כשאזרחים שומרי חוק הופכים לעברייני מס

בתקופת הקורונה, אנשים נורמטיביים הפכו ל"עברייני מס". כיצד זה קרה והאם התופעה כאן כדי להישאר?
משבר הקורונה, שפרץ לחיינו במפתיע לפני כשנה, יצר מציאות משברית שהביאה את החברה הישראלית להתמודדות מורכבת מאוד מבחינה בריאותית, חברתית וכלכלית. הסיטואציה שנוצרה, לצד חוסר האונים וחוסר הוודאות הכלכלית, גרמה לכך שבשנה האחרונה בוצעו בישראל עבירות מס רבות.

כאשר אומרים "עבירות מס" לציבור הרחב, הנטייה היא לקשר באופן אוטומטי עבירות כאלה לטייקונים, בעלי ממון או "סתם" אנשים אמידים, שאמנם יש להם כסף ונכסים, אך הם עדין רוצים להרוויח ולהתעשר עוד יותר. בתקופה הקורונה, עם זאת, עבירות מס רבות בוצעו על-ידי אנשים "נורמטיביים", שאינם בהכרח בעלי ממון, אבל חיפשו דרכים מיידיות כדי לשמור את "הראש מעל המים".

ישראלים שראו לנגד עיניהם את המקרר הריק בביתם, מחסור במוצרי בסיס או את העסק שבנו בעמל רב עומד לקרוס, ביצעו - ביודעין או שלא - עבירות מס שאפשרו להם להתפרנס, לשרוד, להגדיל הכנסה גם בדרכים לא חוקיות. אזרחים שכנראה לא היו מבצעים את העבירות הללו אלמלא נקלעו למצוקה כלכלית.

אילו עבירות מס "צברו נפח" במהלך הקורונה, והאם הן עתידות להישאר חלק מחיינו גם בתום המשבר?

הפקת חשבוניות פיקטיביות: מדובר במימוש רווח מיידי על ידי דיווח כוזב למע"מ באמצעות חשבוניות פיקטיביות. מדובר למעשה בחשבוניות שלא משקפות שום שירות או עסקה שבוצעו בפועל. המטרה של רוכש חשבונית שכזו היא לרוב להגדיל הוצאות באופן שקרי, כדי להפחית את חבות המס שלו (מע"מ ומס הכנסה) והמוכר חשבוניות שכאלה מרוויח מעצם המכירה.

בקבוצה הזו נכללות גם "חשבוניות מנופחות" (כאשר בוצעה עסקה, אבל הסכום שמופיע בחשבונית גבוה יותר מהסכום האמיתי של העסקה) או "חשבוניות זרות" (כאשר התבצעה עסקה, אבל מי שמנפיק את החשבונית אינו מי שמספק את השירות או המוצר בפועל). תופעה זו, שהייתה קיימת גם לפני תקופת הקורונה, תפסה תאוצה בשל הזמינות המיידית של הכסף. חשוב לזכור כי מדובר בעבירה פלילית לכל דבר, שיכולה גם לגרור מאסר בפועל או קנסות כבדים.

עבודה ב"שחור": תופעה שכיחה שקיימת מזה שנים רבות והמדינה מנסה להילחם בה, והתעצמה מאוד בתקופת הקורונה (וצפויה להישאר איתנו גם אחרי שהקורונה תסתיים). בהקשר הזה, מדובר בעיקר על עצמאים שביקשו לנצל מענקים ו/או להפחית חבות מס, ולשם כך, נמנעו מלדווח על מלוא הכנסתם.

חלקם אף פעלו עסקית בניגוד להנחיות הקורונה (קבלת קהל בהיחבא או בדלתות סגורות, עבודה עם לקוחות קבועים וכיוצ"ב), מה שהקל על קבלת תקבולים ללא דיווח.
לפי הערכות, בתקופת הקורונה המס שלא נגבה בעקבות עבודה בשחור נאמד במיליארדי ש"ח. גם כאן, מדובר על עבירה שעלולה לגרור עונשים כבדים.

עבריינות ברשת: תקופות הסגר הממושכות הביאו לשינוי דפוסי הצריכה, וצרכנות הרשת גדלה בעשרות מונים. מדובר בעבריינות - החל ממתקפות סייבר ודרישות כופר, כפי שקרה לחברות רבות במשק (זכורה במיוחד הפריצה לשרתי חברת הביטוח "שירביט"), פריצות למאגרי מידע של חברות וארגונים וגניבת אינפורמציה, ועד בפעולות 'פישינג' - גניבת זהויות ופרטי כרטיס אשראי, גביית תשלומים ללא תמורה ועוד. עד כדי כך, שלפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, במהלך שנת 2020 נרשמה עלייה של כ-30% במספר תקיפות הסייבר בישראל. כאן לא מדובר אמנם בעבירות מס, אבל יש להן נגיעה לתחום הכלכלי-עסקי.

עבירות צווארון לבן - מדובר בשם שכולל הרבה מאוד עבירות כלכליות מגוונות; שוחד, מרמה, הלבנת הון, זיוף מסמכים, עבירה על הגבלים עסקיים, עבירות או העלמת מס, גניבת כסף מארגון וכו'. לפי הערכות, היקף ביצוע עבירות אלה עלה מאוד לאור משבר הקורונה, כאשר הצורך בכסף נזיל וזמין עלה, במיוחד בחודשים הראשונים למגיפה, בהם אפפה את כולנו תחושת אי-ודאות, שגרמה לאזרחים רבים לקבל החלטות שגויות ולהכניס הון שחור לכיסם.

אז מה עושים? בימים אלה, כאשר לאור מבצע החיסונים נדמה שכבר רואים את "האור בקצה המגיפה", כדאי לאותם אזרחים ששגו לפעול מיוזמתם ללא דיחוי לטובת הסרת המחדלים - וזאת עוד בטרם רשויות המס או גופי אכיפה אחרים יגיעו אליהם.

נוהל "גילוי מרצון" אמנם הסתיים בסוף שנת 2019, אבל יחד עם זאת - התנהלות משפטית נכונה כבר עכשיו, שכוללת פניה לרשויות המדינה ותשלום המס שנגרע, עשויה להביא לידי פתרון מהיר וחכם שיחסוך צרות גדולות יותר כמו מאסר או קנסות כבדים בהמשך. הסדרה מוסכמת מיוזמת האזרח תשפר מהותית את מצבו, בהשוואה לאדם אשר ייתפס על ידי רשויות החוק כמי שביצע עבירות.

יש גם צד שני; אנו סבורים כי גם רשויות אכיפת החוק, מצידן, צריכות להקל על עברייני מס המגיעים להתוודות על עבירות שביצעו מיוזמתם, ולגלות רגישות וגישה אוהדת כלפי מי שחטא. העולם של כולנו השתנה באחת, מצב שיצר תחושת כאוס ומצוקה קיומית.

אין שום דרך כמובן להצדיק עבירה, אולם ניתן לפחות להבין ולגלות אמפתיה לסיטואציה; זה גם יעודד אזרחים ששגו להתוודות על עבירות שביצעו, גם יעלה את אמון הציבור ברשויות המדינה וגם יוכיח לציבור כי בשלטונות יודעים לגלות חמלה כלפי האזרחים.

הכותבים: עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'; ושלומי פרץ, מתמחה במשרד.