיקר אל מול הצורך להתנהל בצורה אחרת. ניתן לומר שהייתה זו השנה של המנהיגות. ניו זילנד, גרמניה, פינלנד ואפילו טייוואן - בראש כל המדינות הללו עמדו נשים שניהלו את משבר הקורונה ויש לציין שעשו זאת באופן מוצלח במיוחד ביחס לשאר העולם. מדובר בנתון מעניין הראוי להתייחסות, בעיקר מתוקף העובדה שנשים מהוות פחות מ-7% ממנהיגות העולם. לפיכך, עולה השאלה המתבקשת, מה שונה בין הניהול הנשי והגברי, ומדוע דווקא אלו הצליחו בצורה מובהקת זו.

גם תעשיית המזון הישראלית מנוהלת על ידי נשים ומציגה נשים חזקות ומובילות אשר התמודדו עם משבר הקורונה בצורה מוצלחת במיוחד - עשו התאמות, שינויים ניהוליים והביאו את העובדים שלהן לפריחה והצלחה למרות התקופה הלא פשוטה. הנשים המובילות של תעשיית המזון בישראל מספרות מה למדו מהשנה האחרונה, כיצד משלבים בין משפחה ועבודה וגם נותנות עצה לנערות של היום שיהיו המנהלות של העתיד.

במהלך השנה האחרונה לצערנו למדנו כי שום דבר אינו מובן מאליו וכי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. מאז פרוץ משבר הקורונה, הבנו את החשיבות של תעשיית מזון וחקלאות עצמאיות לשמירה על החוסן והבטחון התזונתי של מדינת ישראל ואנחנו צריכים לעשות הכל על מנת לשמור עליה ולסייע ושלא יסגרו מפעלים.

הקורונה לימדה אותנו שלא חייבים להיות פיזית במשרד כדי לתת מענה טוב ולהתעמק בחומרים. עבורי רשת התמיכה מסביב של חברים ומשפחה, יחד עם העובדה שהילדים שלי גדולים, אפשרו לעבודה בבית להיות נוחה. יתרה מזאת, בעזרת הטכנולוגיה כיום, אפשר להיות זמינים בכל מקום, לטוב ולרע כך שהמיקום הפיזי אינו רלוונטי עוד.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? אני מקווה שנערות בימינו לא יבינו את השאלה הזו ,כי בשנת 2021 בעולם שבו אנו חיים, אין תפקיד ולימודים שהן ירצו ולא יוכלו להגיע אליהם.

שנת הקורונה הייתה שנה קשה מאוד בענף המוסדי בו אני נמצאת. היא לימדה אותי כי חשיבה יצירתית והמצאת מודלים לפעולה תוך כדי תנועה, מהווים את ההבדל בין הצלחה לפגיעה. בנוסף, אני חושבת שהשנה הזו לימדה את כולנו לא להמעיט בחשיבותם של הדברים שהיו חסרים לנו בזמן המשבר כמו משפחה וחברים.

אני לא מקנאה בהורים ובסבים וסבתות שנאלצו להתמודד עם האתגר של טיפול אינטנסיבי בילדים/ נכדים במקביל לעבודה. מצד שני נחסכו הרבה מאד שעות של עמידה בפקקים ואפשר להתגמש יותר בשעות העבודה. אני בטוחה שכולם מעריכים עכשיו יותר את מערכת החינוך ומכירים בחשיבות שלה.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? הלוואי שהייתי יודעת איזה טיפ לתת לנערות ולנערים המדהימים שיסייע להם להגיע לתפקיד בכיר. יכולה רק לשתף שמבחינתי המוטו "אף פעם לא להפסיק ללמוד" עזר.

הסיטואציה החדשה אליה נקלענו הביאה לכך שבתוך מציאות רוויה בחוסר ודאות נוצרה "בלילה מבעבעת" של תפקידים ומשימות מהעבודה ומחיי המשפחה - מתכון מבטיח להרגשת תסכול ורגשות אשם. תסכול מכך שאנו לא מצליחים לבצע את התפקיד שלנו כמו שהיינו חפצים, לצד רגשות אשם שאנו לא נותנים מספיק תשומת לב למשפחה. הקורונה לימדה אותי עד כמה הצבת גבולות בין משפחה, בית וקריירה חיוניים למימוש הפוטנציאל הטמון בנו וכתוצאה מכך משמעותיים לתחושת ערך וסיפוק.

על מנת לשלב בין משפחה ועבודה מהבית יש ליצור מודעות משותפת עם בן הזוג לחשיבות הצבת הגבולות בין "זמן עבודה" ל"זמן משפחה". לאחר מכן, יש לקחת את התובנה הזאת ולפרוט אותה לפרוטות - לייצר מנגנונים שיאפשרו לשמור על הגבולות הללו ולכבד אותם.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? עשו את מיטב יכולתכן והיו גאות בעצמכן על כך - וותרו על רגשות האשם הם לא מקדמים ומיותרים לחלוטין.

תקופת הקורונה לימדה אותנו, שאין לעולם חוסן. תמיד יש לחשוב על תוכניות מגירה כדי להיות מוכנים כמה שאפשר לכל תרחיש. התקופה בהחלט איננה קלה, בעיקר בענף המסעדנות והקייטרינג. יחד עם הקושי והפגיעה בהכנסות, למדתי כי על ידי תכנון עבודה נכון, ניתן לנהל את המצב בצורה מיטבית ואף הצלחנו לשמר את העובדים שלנו ולא להוציא אף עובד לחל"ת.

כשמנהלים עסק אין באמת שעות קבועות וזה דורש המון עבודה סביב השעון. עם השנים למדתי שככל שיש הטלת סמכויות על מנהלים והחדרת מוטיבציה כך יש יותר זמן פנוי למשפחה וכך גם הצלחתי להתמודד עם העבודה מהבית.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? הטיפ שלי הוא קודם כל לחלום, לחשוב מהו היעד אותו את רוצה לכבוש. לאחר מכן להציב מטרות קרובות ולסלול את הדרך עד להשגתן. סוד ההצלחה הוא ההתמדה. בכל דרך יהיו רגעים קשים, עליות ומורדות, צריך לדעת גם כשקשה להרים את הראש ולא לוותר.

הקורונה הכריחה אותנו להתמודד עם אתגרים של חוסר ודאות וחוסר יציבות, שהתבטאו גם ברמה העסקית, אך לא פחות חשוב מכך גם ברמת הפרט. למדנו שאנחנו צריכים להיות מאוד יצירתיים ולתת פתרונות. למדנו הרבה על עצמינו ועל היכולות שלנו כחברה, על החוסן שלנו, על הנחישות ועל ההון האנושי המדהים שלנו.

האתגר עבורנו בעינת תעשיות מזון, היה להמשיך ולייצר בכל הכוח ולוודא שלא יהיו חוסרים בשוק. העובדים והמנהלים השאירו ילדים קטנים בבית ובאו כל יום לעבודה מתוך ידיעה והבנה שזוהי שעתה של התעשייה הישראלית.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? לחשוב גבוה ולכוון גבוה. לדעת שקריירה צריך לנהל עם סבלנות, אורך רוח וחשיבה לטווח ארוך. לקחת את התפקידים הנכונים שיובילו אותך לאן שאת רוצה להגיע ולמלא אותם עם תשוקה, חריצות והשקעה.

בשנה הזו למדתי בשנית שהחיים מאוד שבירים, ובשניות עולמך יכול להתהפך לכיוון השני. בפעם הראשונה לפני 14 שנים בעלי הלך לעולמו, נשארתי עם שלושה ילדים קטנים ועסק מתפתח בנמל אשדוד. אז למדתי שאפשר וצריך לקום מכל משבר כדי לצמוח ולהתקדם. השנה אבי הלך לעולמו, אך ידעתי שהעסק שלי מתפקד היטב גם בלעדי, ויכולתי להיות איתו ולסעוד אותו בשבועות האחרונים לחייו.

לשמחתי , אנחנו מוגדרים כמפעל חיוני ולכן לא נשארתי בבית , אלא המשכתי להגיע לעבודה מידי יום. היה, ועדיין קשה מאוד לראות את הבת האמצעית שלי שהינה מענף התרבות, יושבת בבית חודשים ארוכים חסרת מעש.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? הטיפ שלי אינו לנערות, כי לדעתי בגיל צעיר יחסית הראש לרוב עדיין לא מכוון מטרה. אך כדי שאפשר יהיה לתפקד בהצלחה גם בעסק וגם "להחזיק" בית, יש להקיף את עצמך בצוות מצוין, אמין ונאמן, אשר ייקח על עצמו חלק נכבד מהמטלות , יתפעל את העסק ביום יום וישאיר לך את החזקת המושכות. בנוסף, כמובן להקיף עצמך במשפחה תומכת.

בשנה האחרונה למדתי את החשיבות באימון של "השריר" המכשיר אותנו להתמודד עם הבלתי צפוי. הבנתי כי בכדי לשלב בין משפחה לעבודה מהבית, חייבים עזרה על מנת שהילדים לא יפגעו מהתקופה ורצוי ליצור להם תעסוקה שאינה מחוברת מסכים. מדובר באתגר לא פשוט וחייבים להיות סלחנים כלפיי עצמנו ולראות את כל התקופה הזו כהתנסות חדשה עבורנו ועבור הילדים.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? תאמיני בעצמך, תהיי טובה במה שאת עושה וזהו, זה מספיק, כך תמצאי את המקום שידע להעריך אותך.

בשנה האחרונה התחזקה אצלי ההבנה שהסולידריות והאכפתיות בין אדם לחברו, הם המפתח לחוסן שלנו וליכולת שלנו להתמודד עם מצבים מורכבים. למדתי שרק עבודה בצוותים משולבים אפשרה חשיבה רחבה על הגדרת דפוסי התנהגות חדשים, בשנה המאופיינת בחוסר וודאות ומצב משתנה באופן תדיר. בנוסף, למדתי כי חוסן נפשי וגמישות הינם כלים קריטיים להצלחה אישית ועסקית.

שילוב של עבודה מהבית עם משפחה הוא שילוב מאתגר. המשפחה שלי ואני מצאנו שעבורנו הדבר שעובד הכי טוב הוא תיאום ציפיות והגדרת גבולות. הגדרנו שעות בהן אני עובדת, על אף שהעבודה מתבצעת מהבית, ובשעות האלה, אינני זמינה למשפחה; ושעות אחרות, בהן אני זמינה למשפחה ולצרכי הבית. כמו כן, אנו מגדירים "טריטוריות", כלומר, אילו חלקים של הבית מיועדים לעבודת ההורים, אילו מיועדים לזום ולימודים של הילדים, ואילו מיועדים למשחק ולאירוח. כאשר הדבר הכי חשוב- מתי ואיפה אנחנו מתפנים זה לזו כמשפחה, אוכלים ומבלים יחדיו.

טיפ לנערות שקוראות את הכתבה ורוצות להגיע לתפקיד בכיר במשק? לכו בעקבות החלומות שלכן, אתן דור שיכול לממש אותם מבלי להיות תלויות במגדר. גלו סולידריות נשית והושיטו יד לעזרה למי שניתן לעזור לו.