מנכ"ל פרטנר: "ברבעון הראשון עשויה להיות שחיקה מתונה נוספת"

"תוצאות הרבעון הראשון של השנה יהיו דומות לתוצאות הרבעון הרביעי - לא נראה שיפורים ועשויה להיות שחיקה מתונה נוספת במרווחים", כך טוען עמיקם כהן, מנכ"ל פרטנר .

עם זאת, הוא ציין כי "התוצאות של רבעון 4 של 2002 היו בהתאם לציפיות המוקדמות שלנו". תוצאות החברה לרבעון הרביעי של השנה הצביעו, לראשונה ובהתאם להערכת החברה, על ירידה בתוצאות הפיננסיות של החברה.

כהן ציין כי העונתיות בשוק, לפיה הרבעונים הראשון והרביעי של השנה חלשים יותר משני הרבעונים של הקיץ, השפיעה וגרמה לחברה, לראשונה, להיפגע מהשימוש הנמוך יותר של הלקוחות בשירותי השיחה.

בשורת ההכנסות רשמה פרטנר ירידה מינורית ונמוכה בהרבה מזו שחזו לה התחזיות, כשאלה הסתכמו בכ-1.062 מיליארד שקל - 10 מיליון שקל פחות מההכנסות של החברה ברבעון השלישי של השנה. פרטנר שמרה על רמה דומה של עלות המכר שהסתכמה, גם הרבעון, בכ-808 מיליון שקל, שהובילה לרווח גולמי של 253 מיליון שקל הרבעון. הוצאות השיווק של החברה גדלו לכ-85 מיליון שקל הרבעון - מעט גבוה מממוצע רבעוני של קרוב ל-80 מיליון שקל. בחברה טוענים כי למרות המהלך של פלאפון להרצת מותג חדש אין בכוונת החברה להגדיל משמעותית את ההוצאה הרבעונית על שיווק פרסום. כמו כן, הוצאות הנהלה וכלליות תרמו כ-38 מיליון שקל, בדומה לממוצע הרבעוני.

הרווח התפעולי של פרטנר קטן הרבעון בכ-20% ל-129.3 מיליון שקל בהשוואה לרווח התפעולי הגבוה ביותר שרשמה החברה ברבעון השלישי של השנה - 162 מיליון שקל. הרווח הנקי של החברה ברבעון הרביעי - 30 מיליון שקל - ירד אף הוא בהשוואה לרווח שרשמה החברה ברבעון השלישי - 51 מיליון שקל. פרטנר גייסה הרבעון כ-80 אלף מנויים נטו, ושוב היתה לחברה שגייסה את מספר המנויים החדשים הרב ביותר בשוק.

חלק מהשחיקה במרווחי החברה מוסברת על ידי חברי ההנהלה בגידול בפחת חד פעמי שנרשם ברבעון הרביעי ויירשם בחלקו גם ברבעון הראשון של השנה. המדובר במימוש אופציה על פי הסכם עם מבני תעשייה לרכישת שטח של 22 אלף מ"ר, הסמוך למרכז החברה, עבור מרכז שירות הלקוחות. בגין השקעה זו ביצעה פרטנר הרבעון הפחתה של 7 מיליון שקל ותבצע הפחתה נוספת של כ-8 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה.

שיפור בתוצאות החברה יורגש החל מהרבעון השני של 2003, אז ייגדל החלק של ההכנסות משירותי תוכן ושירותי ערך מוסף בפרטנר. על התוצאות של החברה ברבעון הראשון תעיב הקטנת עלות השלמת השיחה בשוק בכ-5 אגורות, המהווה פגיעה של כ-10% מכ-40% מסך הכנסות החברה.

שירותי הדאטה והתוכן של פרטנר מהווים ברבעון הרביעי של השנה קרוב ל-7% מסך הכנסות החברה, שהם כ-70 מיליון שקל - גידול נוסף מרף של כ-60 מיליון שקל בשני הרבעונים הקודמים. עם זאת, מציינים בחברה כי היא לא תגיע ב-2003 לרף של 10% מסך ההכנסות, למרות ששירותי התוכן יגדלו השנה בקצב גבוה יותר מההכנסות משירותי השיחה.

דני אלדר, סמנכ"ל קשרי משקיעים בחברה, ציין היום כי לפרטנר יש קרוב ל-100 אלף מנויי Obox - גידול מאז הדיווח האחרון של החברה על כ-40 אלף מנויים בלבד. כמו כן, ציין אלדר כי שירותי ה-Obox יחלו להינתן בקרוב גם באמצעות מכשירי נוקיה, נוסף על מכשירי הסמסונג התומכים בשירות.

פרטנר רשמה הרבעון תזרים חיובי נוסף של כ-80 מיליון שקל, ולטענת סמנכ"ל הכספים של החברה, אלן גלמן, לחברה מספיק מזומנים כדי לתמוך בכל השקעה ברשת דור 3 מבלי להידרש לגיוס נוסף. לטענת גלמן, בניכוי התשלום עבור התדרים של דור 2 ו-3, עליהם הוציאה החברה השנה כ-207 מיליון שקל, גם את שנת 2002 כולה היתה מסיימת פרטנר עם תזרים חיובי.

כהן ביטל את האפשרות שפרטנר תידרש השנה לקיצוץ בכוח האדם והדגיש את ההתייעלות של החברה, "מהיום הראשון לפעילותנו היינו חברה רזה, כשהגידול בהכנסות היה עקבי בעוד החברה שמרה על מסגרת הוצאות שנתית של 452 מיליון שקל - גבוהה בכ-25 מיליון שקל בלבד מזו ב-2001".

גלמן הציג נתונים על פיהם פרטנר צמחה בין השנים 2000-2002 בכ-93% בשורת ההכנסות, הגדילה את מספר המנויים שלה ב-120%, בעוד היא הקטינה את הוצאותיה בכ-6%. כמו כן, ציין גלמן כי בין השנים 2001 ל-2002 גדלו הכנסות החברה בכ-25% ומספר המנויים גדל בכ-26% - הוכחה לכך שהמנויים שגייסה החברה הם מנויים רווחיים ומשלמים. "ב-2003 הצמיחה של פרטנר בשורת ההכנסות תהיה בת ספרה אחת", אמר גלמן.

עוד מסרו מנהלי החברה כי רשת הדור השלישי תיבנה בשלבים, וכלל לא ודאי כי החברה תחל בבניית הרשת ב-2003. בכך משמיעה פרטנר טון מעט שונה מזה שהושמע עד לאחרונה באשר לכוונתה להתחיל בפריסת הרשת כבר השנה. "אנחנו לא בטוחים שההשקה תהיה ב-2003. ברור שככל שנדחה את ההשקה, רמת ההשקעות שלנו ברשת תהיה קטנה יותר", אמר גלמן.

על פי התקציב של פרטנר שאושר, החברה ייעדה השקעה של כ-700 מיליון שקל ב-2003 ב-CAPEX (רכוש קבוע), מהם כ-350 מיליון שקל יועד להשקעה בדור 3 שאמורה היתה להתחיל בחציון השני של השנה. ההשקעה ב-CAPEX ב-2002 הסתכמה בכ-557 מיליון שקל, כמחצית מהסכום אותו השקיעה סלקום השנה.

"נהיה הרבה יותר יעילים בהוצאה על CAPEX השנה", קובע גלמן, שטוען כי ההשקעה בתשתיות היוותה כ-18% מסך ההכנסות של החברה ב-2001, כ-15% מסך ההכנסות ב-2002 וצפויה להיות ב-2003 נמוכה מ-10% מההכנסות בנטרול ההשקעה בדור 3 השנה.

ההשקעה בדור 3 מיתרת את ההשקעה בתחזוקת רשת דור 2, אומר אלדר ומוסיף, ההשקעה באירופה על תחזוקת הרשת נאמדת בכ-10%-12% מההכנסות, ואם אצלנו השקעה בדור 3 תהיה קרובה לכ-15% מההכנסות, זו ההתייעלות האמיתית של החברה.

אחוזי הנטישה בשוק גדלים, וגם פרטנר רשמה גידול נוסף באחוז הנטישה שלה לכ-2.9% ברבעון הרביעי והיא צופה אחוז נטישה שנתי של כ-15% ב-2003. עם זאת, מנהלי החברה שוללים את ההערכה של סוארי כאילו אחוז הנטישה בשוק הסלולר הישראלי עשוי להגיע לכ-22% שנתי, בדומה לאירופה.

עלות הרכשת לקוח בחברה גדלה השנה בעקבות השינוי בתמהיל הלקוחות, וכן חתימת הסכמים נוספים בשוק העסקי, כ-16% מסך המנויים של החברה, שם סבסוד המכשירים עמוק, אך ההכנסה הממוצעת למנוי גבוהה פי שניים.