כתבות עיתונאיות כינו את התופעה בתור "הצדדים היפים של הקורונה": ישראלים שהצטערו לשמוע על תוצרת חקלאית כחול לבן שנזרקת לפח עם הגבלת אפשרויות הייצוא על תוצרת חקלאית, וללא מסעדות ובתי מלון מקומיים שיקנו את התוצרת ביקשו לסייע לחקלאים הישראלים והחלו לרכוש ירקות ופירות בירידים חקלאיים, בנקודות חלוקה יומיות או בשילוח ישיר מחקלאים - ללא פערי התיווך של רשתות השיווק.
מגמת הקניה הישירה של פירות וירקות התחזקה במהלך המשבר מאחר ולא מדובר רק במעשה אדיב למען החקלאים אלא בפתרון שהתאים לשני הצדדים: בימים בהם השווקים היו סגורים משלוח של תוצרת טרייה עד הבית היוותה פתרון הגיוני. מה עוד שהגידול בשעות הפנאי בעבור הנעולים בסגר הפך את המטבח לחוויה המרכזית, רק שלהבדיל מהנהוג לחשוב - קינוחים מושחתים לא היו הדבר היחידי שהכנו במהלך הסגרים. מחקר חדש של קינג קולג' (King's Colleg London) מלונדון בשיתוף עם ארגון חקר הבריאות האמריקאי "זואי" מצביע על כך שבניגוד לסברה הרווחת, 33% מהמשתתפים במחקר דווקא הגדילו את צריכת הירקות והפירות מ 3.5 מנות ביום ל 5.6 במהלך הסגרים. הנתונים מצביעים על מגמה לפיה לצד צריכת מזון משמין ולא בריא, צרכנים רבים דווקא שינו לטובה את הרגלי התזונה בחסות המגיפה.
כעת, כאשר השווקים נפתחו והמשק חוזר לשגרת פעילות נשאלת השאלה: האם צריכת ירקות ופירות ישירות מן החקלאים תמשיך גם לאחר הסגרים? "הרכישה הישירה של פירות וירקות מחקלאים אולי החלה על מנת לסייע לחקלאים ישראלים, אבל על הדרך הזכירה לישראלים את הטעם והריח של תוצרת טרייה והדגישה את יתרון המכירה הישירה", מסביר רון יהודה שטרית, מנהל השיווק של אתר 'מושבניק' המתמחה בשיווק ישיר של תוצרת חקלאית מן החקלאי לצרכן, "קשה לי לחשוב על ישראלי שהורגל לתוצרת שלנו ויסתפק כעת פירות וירקות שנקטפו מהשדה עוד בטרם בשלותם על מנת שלא ירקיבו עד להגעתם למדפי הסופר".
על פי נתוני המכירות של האתר, ישנה עליה של עשרות אחוזים ברכישת תפוזים קלמנטינות, זרעי צ'יה ותפוחים ירוקים בשל הערכים התזונתיים הגבוהים שלהם, לצד גידול בצריכה של מוצרים ייחודיים כמו מצע נבטים שמאוכסן במקרר ומאפשר לכל מי שמבשל לקצור במטבח נבטים לפי השימוש או עגבניות מגי שנחשבות לעגבניות גורמה עם שילוב מושלם של חמיצות ומתיקות, זאת לצד מוצרים אורגניים ארוזים.
"הקורונה הובילה שינוי תפיסתי אצל הצרכן הישראלי. הנושא הבריאותי הפך לדומיננטי והוביל בתורו לשינוי בהרגלי התזונה עם יותר מודעות לתוצרת טרייה, לחשיבות הגיוון בצבעי ירקות ופירות ולשילובם ביותר ארוחות במהלך היום", מרחיב שטרית.
לצריכה הישירה מחקלאים ישנן כמובן השלכות סביבתיות וכלכליות מרחיקות לכת. שיטת צריכת הירקות והפירות מרשתות המזון מובילה לכך שחלק גדול מהפירות והירקות שנקטפים בשדה - יושלכו בסופו של יום לפח עוד בטרם יגיעו לצרכן. שיטת המכירה הישירה הוכיחה כמצמצמת את שרשרת המתווכים בין החקלאי לבין הצרכן ואת הפחת בכל אחת מתחנות הביניים.
"תקופת הקורונה האיצה תהליכים וסייעה לחיזוק הקשר בין החקלאים לצרכני הקצה, עם זמינות ונגישות משלוחים יעילה וגבוהה בהרבה מאשר בימים שלפני המשבר. מה עוד שלהבדיל מעבודה מול רשתות המזון המצריכה מחקלאים לגדל כמויות אדירות של כל זן, רכישת תוצרת חקלאית אונליין מאפשרת גם למגדלים קטנים ובינוניים להציע את תוצרתם עם מוצרים ייחודיים כמו פרחי קישוא או חציל מנומר וזנים ייחודיים אחרים שכלל לא נמצאים ברשתות המזון. מדובר ביתרונות שהצרכן שנחשף אליהם במהלך הקורונה, ויבחר להמשיך וליהנות מהם גם בעתיד".