האשראי הזול ביותר: איך הפנסיה שלנו קשורה לימי פסח?

חודשי האביב על כל "חגיגת ההוצאות" שהם מביאים לפתחנו, הם ימי שיא בצריכת האשראי שלנו.
הקורונה רלוונטית גם פה שכן מיליון מובטלים ומאות אלפי עצמאיים סובלים כבר כעת מקושי תזרימי ונאלצים למצוא מקורות לאשראי בשוטף. אך מה הקשר לחיסכון הפנסיוני שלנו?

אם אתם מקבלים לאחרונה מבול סמסים להלוואות זולות מגורמים עלומים או מחברות האשראי חכו רגע .הפתרון הזול והמהיר נמצא דווקא ממש מתחת לאף: חברות הביטוח ובתי ההשקעות מעניקים את האשראי הזול ביותר על חשבון החיסכון הפנסיוני שלנו. לא בגלל שהם בהכרח נחמדים יותר מהבנקים וחברות האשראי, אלא מאחר והסיכון שלהם במתן הלוואות למי שיש ברשותו קרן השתלמות, קופת גמל או קרן פנסיה שואף לאפס.

תהליך אישור ולקיחת ההלוואה הוא גם נוח וקל, כשהסכום הכולל שנלקח על ידי הציבור בשנים האחרונות עובר את ה- 50 מיליארד שקל. אנחנו ברובין מקבלים מאות פניות בשבוע מלקוחות המבררים כיצד לקבל את האשראי הזול והנח בשיחת טלפון אחת.

אחרי שנה של טלטלות בשוק ההון, נשאלת השאלה האם ללא קשר למחירו הזול של האשראי, לא עדיף למשוך את הכספים הנזילים - במקום לקחת אשראי? התשובה כאן מורכבת יותר שכן החיסכון הפנסיוני אמור לשרת אותנו לאחר שנפרוש לגמלאות, תקופה שהולכת ומתארכת לאור הגידול בתוחלת החיים.

המלצת המומחים הינה חד משמעית: לשמר את החסכונות הפנסיוניים לעתיד כיוון שאופי האדם נח לבזבז סכומים הרבה מעבר ליכולתו לחסוך, ולפיכך החיסכון הפנסיוני הנכפה עלינו הופך להיות כרית הביטחון האמתית לקראת הימים שבהם נהיה גמלאים. יתרונות והקלות מיסוי לחיסכון זה ובעיקר למתקרבים לגיל השלישי (תיקון 130) הופכים את ההמלצה למשתלמת בטווח קצר והארוך גם יחד.

ועוד מילה על הפנסיה שלנו... הקורונה מזרזת תהליכים חלקם חיוביים וחלקם פחות. הוויכוח על מועד חדלות הפירעון של הביטוח הלאומי, טרום הקורונה, נע בין 2036 (עמדת הביטוח הלאומי) לעומת 2048 (עמדת האוצר), מתן תשלומי האבטלה לרבים לאורך זמן, קיצר את המועד בו תשלומי הביטוח יעלו על הגביה מהציבור ויביאו את המוסד לחדלות פירעון אחרי שהרזרבות יאזלו כנראה לעשור הקרוב.

ההסתמכות על הגורמים הממשלתיים לעת זקנה הינה מסוכנת - ודי אם נביט בניצולי השואה שעדיין חיים בקרבנו כדי להבין את יחס השלטון לאחריותו להזדקנות בכבוד של האוכלוסייה, ומכאן, את מה שעלול להיות צפון בעתידנו אם לא נשכיל לתכנן אותו כהלכה.

לכן, פסח חייב להיות לא רק חג החרות הלאומי וההיסטורי שלנו, אלא גם תחילת ההיערכות של כל אחד לחרות כלכלית לטווח הארוך. ניהול תקציב צופה פני עתיד ועבודה - הן על צמצום ההוצאות והן על הרחבת ההכנסות וגיוון ההשקעות. לא מדובר בעתידנות, אלא בחובה מיידית שחלה על כל אחד מאתנו לדאוג לעתידו.


הכותב, יוסי ירקוני, הוא מבעלי Robin אפליקציית הפנסיה והביטוח המובילה בישראל.