דנקנר לא עומד בתנאי האשראי מלאומי למימון עסקת אי.די.בי

על פי ההסכם שחתם נוחי דנקנר -
העומד בראש קבוצת הרוכשים
הפוטנציאליים של קונצרן
אי.די.בי - עם בנק לאומי , לא
ניתן היום לבצע את העסקה. זאת
בשל המחיר הנמוך של מניית
החברה בבורסה, שממנו נגזר שווי
החברה. על פי הסכם המימון דורש
לאומי כי במשך תקופת ההלוואה
יהיה יחס של 120% בין
הביטחונות של מממני העסקה לבין
היקף המימון.



אתמול היה שוויו של קונצרן
אי.די.בי אחזקות בבורסה כ-480
מיליון דולר. דנקנר, באמצעות
גנדן אחזקות ויחד עם משפחות
לבנת ומנור, עתיד לרכוש 52%
ממניות החברה - אחזקות בשווי נוכחי של 250 מיליון דולר. המניות
שיירכשו יהיו הביטחונות היחידים לעסקה לטובת המממנים - בנק לאומי,
חברת הביטוח מגדל וקרן הפנסיה מבטחים .



דנקנר רוכש את הקונצרן לפי שווי חברה של 840 מיליון דולר; מכאן
שמשפחות רקאנטי וקרסו, בעלות השליטה בקונצרן, יקבלו סכום של כ-437
מיליון דולר.40% מסכום זה הוא הון עצמי אותו מביאים הרוכשים, ואת
היתרה - כ-260 מיליון דולר - יממנו לאומי, מבטחים ומגדל.



היחס בין שווי הביטחונות (250 מיליון דולר), לבין היקף המימון (כ-260
מיליון דולר) הוא כ-96% בלבד - נמוך בכ-24% מהיחס המינימלי אותו דורש
לאומי. מכאן שאם היה נוחי מקבל היום את האישורים הרגולטוריים לביצוע
העסקה ואת הסכמת מבטחים ומגדל לממנה, הוא היה נדרש להביא הון עצמי
נוסף של כ-50 מיליון דולר - כך שהמימון החיצוני יהיה כ-210 מיליון
דולר בלבד.



עם זאת סביר להניח כי נוחי לא יביא הון עצמי נוסף, אלא יספק בטוחות
חלופיות לעסקה. אם הוא יידרש לבצע את העסקה היום - וככל הידוע הוא
מעוניין מאוד לבצעה - הוא יעמיד לבנק לאומי ביטחונות נוספים כדי
לעמוד ביחס שנדרש ממנו.



העסקה עתידה להיסגר במארס; התקוות הן כי לקראת סגירת העסקה שווי החברה
בבורסה עשוי לעלות. זאת בשל הערכות כי החלפת השליטה תביא לייעול
הקונצרן ולשיפור ביצועיו. לצורך ביצוע העסקה לפי תנאי המימון
המקוריים שווי הביטחונות צריך להיות כ-312 מיליון דולר, כלומר שווי
הקונצרן צריך להיות כ-600 מיליון דולר - כ-25% יותר משוויו בבורסה
אתמול.



מניית אי.די.בי כבר ידעה, גם בחודשים האחרונים, מחירים גבוהים הרבה
יותר; בסוף אוגוסט 2002 נסחרה החברה לפי שווי של כ-750 מיליון דולר.
בסוף נובמבר 2002 היה שווי החברה כ-680 מיליון דולר. כלומר, אם העסקה
היתה נסגרת סופית בתאריכים אלה, ללאומי לא היתה כל בעיה לממן את
העסקה.



היחס שדורש לאומי הוא אחד מתנאי ההלוואה (קובננט). בבנק הביאו בחשבון
גם אפשרות לפיה במשך תקופה ההלוואה יירד שווי המניה אל מתחת ליחס
הנדרש. לפיכך, דרשו בלאומי יחס הגבוה יחסית מהיחס המקובל, שהוא קרוב
ל110%-.



ואולם בחוזה המימון נקבע כי אי עמידה בתנאי ההלוואה תתרחש רק כאשר
היחס יירד ל-110% - כלומר לאומי יאפשר למניית הקונצרן לרדת בתקופת
ההלוואה רק עד גבול מסוים. במקרה זה יטען לאומי כי יש שינוי בתנאי
ההלוואה והוא עשוי לדרוש מנוחי לסלק חלק מההלוואה כדי לעמוד בתנאים
המקוריים, או לחלופין להביא ביטחונות חלופיים.



דובר גנדן סירב להתייחס לעניין.