הייצוא הישראלי: איך נערכים ליום שאחרי הקורונה?

הייצוא הישראלי צלח את משבר הקורונה ואף התחזק, אך הפגיעה בסחר העולמי מחייבת היערכות שתבטיח את הגידול החזוי לשנת 2021. מה צריכה מדינת ישראל לעשות כדי לא לפגוע בעורק החיים של הכלכלה?

אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא
10/03/2021

בתום שנה מפרוץ מגפת הקורונה אפשר כבר לאמוד את הנזקים המצטברים. אחד התחומים שנפגע יותר מאחרים הוא הסחר העולמי, אשר לפי ההערכות רשם ירידה של למעלה מ-9%. השבתת מערכות ייצור, סגירת נמלי תעופה, הפגיעה בשרשרת האספקה, עליית מחירי השינוע והקיטון בביקושים עקב הסגרים - כל אלה הביאו לירידה הדרמטית הזאת.

על רקע נתונים אלה, אפשר לשאוב עידוד מכך שנתוני היצוא של ישראל היו טובים יותר. מסיכום נתוני 2020 מתברר, כי סך היצוא הישראלי ירד בשיעור של 3% בלבד. שני גורמים תרמו לכך: הראשון הוא הגידול בייצוא שירותי ההיי-טק, במיוחד שירותי תוכנה ומו"פ, שתרם לקיזוז הירידה בסך 4% ביצוא סחורות ; השני הוא יכולת ההסתגלות המהירה של מערך סחר החוץ והיצואנים למצב החדש, תוך מציאת פתרונות מהירים ויצירתיים לשינוי דפוסי השיווק והסחר.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
יו"ר מכון הייצוא, אדיב ברוך(צילום: רונן אקרמן)

היעד: 115 מילארד דולר

זמן קצר אחרי פרוץ המשבר כבר נפל האסימון בקרב הגורמים השונים האחראים על קידום הייצוא, כי יש להמיר את המפגשים הפיזיים - כנסים, תערוכות, מצגות, פגישות B2B, שעומדים בליבו של תהליך השיווק וקידום המכירות ביצוא - במערך מקיף של מפגשים ווירטואליים. ההיערכות המהירה בצד התשתית הדיגיטלית והאנושית הביאה לכך שחלק לא מבוטל מהאירועים שתוכננו התקיימו באמצעים וירטואליים ויצרו המשכיות עסקית חשובה.
יתר על כן, נוספו מפגשים ואירועים שלא תוכננו. כתוצאה מכך מרבית המפעלים שתוצרתם מיועדת לייצוא המשיכו לעבוד ולייצא, אם כי בדרגות משתנות לפי הענף.
הן הממשלה על שלוחותיה והן היצואנים הפגינו מאמץ הירואי למזער את הפגיעה בייצוא. אך כדאי לזכור שהמאמץ לא תם. מצב הכלכלה העולמית עודנו רווי אי-וודאויות רבות. התחזיות שב-2021 נחווה קפיצה כלכלית מהירה נראית היום, לאור התפשטות המוטציות השונות, כמוקדמת מידי. ועם זאת, ההתאוששות כבר ניכרת ועל-פי התחזית של מכון היצוא, הרי בשנה הנוכחית, 2021, צפוי היצוא לגדול בכ-7% במונחים דולריים ולהגיע להיקף של כ- 115 מיליארד דולר.

העוגן הכלכלי של ישראל

סיבה אחת טובה לאופטימיות היא הסכמי הנורמליזציה והשלום שנחתמו לאחרונה עם שורה של מדינות ערביות, ובמיוחד הסכם השלום עם איחוד האמירויות. מלבד היתרונות המדיניים הברורים להסכם זה, צפויות לו גם השפעות משמעותיות על הכלכלה הישראלית ועל סחר החוץ שלה.
סיבה נוספת היא השינוי בתמהיל היצוא, כאשר משקלו של סקטור השירותים ביצוא משתווה כמעט לסקטור הסחורות בזכות גידול מואץ ביצוא התוכנה.
עם זאת, ולצד התמונה הטובה יחסית, צריך לזכור גם את האתגרים שבפניהם ניצב היצוא הישראלי. למשל, הצורך לשלב עוד ועוד מפעלים קטנים ובינוניים במערך היצוא, בדגש על החברה הערבית. גם שער הדולר עודנו מעיק. נזכיר גם שהביקושים בעולם טרם חזרו לרמתם שלפני המשבר. כל אלה מחייבים טיפול על מנת לשפר את התנאים שבהם פועלים היצואנים הישראלים.

הקורונה שבה והמחישה לנו שהיצוא הוא העוגן המרכזי עליו נשענת כלכלת ישראל. היצוא הישראלי אף התחזק בשנת המשבר והפך עמיד יותר ומחוסן יותר למשברים. בשנה הקרובה נצטרך להמשיך ולסייע לייצואנים הישראלים ולהוביל את התעשייה הישראלית להגיע לשווקים הבין-לאומיים כדי להרחיב את פעילותה, אך בידיעה כי למרות האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, עדיין אין תחליף לפגישות בין אנשי עסקים, להיכרות אישית ולחיבור האנושי הבסיסי.

הכותב הוא יו"ר מכון היצוא הישראלי שהוקם במטרה לסייע לתעשייה הישראלית להגיע לשווקים בינלאומיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully