ברמת המקרו, מדינת ישראל התמודדה לא רע עם משבר הקורונה. התוצר אצלנו ירד פחות מאשר במדינות אחרות, וגם מספר המתים נמוך יותר מאשר במדינות שנפגעו מאוד קשה. יכול היה להיות יותר טוב, בעיקר מבחינת מספר המתים - ביחס לגודל האוכלוסייה, מספר המתים אצלנו דומה ליוון וגבוה בהרבה מאשר בקפריסין, למרות שמערכת הבריאות שלנו טובה יותר. אבל בסך הכול, המשק בהחלט התמודד יפה. מי שממהרים לקחת את הקרדיט הם כמובן ראש הממשלה ושר האוצר. אבל יש כמה סיבות לחשוד שזאת לא בדיוק האמת.
ראשית, אפשר לבדוק עד כמה המדינה הייתה יעילה בסיוע שהיא נתנה לעסקים ולאנשים. דרך אחת לבדוק את זה היא להסתכל כמה כספים המדינה הוציאה כדי לסייע לעסקים ולאזרחים בזמן המשבר בהשוואה לגידול בחוב הממשלתי. ממשלה יעילה היא כזאת שהצליחה להוציא כמה שיותר על סיוע לעסקים ולאזרחים, אבל במקביל צמצמה בהוצאות אחרות, כך שהחובות שלה לא גדלו יותר מדי. לפי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת שפורסם השבוע, ממשלת ישראל הוציאה כ-7% תוצר על סיוע למשק, והחוב שלה גדל בכ-13% תוצר במשך השנה.
ממשלת אוסטריה, לעומת זאת, הוציאה על סיוע למשק כ-8.5% תוצר, והגדילה את החובות שלה רק בכ- 9%. גרמניה הוציאה על סיוע למשק כ-11% תוצר, כמעט 60% יותר מאשר ממשלת ישראל. החובות שלה גדלו בכ-14% תוצר, מאוד דומה לגידול בחוב שנרשם בישראל.
ההבדל בין שם לפה הוא פשוט: שם זוכרים שיש סדרי עדיפויות, ולכן אם הממשלה מגדילה הוצאות בגלל משבר הקורונה, היא מבינה שיש מקום לקצץ במקומות אחרים. זה כנראה אפילו לא היה מאוד קשה; בשל הקורונה היו לא מעט שירותים שאפשר היה לקצץ בהם. אבל בישראל הממשלה התעקשה לא להעביר תקציב, ואם אין תקציב, אז אין גם קביעה של סדרי עדיפויות. זה אפשר לממשלה להוציא כסף בלי לשאול מאיפה יבוא הכיסוי לצ'קים. אבל מישהו יצטרך לשלם, ובעתיד הממש לא רחוק.
שנית, אפשר להסתכל עד כמה המדינה סייעה למי שבאמת היה זקוק לסיוע. מי שנפגע הכי קשה מהמשבר הוא מעמד הביניים, שחלק גדול ממנו מורכב מאנשים שהם עצמאים או עובדים במקצועות שנפגעו קשה מהקורונה. אפשר היה לצפות שהסיוע הממשלתי יתמקד באנשים האלו. אבל תרשים 1, שמראה את הירידה בהכנסה הממוצעת בכל עשירון הכנסה, אחרי הסיוע הממשלתי, מראה שזה לא בדיוק כך.
מי שכמעט ולא נפגעו מהקורונה אלו העשירונים העליונים, והעשירונים התחתונים. העשירון התחתון אפילו הרוויח מהקורונה. מי שהפסידו אלו בעיקר עשירוני מעמד הביניים, 4-7, וכפי שאפשר לראות, הסיוע הממשלתי ממש לא הספיק כדי לפצות אותם על ההפסדים שלהם. כנראה שזאת התוצאה כשהממשלה לא מנסה להעביר כספים למי שצריך, אלא מחלקת בהרחבה גם למי שלא עבד גם לפני הקורונה וגם למי שמראש כלל לא נפגע. מי שהפסידו הם אלו שעבדו לפני הקורונה במקצועות שהממשלה אילצה אותם להיסגר. מי שהרוויחו הם מי שלא יכלו (או לא רצו) לעבוד גם לפני הקורונה.
ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן