מה נשתנה אחרי הבחירות בישראל? אין ספק שהמשק הישראלי, כולל שוק ההון, זקוק ליציבות פוליטית. הקמת ממשלה יציבה תוכל להוביל לגיבוש מדיניות כלכלית רב-שנתית, עם תקציב מדינה ברור, ותוכנית של האצת רפורמות מבניות לחיזוק הגידול בפריון ובתחרות במשק. המשק ניצב בפני אתגרים לא פשוטים במציאות הפוסט-קורונה, במיוחד בתחומי הרווחה והחברה, ובפרט בשוק העבודה.
שוק זה עבר ועובר בימים אלה מהפכה טכנולוגית הכוללת המרצת הדיגיטציה, אוטומציה, ואף רובוטיזציה של סוגי עבודה רבים. מציאת מנגנונים יעילים ומהירים להגברת המוביליות של עובדים שיתייתרו לענפים ועיסוקים אחרים תהיה יעד לאומי משמעותי ביותר. על פי תוצאות המדגמים בליל הבחירות, אנחנו עדיין לא שם. בכל מקרה, צפויה המשכיות בקווים הכלליים של המדיניות הכלכלית מהשנים האחרונות.
מה האלטרנטיבה? בכיוון ההפוך, המשך אי-היציבות הפוליטית עלול להגדיל את אי-הוודאות, לפגוע באמון משקי הבית והמגזר העסקי במדיניות הכלכלית, ולהביא לפגיעה במעמדו של המשק בעיני משקיעים מחו"ל וחברות דרוג האשראי הבינלאומיות. אחרי שנה של מיתון ואבטלה גבוהה, למשק הישראלי אין את ה"לוקסוס" ללכת למערכת בחירות נוספת בתקופה הקרובה.
ביידן יאושש את הכלכלה
וול סטריט ממשיכה להוביל בהשפעתה של השווקים הגלובליים. בתחום ההשקעות והקצאת תיק הנכסים (asset allocation), הכלכלה האמריקאית, ובמיוחד אחרי הבחירות האחרונות בהן נבחר הנשיא ג'ו ביידן, והמצב בוול סטריט הם הגורמים המובילים והדומיננטיים בהשפעתם על השווקים. כהכללה, ניתן לטעון ששוק ההון המקומי כיום תלוי הרבה יותר בתהליכים הפוליטיים בארה"ב מההתפתחויות והבחירות כאן.
השנה צפויה להמשיך להיות שנת ההתאוששות ממשבר הקורונה. השינוי במדיניות הממשל תחת הנשיא החדש ביידן, כולל מבחינת תהליך ההתחסנות של האוכלוסייה, ביחד עם הריבית הנמוכה והזרמות הנזילות ע"י הפד צפויים לתרום להתאוששות חזקה של הפעילות בארה"ב.
זאת תהווה רוח גבית לשאר העולם כולל ישראל. הנורמליזציה ההדרגתית של הפעילות מיטיבה בראש ובראשונה עם אותם ענפים שנפגעו כמעט אנושות מהסגר והמגבלות שהוטלו בשנת הקורונה האחרונה. בשוק המניות הדבר בא לידי ביטוי בתהליך של רוטציה, ממניות הטכנולוגיה, שעלו בצורה חדה בשנה האחרונה, לענפים מסורתיים ומחזוריים כגון צריכה פרטית, תעשייה, חומרי גלם, בנקאות ופיננסיים, תעופה, תחבורה, תיירות, וכן בחברות קטנות ובינוניות. תהליך הרוטציה ניכר גם בשוק ההון בישראל, ודוגמא לכך היא התנופה של מניות הבנקים לאחרונה.
מה לגבי אסיה ואירופה? באשר להשקעות באזורים אחרים בעולם, אנו ממשיכים להדגיש את האטרקטיביות של השקעות באסיה, בה הצליחו חלק מהמדינות להתמודד בצורה מהירה עם תחלואת הקורונה. התמודדות זו אפשרה להן לחזור לתנופת הפיתוח התעשייתי והטכנולוגי שאפיין אותן בשני העשורים האחרונים. התמונה באירופה מורכבת הרבה יותר. תהליך ההתחסנות מתקדם בצורה איטית ומסורבלת, ולאחרונה חל גידול בתחלואה שהוביל להטלת סגר ואף עוצר באזורים מסוימים.
נורמליזציה קרובה בפעילות
עלייה בתשואות אג"ח בינוניות וארוכות. עם הציפיות לנורמליזציה של הפעילות, חלה עלייה משמעותית בתשואות הבינוניות והארוכות בשוק אגרות החוב. כידוע, אג"ח ממשלת ארה"ב משמש כסמן (benchmark) נפוץ בקרב המשקיעים. בעיצומו של משבר הקורונה, בשבוע השלישי של יולי שנה שעברה, התשואה לפדיון הגיעה לשפל של 0.54 אחוז לשנה. באותה עת, אג"ח דומה של ממשלת ישראל נסחר בתשואה של 0.64% לשנה.
אג"ח אלה נסחרות כיום בתשואות של 1.63% ו- 1.14% בהתאמה. כשלעצמן, עליות אלה בתשואות מעיבות על שווקי המניות, אולם הפעם העלייה בתשואות משקפת חדשות טובות של נורמליזציה קרובה בפעילות. בין מדדי המניות בארה"ב, הנסדק הוא זה שתיקן בשיעור המשמעותי ביותר. מדד זה עומד כיום על רמה נמוכה ב- 6% מרמת השיא של אמצע פברואר השנה. לעומת זאת, מדדי הדאו ג'ונס וה- S&P500 הציגו תנודתיות, ולאחרונה הגיעו לרמות שיא חדשות (ב- 17 במרץ). גם מדד תל אביב 125 נסחר כיום ברמה קרובה מאד לשיא של כל הזמנים. לעומת אלה, מדד המניות CSI300 בסין ירד 14% מרמת השיא שלו באמצע פברואר, כתוצאה מהתפתחויות פנימיות שם.
אינפלציה נמוכה בישראל
עלייה זמנית באינפלציה. תופעה גלובלית הכוללת את ישראל, גם בהובלת ארה"ב, היא העלייה בציפיות לאינפלציה בתקופה הקרובה. גם כאן להערכות לגבי נורמליזציה קרובה של הפעילות היה תפקיד מכריע בהאצת עליות מחירים מסוימים כגון האנרגיה, חומרי גלם, ההובלה המסחרית, והסחורות. זאת ועוד, היציאה מהסגר מלווה בהתאמות חד פעמיות במחירים של מוצרים ושירותים בהם לא היה מסחר תקופה ארוכה.
בחברת פעילים, אנו מעריכים שבמבט לעתיד, סביבת האינפלציה בישראל, וגם בעולם, תיוותר נמוכה בנורמלי החדש אחרי הקורונה. אותם גורמים בסיסיים, כגון שיפורים טכנולוגיים והעלייה בתחרות, שיצרו אינפלציה נמוכה בשנים האחרונות, ימשיכו לתמוך בסביבת אינפלציה נמוכה בהמשך.
לסיכום, הגורמים הבסיסיים (fundamentals) שישפיעו על שוק ההון שלנו תלויים פחות בתוצאות הבחירות והרבה יותר ברוח הגבית מארה"ב. בכל מקרה, יש מקום לאופטימיות זהירה לגבי השווקים הפיננסיים בשלושת הרבעונים שנותרו עד סוף 2021.