אקטיביסטים, תנו גז

לאחרונה אנו נחשפים להתעסקות אינטנסיבית של התקשורת במאבק האקלים. זה חשוב ביותר, אולם גם בעייתי למדי. הבעיה של האקלים היום היא לאו דווקא התמודדות עם מכחישי הנושא או היעדר מודעות, אלא הצורך לדייק פתרונות אפשריים.

אסור להתבלבל - גרטה ת'ורנברג לא תכין תכנית מקצועית שתסייע למלחמה באקלים. למרבה הצער, גם רבים מארגוני איכות סביבה ישראלים אינם בנויים לזה. הם יודעים לעשות רעש, להתראיין ולקבל תהודה, אבל לא מצויים בפרטים, בלשון המעטה.

לאחרונה התנגחה אחת הבולטות שבהם ב"אג'נדה השטייניצית" הנוגדת, לשיטתה, "כל הגיון אקלימי אחראי". למה? כי "הליך ההפקה והשימוש בגז פולטים כמויות אדירות של מתאן, שהוא מסוכן לאקלים בהרבה מהפחמן".

ראשית, גזי חממה מוגדרים כשילוב של מתאן ופחמן דו חמצני, ומקובל לחבר ביניהם כדי למדוד את סך היקפם. שנית, העובדות בדוח המפל"ס של המשרד לאיכות הסביבה מראות מציאות שונה לחלוטין. שתי תחנות הכוח הפחמיות של חברת חשמל בחדרה ובאשקלון, פלטו בשנת 2019 גזי חממה בהיקף של 19.5 מיליון טון, לצורך ייצור 30% מהחשמל בישראל.

לעומתן, כל תחנות הכוח הגזיות יחדיו פלטו גזי חממה בהיקף של 16.95 מיליון טון, לצורך ייצור 64% מהחשמל בישראל. כלומר - ייצור קווט"ש אחד של חשמל באמצעות גז טבעי, פלט 59% פחות גזי חממה מאשר ייצור של קווט"ש אחד של חשמל באמצעות פחם.

כך שלא רק שאותה פעילה התווכחה אתי אינה מדייקת לגבי הליך השימוש בגז טבעי, היא אפילו לא בכיוון. מה לגבי הליך ההפקה של הגז? בישראל, בגלל הרגולציה הקשוחה והמערכות החדישות, פליטות המתאן והפחמן הדו חמצני של תמר ולוויתן הן מהנמוכות בעולם. אם מחברים את פליטות גזי החממה מאסדת תמר לפליטות תחנות החשמל הגזיות, יוצא שבכל שרשרת הערך של ההפקה והשימוש בגז נפלטו 17.05 מיליון טון גזי חממה.

המשמעות היא שגם כשלוקחים בחשבון את כל שרשרת הערך של הגז, ייצור קווט"ש אחד של חשמל באמצעות גז טבעי פלט 58.6% פחות גזי חממה מאשר ייצור של קווט"ש אחד של חשמל באמצעות פחם. במילים אחרות - התוספת אינה משמעותית. מאיפה, אם כן, צצה בכלל התיאוריה שהגז הטבעי אינו חלק מהמאבק להפחתת גזי חממה?

כולנו זוכרים את פארסת ה"נישוב" של קבוצת "שומרי הבית", שהפחידו את תושבי זיכרון עד כדי עזיבת ביתם, סביב אירוע שלא הזיז אפילו במעט את מחט הזיהום באזור. קיומם של ארגונים כאלה, שמתמחים בבלגן במדיה אבל לא במספרים ובעובדות, לא מסייע למאבק האקלים. נהפוך הוא.

העובדות הן שלמעלה מ-40% מפליטות החומרים המזהמים מהתעשייה ולמעלה מ-40% מפליטות הפחמן והמתאן במשק, נובעות מתחנות הכוח הפחמיות באשקלון ובחדרה. הן אחראיות ליותר נזק סביבתי ואקלימי מכל התעשייה במפרץ חיפה, ואינן ברות השוואה בכלל לפליטות המזעריות מהאסדות. ברגע שהתחנות יוסבו לגז טבעי, פליטות המזהמים יצנחו ב-36% ברמה הארצית, ופליטות גזי החממה ירדו ב-20% בבת אחת. מדובר על שינוי דרמטי ומשמעותי.

נכון להיום, הגז הטבעי הינו הגורם שהביא להפחתה המשמעותית ביותר של מזהמים וגזי חממה בישראל. מאז החלה הזרמת הגז מ"תמר" קטנו פליטות תחמוצות הגופרית במשק ב- 78% ופליטות תחמוצות החנקן ירדו ב- 58%. פליטות גזי החממה מייצור חשמל הצטמצמו ב- 21%. גם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן אמר ש"מבין כל הדלקים המזהמים, פחם הוא הגרוע ביותר וגז הוא הטוב ביותר, עם פליטת גז חממה בערך של 50% מהפליטה של פחם ליחידת אנרגיה תרמית". זה לא מונע מחלק מהאקטיביסטים לומר דברים הפוכים.

הפיכת הגז ל"אויב" על ידי חלק מארגוני הסביבה פועלת בניגוד מוחלט לאינטרס הסביבתי והאקלימי. הטרנד העכשווי הוא להילחם רק על יעדי אנרגיות מתחדשות, אבל אנרגיות מתחדשות יוכלו להוות מקור אנרגיה עיקרי שניתן להסתמך עליו רק בעוד 20 או 30 שנה. פתרון אוטופי שנשמע מושלם לא יביא להורדה מיידית בפליטות.

מי שחושב שאפשר לנצח את מאבק האקלים עם ציוצים לוחמניים במקום עם מספרים ותכניות חכמות - חי בסרט. העתיד הנקי תלוי בתכנית מקצועית שתשלב בעשורים הקרובים בין גז טבעי לאנרגיות מתחדשות. מי שלא מבין את זה ועסוק ב"תהודה" והאדרה עצמית, לא תורם למאבק האקלים בשלב הזה, ואולי אפילו מזיק לו.

הכותב מכהן כמנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז