חוק הרשויות המקומיות (הפרשי ריבית והצמדה על תשלומי חובה) התש"מ-1980, מבהיר בין היתר כי שיטת ההצמדה של תשלומי חובה לרשויות המקומיות היא כזו שלפיה החיובים לפי הסדר תשלומים משתנים בהתאם לכל שינוי במדד ולא רק במקרה של עליית המדד.
במקרה הנדון, עיריית פתח תקווה לא הצמידה את חיובי הארנונה, המשולמים בהסדר תשלומים, למדדים שליליים מתחת למדד הבסיס, וכך למעשה תושבי העיר שילמו יותר כשהמדד היה חיובי, אולם לא נהנו מהוזלה בארנונה כאשר המדד היה שלילי ומתחת למדד הבסיס.
משרדנו הגיש במאי 2013 בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית, אשר אושרה ע"י בית המשפט המחוזי מרכז ביום 21.10.2014. תקופת ההשבה אשר נקבעה במסגרת החלטת האישור הינה 24 חודשים עובר למועד הגשת בקשת האישור ועד למועד אישור התובענה כייצוגית. דהיינו מיום 19.5.11 ועד ליום 21.10.14. לאחר ניהול הליך ממושך, קיבל לפני מספר חודשים בית המשפט את תביעתם של התובעים הייצוגיים.
סכום ההשבה נקבע בהתאם לחוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט, לפיה סכום ההשבה לגבי השנים 2012-2013, נכון למועד עריכת חוות הדעת מיום 24.11.16 הינו 1,392,810 שקל בצירוף ריבית והצמדה ממועד עריכת חוות דעת המומחה ועד למועד מתן פסק הדין ובסה"כ 1,749,829 שקל
נקבע כי ההשבה תבוצע ע"י העירייה בתלוש הארנונה השנתי לשנת המס 2021, באופן אחיד ושווה לכלל הנישומים בפתח תקוה.
כאמור התובענה הייצוגית בענייננו הביאה לאיתור כשל בשיטת החישוב של העירייה, ולתיקון שיטת חישוב ההצמדה של הארנונה, בהתאם לחוק הרשויות. תובענה זו הביאה לתובענות דומות באותו נושא נגד רשויות אחרות וכך הביאה להלכה שיש לה השלכות רוחב לגבי כל הרשויות המקומיות. בכך הביאה התובענה לאכיפת הדין ולהגשמת מטרות חוק תובענות ייצוגיות.
פסק הדין ניתן באוגוסט 2020, ובמרץ 2021 קבעה השופטת מיכל נד"ב את הגמול ושכר הטרחה אשר ישולמו לתובעים ולבאי כוחם בגין ניהול התובענה הייצוגית. בית המשפט מצא כי התובענה הינה בעלת חשיבות ציבורית ובקובעה את שכר הטרחה התמקדה השופטת מיכל נד"ב בשלושה שיקולים - תפוקה, תשומה והכוונה ציבורית. מי הרוויח מהייצוגית וכמה משאבים הושקעו בה.
- שיקולי תפוקה - התועלת שהושגה לקבוצה היא רבה. בעקבות הגשת התובענה הייצוגית תוקנה שיטת החישוב של סכומי הארנונה ותושבי פתח תקווה יזכו להשבה של סכום גביית היתר כפי שנפסק ע"י בית המשפט. התועלת העתידית לתושבי פתח תקווה היא חיסכון עצום בכספי הגבייה, הואיל והנתבעת לא תגבה עוד תשלומי ארנונה ביתר.
- שיקולי תשומה - השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם התובעים ובאי כוחם.
- השופטת נד"ב ציינה כי היא סבורה שהתובענה העלתה שאלה בעלת חשיבות ציבורית וכי הכנתה הצריכה השקעת זמן ומחשבה באיתור הכשל בהגשת בקשת האישור ובניהול ההליך. עוד ציינה השופטת נד"ב כי במועד בו הוגשה בקשת האישור, לא היו בפני בתי המשפט בקשות אישור דומות תלויות ועומדת וכי בקשות אישור נוספות אחרות, הוגשו לאחר הגשת הבקשה ע"י התובעים בהליך זה.
- שיקולי הכוונה ציבורית- נקבע כי הגשת התובענה תרמה באופן מהותי לשינוי עמדת הרשות, השיגה את התכלית שלשמה הוגשה והביאה לחיסכון של כספים רבים לציבור תושבי פתח תקווה.
- נוכח השיקולים הנ"ל, בית המשפט פסק כי הגמול לתובעים ושכר הטרחה לבאי כוח התובעים יעמוד על סך של כ- 500,000 שקל.
בשולי הדברים נציין כי התובעים הגישו באמצעות משרדנו ערעור על פסק הדין בנוגע לתקופת ההשבה. למעשה תקופה ההשבה שנקבעה במסגרת ההחלטה בדבר אישור ניהול התובענה כייצוגית באוקטובר 2014,היתה לפי ההלכה באותה תקופה, לפיה תקופת ההשבה תהיה 24 חודשים עובר למועד הגשת הבקשה ועד למתן ההחלטה המאשרת את הבקשה. אלא שעד שניתן פסק הדין במקרה דנן,שונתה ההלכה (בעקבות פסק דין מנירב) ותקופת ההשבה הוגבלה ל- 24 חודשים בלבד. לפיכך קיצרה כב' השופטת נד"ב את תקופת ההשבה בתיק דנן ל- 24 חודשים בלבד. הואיל והתנהל דיון נוסף בבית המשפט העליון בסוגיית ההשבה (במסגרת דיון נוסף על פסק דין מנירב), הגישו כאמור התובעים באמצעות משרדנו ערעור לבית המשפט העליון על תקופת ההשבה בתיק דנן. מס' ימים לאחר הגשת הערעור על ידי משרדנו, התהפכה ההלכה שוב בבית המשפט העליון במסגרת הדיון הנוסף של מנירב, ונקבע כי ביחס לגבייה המאוחרת לבקשת האישור, אין הצדקה לצמצם את תקופת ההשבה ל- 24 חודשים.
משרדו של עו"ד מיכאל רוזן מתמחה במיסוי מוניציפלי