וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"חשש מעלייה חדה בסביבת האינפלציה בישראל"

עודכן לאחרונה: 7.3.2021 / 12:24

ד"ר גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק מבנק לאומי התייחסו לציפיות האינפלציה וטוענים: "מדובר במידה מוגזמת של סתגלנות של הציפיות". אמיר כהנוביץ מאקסלנס: "שוק העבודה בארה"ב עדיין רפוי מאוד". סקירה שבועית של הנעשה בישראל ובעולם

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון, התייחסו הבוקר (ראשון) לציפיות האינפלציה: "שוק האג"ח הממשלתי נסחר השבוע במגמה חיובית של ירידת תשואות לאורך העקומים. הביצועים העודפים של צמודי המדד נמשכים וציפיות האינפלציה עלו לשיא של יותר משנתיים. הלחץ על התשואות הארוכות צפוי להימשך עם פתיחת השבוע על רקע עליית התשואות החדה ביום חמישי בערב בארה"ב".

בפמן ורזניק מציינים כי "העלייה החדה בציפיות האינפלציה הנגזרות משקפת חשש מעלייה חדה ופרמננטית בסביבת האינפלציה בישראל. להערכתנו מדובר במידה מוגזמת של סתגלנות של הציפיות, אשר משליכות מן הטווח הקצר-בינוני אל הטווח הארוך. עליית האינפלציה צפויה להיות מוגבלת לשנת 2021 ובחלק משנת 2022 ולקראת 2023 צפויה ירידה חזרה לאינפלציה אפסית. עליית האינפלציה ב-2021 נובעת בחלקה הגדול מגורמי צד היצע, הצפויים להיות זמניים. לשם השוואה, במבט אחורה, בחמש השנים האחרונות עמדה האינפלציה בישראל בממוצע לשנה על 0.2% ואילו ב-10 השנים האחרונות עמדה האינפלציה הממוצעת לשנה בישראל ברמה של כ-0.5%. יתר על כן גם אם לוקחים את האינפלציה הממוצעת בין השנים 2007-2020, שכוללות שנים של אינפלציה גבוה יחסית בין השנים 2007-2011, מגיעים לאינפלציה ממוצעת של כ-1.35%. לפיכך נראה כי ציפיות האינפלציה הנוכחיות בישראל חריגות, בעיקר בטווח של 5-10 שנים. זאת על רקע הערכתנו כי תהליך עליית המחירים השנה צפוי להיות חולף ולאחר מכן, בשנים 2022-2023, צפויה האינפלציה לחזור לרמה נמוכה מזו הצפויה ל-2021. בכל הקשור למתאם בין עליית התשואות בארה"ב לעליית התשואות בשוק המקומי, אנו סבורים כי המתאם באופן חלקי בלבד, כך שהמשך העלייה בתשואות בארה"ב צפויה להרחיב את פער התשואה השלילי בין תשואות האיגרות המקומיות לתשואות הדולריות בארה"ב, בעיקר בטווח של 5-10 שנים".

שטרות של שקל. ShutterStock
הציפיות חריגות, אבל צריך לעמוד על המשמר/ShutterStock

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי בבית ההשקעות אקסלנס, התייחס היום להתפתחויות בכלכלה העולמית בימים האחרונים.

"הסנאט אישר אתמול את חבילת הסיוע של ביידן, בהיקף המלא של 1.9 טריליון דולר, אף שהנתונים ממשיכים ללמד שהכלכלה בכל מקרה במסלול מהיר להתאוששות. ביום שישי למשל פורסם שהסקטור הפרטי בארה"ב ייצר משרות חדשות בהיקף של מעל לפי שניים מהציפיות (465 אלף לעומת צפי ל-200 אלף)", אומר כהנוביץ, "נתונים חזקים מאד גם מסין. הבוקר פורסם שהייצוא מתחילת השנה זינק בהיקף דולרי הגדול ב-60% ביחס לשנה שעברה. הקפיצה המפתיעה ביצוא, שבלטו בה ציוד רפואי וציוד לעבודה מהבית, אחראית בין היתר לזינוק בעלויות השילוח מסין, שנחשבים לאחד ממחוללי האינפלציה הבולטים בעולם. השאלה בהקשר הזה היא עד מתי תופעות הקורונה יימשכו ומה יהיו התופעות הכלכליות בסיומן. כלכלני בלומברג מזהירים כי למרות החששות מאינפלציית שכר, שוק העבודה בארה"ב עדיין רפוי מאד, כשמספר המועסקים נמוך עדיין בכ-10 מיליון ביחס למספרם לפני שנה.

"הנתונים המשתפרים, יחד עם אישור תכנית הסיוע, הצליחו לעצור רצף של שלושה ימי ירידות בוול-סטריט, על רקע החשש מהשפעתה השלילית של עליית התשואות האחרונה. למרות ששוק המניות צלח גם הפעם את עליית התשואות, השפעתן על השונות בין הענפים השונים ולסדקים בתמחור מורגשת מאד. מדד הנאסד"ק, שנחשב רגיש יותר לעליית תשואות, נמוך בכמעט 12% מרמתו ב -12 בפברואר.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בתדרוך כלכלי בבית הלבן, 5 מרץ 2021. רויטרס
תכנית הסיוע התקבלה. ומה הלאה? ביידן/רויטרס

"עליית התשואות נמשכת במהירות ונראה שהאנליסטים במרדף אחריה עם עדכוני התחזיות שלהם. כל יעד תשואות לסוף שנה נשבר בפרק זמן של שבועות. לעומת האנליסיטים, שיכולים לשנות תחזיות כל שני וחמישי, הבנקים המרכזיים בבעיה גדולה הם צריכים לעמוד מאחורי המילה שלהם. אם ב-2018 הם דיבררו מתווה של העלאות ריבית שהתמוטט להם מול הפנים, הדבר האחרון שהם רוצים זה שוב שהשוק ישבור אותם בכיוון ההפוך, כשהתשואות עולות אל תוך דיברור של אי העלאה. עכשיו צריך לראות עד כמה הם הולכים להילחם על מעמדם העתידי, ההקשר הזה הבנק המרכזי באירופה אישר בדצמבר תכנית רכישת אג"ח בהיקף של 1.85 טריליון יורו שבקושי נוצלה ויישמח לטריגר שיצדיק שימוש במסגרת הזאת, ובאופן דומה, ביום חמישי יו"ר הפד, פאואל, הזהיר כי התשואות העולות תפסו את עיניו והוא יהיה "מודאג מתנאים פרועים בשווקים או מהמשכות ההידוק בתנאים הפיננסיים." כלומר גם הוא מחפש בשבע עיניים סיבה להרחבה שתאפשר לו לעמוד מאחורי המילה שלו שהריביות לא יעלו. טריגר כזה עשוי להגיע להערכת חלק מהכלכלנים כבר סביב אמצע השנה:

"מחיר הנפט זינק בסוף השבוע כשקרטל הנפט אופ"ק ובעלות בריתה החליטו להשאיר את מרבית קיצוצי הייצור במקומם, על רקע חששות שמגבלות הקורונה עדיין עשויות להביא לחולשה בביקוש. אנליסטים רבים ציפו לפחות לעליה קטנה בתפוקת הייצור לאור הזינוק במחירו. סביב אמצע השנה כבר צפויה התפוקה שלהם לעלות וסביבת האינפלציה להתחיל להתקרר, גם בשל סיומן של תופעות קורונה אחרות. סיום לחצי האינפלציה עשוי להתנגש בתיקון בשוק המניות: להערכת כלכלני גוגנהיים התיקון הבא בשוק המניות יתרחש סביב אמצע השנה, והבנקים המרכזיים להערכתם ימהרו להגיב לתיקון כזה בהרחבה מוניטרית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully