המשק נפתח והרמזור נשאר ירוק: מה צפוי לנו השבוע בישראל ובעולם?

• אנו צפויים לראות בחודשים הקרובים המשך עלייה בצריכה הפרטית, שמתבססת על החסכונות שנצברו בתקופות הסגרים, ובעיקר בתחומים שפעילותם לא התאפשרה בשנה האחרונה כמו בתי מלון, מסעדות ושירותי פנאי ותרבות.
• לאחר מספר שבועות נראה את הצריכה שבה לתוואי גידול איטי יותר, וזאת בעיקר לאחר צמצום בתשלומי החל"ת.
• החזרת העובדים בחל"ת למעגל העבודה תהיה אחד האתגרים הכלכליים הראשונים שהאוצר יטפל בהם, בעוד שהטיפול בגירעון התקציבי יידחה כנראה ל- 2022.
• היקף רכישת דירות חדשות נותר גבוה ועמד בחודשיים הראשונים של השנה על כ- 3.6 אלף לחודש. בקצב המכירות הנוכחי מלאי הדירות הלא מכורות צפוי להמשיך להצטמצם, דבר שתומך בעלייה בהשקעות בבנייה ב- 2021 וכן בעליות מחירים.
• רכישות המט"ח של בנק ישראל, לצד פתיחת המשק ועליית היבוא, עשויים להמשיך להחליש את השקל בשבועות הקרובים.
• השוק מגלם שינוי מהותי בסביבת האינפלציה לעומת שנים קודמות. בשלב זה קשה לדעת אם מדובר בעליית מחירים חד-פעמית שהיא תיקון לירידות המחירים בתקופת הסגר, או שאינפלציה גבוהה יותר תלווה אותנו בשנים הקרובות.
• בנק ישראל לא יאיץ את קצב רכישות האג"ח, וגם הגדלת מכסת הרכישות מעבר ל- 85 מיליארד שקל תלויה בתנאי השוק באותו זמן.

רוב המגבלות על הפעילויות הוסרו, ובינתיים מספר הנדבקים החדשים יורד לכ-2,000 ביום. רמת הביטחון של הצרכנים, שמחוסנים ברובם, עלתה והם יוצאים למרכזי הקניות והפנאי גבוהה. זה בא לידי ביטוי ברכישות בכרטיסי האשראי שרשמו בשבועיים האחרונים עלייה בתחומים כמו ריהוט, ביגוד, מסעדות וחינוך ופנאי. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים המשיך להתאושש בהשפעת פתיחת המשק. אנו צפויים לראות בחודשים הקרובים המשך עלייה בצריכה הפרטית, שמתבססת על החסכונות שנצברו בתקופות הסגרים, ובעיקר בתחומים שפעילותם לא התאפשרה בשנה האחרונה כמו בתי מלון, מסעדות ושירותי פנאי ותרבות. תחושת השפע של הציבור המגדילה ביקושים לצריכה, נשענת במידה מסוימת על מדיניות תקציבית ומוניטרית מרחיבה, והגירעון התקציבי הוא תמונת הראי השלילית של העלייה בחיסכון הפרטי. אנו מעריכים לכן שלאחר מספר שבועות של צריכה מוגברת, נראה את הצריכה שבה לתוואי גידול איטי יותר, וזאת בעיקר לאחר צמצום בתשלומי החל"ת.

נתוני סחר חוץ לחודש פברואר היו גם הם טובים ברובם, ובעיקר בלטה לחיוב העלייה ביבוא של מוצרי השקעה - 38% עלייה בינואר-פברואר לעומת שנה שעברה. ביצוא הסחורות התמונה פחות אחידה, והיצוא התעשייתי ירד בתחילת השנה. קצת קשה לדעתנו להסיק מסקנות כרגע מנתוני סחר חוץ שמושפעים מגורמים כמו התייקרות מחירי ההובלה, עיכובים בנמלים, ועלייה חדה בחלק ממחירי מהסחורות (הנתונים משקפים שווי כספי ולא כמויות).

היקף התחלות הבניה עלה ברבעון הרביעי של 2020 לרמה של 14.2 אלף יחידות דיור. בשנה כולה הוחל בבניית 51.6 אלף יחידות דיור, לעומת 53.5 אשתקד. לאור זאת שהלמ"ס נוטה לעדכן כלפי מעלה באופן רטרואקטיבי את נתוני התחלות הבנייה, קשה להגיד שחלה ירידה בהיקף ההתחלות, אפילו בשנת הקורונה. היקף רכישת דירות חדשות נותר גבוה ועמד בחודשיים הראשונים של השנה על כ- 3.6 אלף לחודש. בקצב המכירות הנוכחי מלאי הדירות הלא מכורות צפוי להמשיך להצטמצם, דבר שתומך בעלייה בהשקעות בבנייה ב- 2021 וכן בעליות מחירים.

קצת יותר משבוע לבחירות והסקרים לא מספקים תמונה ברורה להרכב הממשלה שתוקם. מכל מקום החזרת העובדים בחל"ת למעגל העבודה תהיה אחד האתגרים הכלכליים הראשונים שהאוצר יטפל בהם, בעוד שהטיפול בגירעון התקציבי יידחה כנראה ל- 2022. היקף הגירעון הגיע בשנה האחרונה לשיעור של 12.4% מהתוצר, ועיקר העלייה היא בצד הוצאות הקשורות לקורונה. הגירעון צפוי לפחות בהדרגה במחצית השנייה של השנה, אך להערכתנו יוותר ברמה של כ- 10% מהתוצר. יחס החוב הציבורי לתוצר צפוי להתקרב בסוף השנה לרמה של 80% מהתוצר, אבל לאור שיפור במצבה היחסי של ישראל ביחס לעולם, לא נראה שזה ישנה את דירוג החוב של ישראל.

עודף של 20 מיליארד דולר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בשנת 2020. העלייה בעודף נבעה בעיקר מירידה חדה של קרוב ל- 12 מיליארד דולר ביבוא הסחורות והשירותים. העודף צפוי לקטון במידה ניכרת בשנת 2021 בשל עליית מחירי האנרגיה והסחורות בכלל. כמו כן פתיחת השמים ליציאת ישראלים לחו"ל תגדיל את יבוא השירותים, בעוד שלא נראה שישראל תפתח לתנועת תיירים בקרוב. הירידה בעודף בחשבון השוטף צפויה להקטין את הלחצים לייסוף השקל השנה. בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של 11.7 מיליארד דולר בחודשיים הראשונים של השנה, אך יש לזכור שחודשים אלו אופיינו בעליות חדות במדדי המניות בחו"ל, שהביאו למכירות מט"ח של המשקיעים המוסדיים. בחודש ינואר לבדו מכרו המוסדיים מט"ח בהיקף של כ- 3 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי רכישות המט"ח של בנק ישראל, לצד פתיחת המשק ועליית היבוא, עשויים להמשיך להחליש את השקל בשבועות הקרובים.

הציפיות לאינפלציה התייצבו בשבוע האחרון ברמה של כ- 1.7% לטווח של 10 שנים. השוק מגלם שינוי מהותי בסביבת האינפלציה לעומת שנים קודמות. בשלב זה קשה לדעת אם מדובר בעליית מחירים חד-פעמית שהיא תיקון לירידות המחירים בתקופת הסגר, או שאינפלציה גבוהה יותר תלווה אותנו בשנים הקרובות. התייקרויות שמקורן לדוגמה בעליית מחירי ההובלה הן בעלות אופי זמני. מנגד, עליות מחירים כלליות שהן תוצאה של התגברות ביקושים, עליות שכר, ואולי גם הדפסות כסף, עשויות להשפיע על רמת האינפלציה לטווח ארוך יותר. אנו עדכנו את תחזית האינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים לרמה של 1.1%. החזרה של המשק לפעילות צפויה להעלות מחירי שירותים כמו מלונות ונופש, ארוחות מחוץ-לבית ופעילויות פנאי שונות. הסבירות שהאינפלציה תעלה בישראל לרמה של ארה"ב (תחזית ל-2021 של כ- 2.5%) נראית לנו נמוכה. רמת האינפלציה הגלומה כעת בשוק האג"ח משקפת לדעתנו גם פרמיה שהשוק מעניק לתרחיש של התפרצות אינפלציונית של ממש.

האם גם בנק ישראל יאיץ את רכישות האג"ח כמו ה- ECB? השפעת הבנקים המרכזיים על התשואות הארוכות היא משמעותית. אנו מעריכים כי ללא רכישות האג"ח של בנק ישראל העקום בישראל היה תלול יותר. באירופה, הבנק המרכזי ראה בעליית התשואות כהידוק של התנאים הפיננסיים, למרות שהתשואות לעשר שנים הן עדיין שליליות ברמה של 0.3%-, ולכן החליט על האצת רכישות אג"ח בכדי לבלום את התהליך. הפד לא עשה זאת והתשואות בארה"ב המשיכו לעלות. אנו סבורים כי המצב בישראל דומה מהבחינה הזו יותר לארה"ב מאשר לגוש האירו - הפגיעה הכלכלית בתקופת הקורונה בישראל היא מתונה ביחס לאירופה ודומה לזו שבארה"ב, וכן רוב האוכלוסייה פה כבר מחוסנת. אנו מעריכים לכן שבנק ישראל לא יאיץ את קצב רכישות האג"ח, וגם הגדלת מכסת הרכישות מעבר ל- 85 מיליארד שקל תלויה בתנאי השוק באותו זמן.

תחזיות הצמיחה בעולם מתעדכנות כלפי מעלה. נתוני הפעילות האחרונים והעלייה בקצב החיסונים, כמו גם האפקטיביות שלהם, הביאו את ארגון ה-OECD לעדכן את תחזיות הצמיחה הגלובליות לשנים 2021-2022 באופן משמעותי כלפי מעלה. תחזית הצמיחה הגלובלית עלתה ב- 1.4 נקודות אחוז לרמה של 5.6%. העלאת התחזיות בולטת בארה"ב, לה צפויה השנה צמיחה של 6.5% לעומת 3.2% בתחזית הקודמת, בעוד בגוש האירו תחזיות הצמיחה עלו באופן מתון בלבד לשיעור של 3.9% בשנת 2021. גופים נוספים כמו קרן המטבע הבינלאומית ובתי השקעות רבים בעולם, העלו גם כן את תחזיות הצמיחה שלהם.

לצד העלייה במספר המתחסנים והירידה בתחלואה שנרשמת בארה"ב ובבריטניה, בגוש האירו נרשמת עלייה בתחלואה ומבצעי החיסונים לא מתרחבים בקצב שציפו לו. העלייה בתחלואה בגוש האירו כבר באה לידי ביטוי בהחזרת הסגרים והמגבלות באזורים מסוימים. ככל הנראה איטליה תכריז על סגר כולל בסוף השבוע של חג הפסחא. עד עתה רק 7.5% מאוכלוסיית גרמניה, צרפת וספרד קיבלו מנת חיסון ראשונה, לעומת 59% בישראל, 34% באנגליה, ו-20% בארה"ב.

המשך עלייה בתשואה לעשר שנים בארה"ב. על רקע המשך הציפיות לנורמליזציה קרובה של הפעילות בארה"ב, התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים הגיעה בסוף השבוע האחרון לרמה של 1.63%. יחסית לשבוע הקודם, חלה עלייה בריבית הריאלית ובציפיות לאינפלציה. בנוסף לכך, חלה התללה בעקום התשואות האמריקני, כאשר הפער בין התשואות לעשר שנים לתשואות לשנתיים עלה ל- 1.5%, שיפוע העקום התלול ביותר משנת 2015. ההערכות לגבי נורמליזציה קרובה של הפעילות בארה"ב קיבלו השבוע תמיכה מהתבטאויות הנשיא ג'ו ביידן, שהנחה את ראשי המדינות להבטיח שלא יאוחר מה- 1 במאי יהיו חיסונים זמינים לכל המבוגרים שבתחומם. ביידן גם הביע תקווה שהמשפחות האמריקניות יוכלו לחגוג את יום העצמאות האמריקני, ב- 4 ביולי, יחסית ללא מגבלות.

שבוע חיובי במרבית מדדי המניות. מדד הראסל 2000 הוביל עם עלייה שבועית של 7.1%, ואחריו הדאו ג'ונס, נסדק, וה- S&P500 עם עליות של 4.1%, 3.1%, ו- 2.6% בהתאמה. מתחילת השנה, בולטת העלייה של 19.2% במדד הראסל 2000 ואחריו הדאו ג'ונס עם עלייה של 7.1%. מדד הנסדק תיקן משמעותית כלפי מטה בחודש האחרון, במה שמתוארת כרוטציה ממניות הטכנולוגיה לענפים המסורתיים, אך הוא עדיין רשם עלייה של 3.3% מתחילת השנה. גם באירופה מרבית מדדי המניות עלו. מדדי היורוסטוקס 50 ו- 600 עלו 4.5% ו- 3.5% בהתאמה. באסיה, מדדי המניות של יפן וטייוואן בלטו עם עלייה של 3% ו- 2.5% בהתאמה. לעומת זאת, מדד ה- CSI300 בסין וההנג סאנג רשמו ירידות של 2% ו- 1.2% בהתאמה. מתחילת השנה המדד בטייוואן עלה 10.3% ואחריו יפן, הודו ודרום קוריאה, עם עליות של 8.3%, 7% ו- 6.3% בהתאמה.

נמשכת המגמה החיובית בנתוני המקרו בארה"ב. נתוני שוק העבודה מוסיפים להצביע על ההתאוששות במשק האמריקני. נמשכה הירידה בדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה לרמה של 712 אלף, הרמה הנמוכה מנובמבר שנה שעברה, והדרישות המתמשכות לדמי אבטלה ירדו ל- 4.1 מיליון. השיפור בשוק העבודה היה, ככל הנראה, בין הגורמים שתרמו לעלייה במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש מרץ (אומדן ראשון), שהגיע החודש לרמה של 83 נקודות, הרמה הגבוהה מאז תחילת משבר הקורנה. העלייה החודש משקפת שיפור בשני רכיבי המדד: הסנטימנט ביחס למצב השוטף וביחס לעתיד. למרות העליה, המדד עדיין נמוך משמעותית מרמת ה-101 נקודות ששררה בפברואר 2020, טרם הקורונה. ביום חמישי האחרון, הנשיא ביידן חתם והפך לחוק את תוכנית הסיוע בסך 1.9 טריליון דולר, הכוללת תשלום העברה של 1,400 דולר לחלק ניכר מהאוכלוסיה. אין ספק שההתפתחויות לעיל יתרמו להאצה בצריכה הפרטית ולצמיחה השנה.

הציפיות לאינפלציה בארה"ב המשיכו לעלות, האינפלציה בפועל לא השתנתה. בחודש פברואר נרשמה עלייה בקצב האינפלציה השנתי ל-1.7%, אך ברכיב הליבה של המדד נרשמה התמתנות קלה לרמה שנתית של 1.3% לעומת 1.4% בחודש הקודם. קשה לשפוט מהנתונים בפועל אם האינפלציה החלה לעלות, בין השאר כי מחירי שירותים כמו טיסות ובתי מלון מטים את האינפלציה מטה בתקופה הזו, ודי ברור שזה ישתנה כשהמשק יחזור לנורמליות. מדד המחירים ליצרן (PPI) עלה בחודש פברואר בשיעור של 0.5%, בעיקר בשל העלייה במחיר האנרגיה, מה שהביא לעליה שנתית של 2.8% במדד. מדד הליבה עלה ב-0.2% בלבד, ורמתו השנתית עלתה ל-2.2% לעומת 2.0% בחודש הקודם. הציפיות לאינפלציה משוק ההון עמדו בסוף השבוע על 2.51% בממוצע שנתי לחמש שנים ו- 2.26% לעשר שנים. במלים אחרות, השוק מצפה להאצה של האינפלציה בחמש השנים הקרובות, והתמתנות לאחר מכן (לכ- 2% לשנה). מבחינת הפד, במצב הנוכחי לא צפוייה פעולה, ובכירי הפד התבטאו באופן ברור על כך שהפד יאפשר עלייה מתונה ומבוקרת של האינפלציה מעל ליעד הממוצע של 2% לשנה. עד כה בפד לא שינו את המדיניות או את המסר בעקבות העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות והעלייה בציפיות האינפלציה.

גוש האירו: בניגוד לפד, הבנק המרכזי האירופי הודיע על כוונתו להאיץ את קצב רכישות אג"ח במטרה למתן את העלייה בתשואות. ההודעה תרמה לירידה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות במדינות הגדולות בגוש האירו. ירידה זאת הושפעה גם מהעלייה בתחלואה ומחזרת הסגרים בחלק מהמדינות. למרות ההרעה בנתוני התחלואה, מדדי האמון הכלכליים, ובינהם מדד הסנטיקס לפעילות הכלכלית, מוסיפים לרשום שיפור, ובנוסף ה- ECB עדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית ל- 4% (מ- 3.9%) ואת תחזית האינפלציה ל- 1.5%. העלייה החזויה באינפלציה השנה מיוחסת לגורמים זמניים, כמו העלייה במחירי האנרגיה.

סין: התיקון במדדי המניות בשבועות האחרונים משקף, ככל הנראה, עלייה באי-הוודאות לגבי האפשרות של שינויים מבניים במערכת הפיננסית. הוועידה השנתית של המפלגה הקומוניסטית הודיעה על יעד צמיחה של מעל ל- 6%, יעד שהוא ככל הנראה בר השגה ללא קושי מיוחד השנה. בשונה משנים קודמות, השנה לא הוכרז על יעד לגידול ביתרות האשראי. מרבית ההערכות הן שלעת עתה, אין סיבה לבנק המרכזי להפעיל צעדים מרסנים. זאת, במיוחד לאחר הירידה של 0.2% במדד המחירים לצרכן של חודש פברואר בהשוואה לפברואר בשנה שעברה. יצוא הסחורות בינואר-פברואר עלה ב- 61% במונחים דולרים יחסית לאותה התקופה בשנה הקודמת. העלייה השנתית ביבוא הגיעה ל- 22%. חשוב לזכור שהחודשים ינואר-פברואר 2020 היו תקופת שיא של משבר הקורונה בסין.