שנת 2020 תיזכר כשנה משמעותית ביותר, שלה השפעות עצומות והשלכות על מגוון תחומים, ביניהם שניים בהם כבר ניכרים שינויים מהותיים: מעגל העבודה ותחום עיצוב הבית. בשני אלה אולצנו לחשוב מחדש ולערוך התאמות למצב לא מוכר ולגמרי לא פשוט. יש שיאמרו שהזמן שבו נאלצנו לשהות בבית ולהשהות את מרוץ החיים הביא לתובנות ששינו את תפיסת הקריירה והובילו לשינויים מפליגים בעולם העסקים. וייתכן שרק האיצו את מה שטרם הבשיל לכדי החלטה.
כך או אחרת, התהפוכות עצומות והתוצאות ודאי יתבררו ויתבהרו בשנים הקרובות. בתוך כך, יש מי שתהליכי שינוי סביבת המגורים שלו הביאו אותו להתאהב בתחום האסתטי, ולבחור בו להיות "הלחם והחמאה" שלו. מחקרים מצביעים ששינוי קריירה והסבה לתחום העיצוב פופולאריים יותר אצל המין הנשי, אולי מכיוון שממילא הן מג'נגלות לתפארת, ואולי כי התשוקה "להוליד" יציר חדש ומופלא חזקה אצלן מכל פחד ראשוני. אין תמה כי למקצועות העיצוב נגיעה חזקה לאנשים, לפן הפסיכולוגי, היצירתי, ושהן חולשות על תחומים רבים, וממש לא רק על הפן האסתטי. הסיפורים שלפניכם ממחישים כי ברשימה יש גם לא מעט גברים שנמשכים אל התחום הזה, שרוצה להפוך לנו את החיים ליפים יותר.
מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו נחשבת למעצבת יצירתית שעובדת ללא לאות. שלוש שנים מתום לימודי העיצוב כבר עיצבה פרויקטים מרשימים כמו דירות יוקרה ופרויקטים מסחריים, ואפילו פרויקט מגורים נחשב מעבר לים, בניו יורק שבארצות הברית. אך לפני העיסוק באסתטיקה היו לה חיים אחרים לגמרי, כעתודאית ביחידת הפיתוח של חיל המודיעין. ניב טולדנו עסקה במשך יותר מעשור בתפקידים מורכבים כמו ניהול פרויקטים, תוך השלמת תואר משולב במנהל עסקים וביחסים בינלאומיים. אולי תופתעו לגלות כי גם הייתה רקדנית מקצועית בעברה.
"לצד הקריירה התובענית גם רקדתי באופן מקצועי, לימדתי מחול וגם איפור מקצועי לקולנוע ותיאטרון", היא מספרת, "אבל משהחל תהליך בניית הבית הפרטי שלי בכפר אורנים התאהבתי בתחום עיצוב הפנים והחלטתי להפוך את התשוקה למקצוע, ולהיעזר בכישוריי השונים כדי לצלוח את מגוון המשימות בתחום עיצוב הפנים: מעבודה עם אנשים, בשיא הרגישות וההכלה, ועד לפן הטכנולוגי והלוגיסטי, אותם כבר הכרתי מקרוב", היא מסבירה.
בישראל הקריירה מתחילה לרוב בגיל צעיר, כבר בשירות החובה. איש העסקים אייל שימן, מנכ"ל חברת למינם-ישראל, החל את שירותו הצבאי כלוחם בצנחנים, ובעקבות פציעה עבר לשרת כקצין בחיל המודיעין. "אמנם אני נצר למשפחה חקלאית, אבל נושא 'בן ממשיך' מעולם לא עמד על הפרק אצלי. לצערי נושא החקלאות במדינה מזמן 'פשט את הרגל' ולכן הרבה מאוד 'בנים ממשיכים' לא נשארים בתחום החקלאות. אבל אבא שלי לא מכיר משהו אחר. הוא עלה לארץ ישירות למושב והוא חקלאי מזה 70 שנה. היום הוא בן 85 ועדיין עובד", הוא מסביר.
עם סיום שירותו הצבאי, למד שימן לתואר ראשון במנהל עסקים ובמשפטים וסיים גם תואר שני במשפטים. במקביל ללימודיו הספיק לכהן כסמנכ"ל של מפעל שיש מקומי. ובעוד החיים הולכים לכיוון בטוח, הוא קיבל הצעה מצבא ההגנה לשירות קבע. במשך תקופה של כ-8 שנים מילא שימן שלל תפקידים, בהם מפקד יחידת הלוויינים באמ"ן, ראש מטה המערך החזותי באמ"ן עד לתפקידו האחרון כנציג אמ"ן בוושינגטון.
"לחזור בגיל 32 לתפקיד ביטחוני ולשירות בצה"ל. הלב מתפוצץ מגאווה על השנים המשמעותיות שאותן הקדשתי למען המדינה", הוא אומר. לאחר השירות "התברג" לעבודה במשרד עורכי דין מוביל, ובהמשך זיהה הזדמנות עסקית שהובילה אותו לעיסוקו הנוכחי, כיבואן משטחי הגרניט של מותג LAMINAM האיטלקי. שימן מציין כי התמזל מזלו לעסוק בתחומים רבים ומגוונים, שהעשירו את הרזומה ואת ניסיונו המקצועי. "אני חושב שהתברכתי באופי שמאפשר לי 'לצאת מהקופסה' ולצאת למחוזות מאוד לא בטוחים, מה שרוב האנשים פוחדים לעשות, וזה מה שאפשר לי לחזור בגיל מאוחר לצה"ל, ובסופו של דבר להפוך לאיש עסקים שאני היום. השינויים האלה לא פשוטים. הם קשים ומסוכנים ומפחידים, במיוחד כשאתה בעל משפחה וילדים. אבל למרות זאת עשיתי אותם שלוש פעמים", הוא מסביר. "ולא, לא היה לי גב מאף אחד. ההיפך הוא הנכון. כל מי שקרוב אליו ואוהב אותי המליץ לי לא לעשות את זה, מתוך דאגה ואכפתיות. כולם, למעט אשתי שתמכה בי ללא תנאי. בלי התמיכה הזו לא הייתי עושה את זה".
המעצבת קרן גנס החלה את דרכה המקצועית בתחום השיווק והפרסום. למדה לתואר ראשון במנהל עסקים, תקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית וסיימה אותו בהצטיינות, והשלימה גם תואר שני (MBA) בהתמחות בשיווק, בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. גנס, שמעידה על עצמה כבעלת קליטה מיוחדת לשפות וכבעלת חיבה לעבודה עם אנשים מרחבי העולם, עבדה כאחראית קשרי חו"ל בחברה לייבוא כימיקלים, כדיילת אוויר בחברת תעופה, ומשך כמעט עשור בתחום השיווק והפרסום, בחברות מובילות במשק.
"עסקתי במגוון עבודות לאורך השנים, ואהבתי כל אחת ואחת מהן", היא אומרת. "כשהייתי דיילת וגרתי בדירה שכורה, בזמן שכל שאר הדיילות היו חוזרות עם הטרולי הקטן שבאו איתו, אני הייתי חוזרת עם מנורה עומדת, מביאה איתי סט כוסות מיוחד, מצעים מדליקים. החפצים האלה איתי עד עצם היום הזה. כבר אז היה לי סגנון משלי, נטול טרנדים, ולכן הדברים היפים שקניתי מתאימים ויפים בעיניי גם היום".
הזדמנות שנקרתה בדרכה, להתגורר בפאריז ביחד עם משפחתה, בן הזוג ושני ילדיהם - בעוד שהשלישי נולד שם - הביאה אותה לעצור את העיסוק רב השנים בשיווק. "למדתי צרפתית בסורבון, ולאט לאט 'נפתחו לי העיניים' לעולם האסתטיקה והעיצוב. ואז קיבלתי החלטה ללכת ללמוד עיצוב", היא אומרת. גנס, שבמקביל עיצבה את ביתה בפאריז, יצרה בו שילובים מעניינים וייחודיים, ואלה משכו כבר אז את עיניו של מי שהיה איתה בקשר. "אמא של אחד הילדים בבית הספר התלהבה כשראתה את הבית שלנו, שעוצב בצורה שונה ולא מסורתית, והחליטה שהיא רוצה שאני אעצב את הבית שהם עוברים אליו, באמסטרדם. עבדנו גם מקרוב וגם בשלט רחוק, ומאוד נהניתי מהתהליך. כשחזרנו לארץ התחלתי לעבוד במשרדי אדריכלות ועיצוב פנים, ובמקביל בנינו את ביתנו בארץ. זה הפך להיות הפרויקט המשמעותי הראשון שלי, אותו עשיתי מאל"ף ועד ת"ו".
גנס מסכמת: "אחד הדברים שבו התמחיתי בעבודת השיווק היה בניית מותג. העבודה כמעצבת המחישה שלי שזה לא רחוק משם. עיצוב בהתאמה אישית זה כמו יצירת מותג, דבר שמתבטא במכלול וניכר בהרמוניה העיצובית. מבחינתי העיסוק הנוכחי הוא משהו שדייק את העיסוק הקודם, הרחיב אותו והעצים אותו. יש משהו מאוד אישי ומאוד שונה בכל פרויקט, ומבחינתי הוא מציג את הלקוחות בלי מילים, וגורם להם לתחושה מעולה. אני רואה הרבה הקבלה והטמעה של השיווק בתוך מה שאני יוצרת".