בנק ישראל: התנודות החדות במדדים מעידות כי טרם הגענו ליציבות המחירים

"היציבות היחסית במחירים הושגה ברמה גבוהה יחסית של ריבית ריאלית, על אף המיתון במשק", כך כותבים כלכלני בנק ישראל בדו"ח אינפלציה, הסוקר את המחצית השנייה של 2002. "אולם השונות הגבוהה של שיעורי השינוי החודשיים של המדד במחצית זו, מצביעה על כך שתהליך החזרה ליציבות המחירים טרם התבסס". בבנק ישראל מציינים כי התשואות לטווח הארוך נותרו גבוהות וחורגות כלפי מעלה מהגבול העליון של היעד. עוד מציינים בבנק ישראל כי ריבוי גורמי אי הוודאות לגבי עתיד המדיניות הפיסקלית, המצב הביטחוני שהחריף והימשכות המיתון, מקטינים את החוסן הפיננסי של המשק.



בבנק ישראל חוזרים לתום שנת 2001 ותולים את עליית המחירים במחצית הראשונה של שנת 2002, שנגרמה על ידי העלייה הניכרת של שער החליפין ובביצוע לא-מאוזן של התכנית הכלכלית משלהי 2001. בבנק ישראל מזכירים כי הממשלה לא מילאה את התחייבותה בשנת 2002 לקצץ בגירעון התקציבי, תוך ביטול החקיקה הפרטית, ולהעמידו על 3% מהתוצר. לפיכך, הפחתת ריבית בנק ישראל בשיעור חריג של 2% בתום שנת 2001 כחלק מתוכנית משולבת עם הממשלה שהיתה אמורה לשנות את תמהיל המדיניות המקרו-כלכלית כך שריסון פיסקלי יחליף ריסון מוניטרי, לא השיגה את מטרתה.



בבנק ישראל מזכירים כי אחת הסיבות לאי שקט בשווקים הפיננסיים המקומיים, עד כדי חשש ליציבותם היה ניסיון הממשלה לשתק את בנק ישראל במילוי תפקידו, לשמירה על יציבות המחירים ע"י תיקון בחוק בנק ישראל המנוגד לנורמות בינ"ל מקובלות.



"חריגתה כלפי מעלה של האינפלציה הצפויה מגבולות היעד במשך חלק ניכר מהתקופה הנסקרת ורמתן הגבוהה יחסית של התשואות ושל אינדיקטורים נוספים מהשווקים הפיננסיים, העידו כי היציבות טרם התבססה, וחייבו להשאיר את הריבית המוניטרית ברמה של סוף יוני במשך כל התקופה הנסקרת", כך מסבירים בבנק ישראל את מדיניות הריבית המרסנת, בה נקט במהלך כל המחצית השנייה של 2002 אשר רבים טענו נגדה כי מעמיקה את המיתון במשק ומונעת ביצוע השקעות חדשות שיוציאו את המשק מהמיתון.