תיקון לחוק: הקפאת הליכים לעסקים שנפגעו מהקורונה מבלי שיוכרזו חדלי פירעון

בשבוע הבא ייכנס לתוקף התיקון לחוק חדלות פירעון שמאפשר לתאגידים לפנות לבית המשפט ולבקש הקפאת הליכים מבלי להפוך לחדלי פירעון. התיקון לחוק נועד לסייע לעסקים שנקלעו למשבר, כמעט בן לילה, בעקבות מגיפת הקורונה. החוק מציע סעד לא רק לעסקים במשבר אלא גם לנושים

עו"ד דנית רימון
09/03/2021

התפרצות מגפת הקורונה יצרה מציאות כלכלית חדשה, שבה מאות תאגידים (בעיקר גופים ריאליים), שהיו יציבים עד פרוץ המשבר, נקלעו, כמעט בן לילה, לקשיים פיננסיים. מצב חריג זה הביא את המחוקק ליצור מתווה זמני, שיתאים למאפיינים הייחודיים של תאגידים אלה, על מנת לסייע להם לצלוח את תקופת המשבר.
על רקע זה, אושר בכנסת ביום 1 במרץ 2021 תיקון לחוק חדלות פירעון, המאפשר לתאגיד לפנות לבית המשפט בבקשה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיו ואישורו. התיקון, שייכנס לתוקף ביום 18 במרץ 2021, יעמוד בתוקפו במשך שנה, שאותה רשאי המחוקק להאריך בשנה נוספת, ויאפשר לתאגיד לקבל צו עיכוב הליכים למשך תקופה שלא תעלה (במצטבר) על ארבעה חודשים.

העתיד כבר כאן

בדיקה חכמה חושפת סיכון לשבץ מוחי - כעת במבצע מיוחד

מוגש מטעם שחל

הגדלת הסיכוי לשיקום כלכלי

עם מתן עיכוב ההליכים, לא יהיה התאגיד רשאי לשלם את חובות העבר שלו (חובות שנוצרו טרם הגשת הבקשה), ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה המתנהלים נגדו יוקפאו והעיקולים שהוטלו על נכסיו יבוטלו.
התיקון נועד לאפשר לתאגידים שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה, ואינם יכולים לפרוע את חובותיהם במועדם, לנקוט בהליך אשר אינו הליך חדלות פירעון, ולטפל בקשיים אליהם נקלעו באופן מאורגן ובשקט יחסי. ההנחה העומדת בבסיס התיקון היא, כי לפחות בחלק מהמקרים תאגידים נקלעו למצוקה כלכלית זמנית בלבד בשל המשבר, שתוכל לבוא על פתרונה כאשר תתפזר עננת אי-הוודאות לגבי חזרת המשק לפעילות סדירה. לכן, מתוך ראיה הן של טובת החברה, מצד אחד, והן של טובת הנושים, מצד שני, סבר המחוקק, ובצדק, כי מתן פתרון ביניים לתאגידים אלה, שיאפשר להם להימנע מהליך חדלות פירעון, יגדיל את סיכויי שיקומם וימקסם את פירעון החוב לנושים.

הגנה גם על הנושים

על אף הביקורת שהושמעה נגד הוראות מסוימות בתיקון, חלקה מוצדקת, התיקון הוא נכון וחשוב. ההערכה היא שתאגידים רבים שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר, ושעד התיקון נאלצו לבחור בין שתי חלופות בעייתיות - זו של הליך חדלות פירעון, הכוללת קבלת הגנה מפני הנושים אך גם מינוי נאמן חיצוני שמפקיע את סמכויות הניהול מההנהלה הקיימת, או זו של הליך רך יותר, לגיבוש הסדר חוב, ללא קבלת הגנה מפני הנושים - יעדיפו מסלול חדש זה.

בשל הצורך להגן על נושי התאגיד מפני פעולות פסולות בתקופת עיכוב ההליכים, נקבע בתיקון, בין היתר, כי עם מתן עיכוב ההליכים, ימונה מנהל הסדר (עו"ד או רו"ח), בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק למינוי נאמן בהליך חדלות פירעון (כלומר, מתוך רשימת נאמנים שיגבש הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי). מנהל ההסדר יפעל להבטחת הניהול התקין של ההליך ושמירה על נכסי התאגיד, ויסייע לתאגיד ולנושיו לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר חוב. לצורך מילוי תפקידו יוקנו למנהל ההסדר סמכויות רחבות יחסית, כגון הזכות להשתתף בישיבות הדירקטוריון של התאגיד, לקבל מידע מהתאגיד בנוגע לפעולות מסוימות, לקבל דיווח מהתאגיד על הכנסותיו והוצאותיו ברמה חודשית וכן לקבל כל מידע נוסף שדרוש למנהל ההסדר לצורך מילוי תפקידו.

חלק מתוכנית הבראה

החובה למנות מנהל הסדר לפי התיקון (חובה שאינה קיימת בנוסח החוק היום), האופן שבו הוא ימונה והסמכויות הרחבות יחסית שהוענקו לו, פוגעים במידה מסוימת ביתרונות הגלומים במתווה זה, וסביר להניח שהחשש מפני אובדן שליטה על החברה או התערבות יתר של גורם חיצוני, יהוו שיקול משמעותי בקרב תאגידים, בשאלה האם לנקוט בהליך לעיכוב בהליכים. בעניין זה, יש להצר שהמחוקק לא הלך צעד נוסף, ולא הותיר לשיקול דעת בית המשפט את הצורך למנות מנהל הסדר ניטרלי ולהגדיר את סמכויותיו.
כעורכת דין שמלווה בימים אלה תאגידים רבים הפועלים בסביבת חדלות פירעון ואשר נמצאים בצומת דרכים קריטית בנוגע לעתידם, התיקון שייכנס לתוקף עוד מספר ימים, עשוי בהחלט להוות עבורם פתרון מיידי לצורך גיבוש הסדר חוב כחלק ממהלך של גיבוש תכנית הבראה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully