הבנקים סיימו לדווח על התוצאות לשנה החולפת ללא דרמות מיוחדות עם רווח נקי מצרפי שנפגע מעט ביחס לשנת 2019 בגלל הקורונה, אך נותר עצום - 7.5 מיליארד שקל. למרות הפסדי האשראי והקפאת משכנתאות בגלל הקורונה, המערכת הבנקאית הצליחה לשמור על יציבות. איך זה קרה? האם מנהלי הבנקים שמשתכרים מיליוני שקלים בשנה הם גאונים?
לא בדיוק. ההסבר הוא שהבנקים בישראל פועלים בשוק לא תחרותי ונהנים מלקוחות "שבויים" שלא ששים להחליף בנק. הפוליטיקאים והרגולטור מודעים לחגיגה של "אוליגופול הבנקים", אך אינם מצליחים להגביר משמעותית את התחרות.
אפילו משה כחלון שהצליח כשר תקשורת לייצר רפורמה דרמטית בשוק הסלולר, לא הצליח במשך 5 שנות כהונתו כשר אוצר לשנות ולו במעט את הדומיננטיות של הבנקים.
הצביור מתעניין, הבנק מרוויח
השנה החולפת חידדה את אחד הכשלים הגדולים בשוק ההון בישראל - העמלות המטורפות שהבנקים גובים בפעילות בניירות ערך ובמיוחד מהלקוחות הקמעונאיים, הלקוחות הקטנים, אלה שלא יודעים או לא יכולים להתווכח עם הפקיד בבנק.
2020 הייתה שנת משבר כלכלי גדול עם עשרות אלפי עסקים שנסגרו ומאות אלפי מובטלים, אך הבורסה זכתה לעדנה עם 141 אלף חשבונות בורסה חדשים, 16.8 מיליון שקל שגויסו בשוק המניות, עוד 56 מיליארד שקל בשוק האג"ח וזינוק של 43% במחזור המסחר במניות לעומת שנת 2019.
ההתעניינות הגוברת של הציבור בבורסה בעקבות משבר הקורונה מוסברת בזמן הפנוי של אלו שיצאו לחל"ת וכן הרצון לחפש מקור הכנסה אלטרנטיבית ובפרט לאור הזינוק החד במניות מאז שיא המשבר במרץ 2020 במיוחד במניות הטכנולוגיה. החגיגה בבורסה תורגמה לבוננזה של 2.9 מיליארד שקל - עמלות של הבנקים מפעילות בניירות ערך בשנה החולפת.
המחוקק לא מגן על האזרח
הבנקים יכולים לטעון להגנתם שנרשמה עלייה בהיקף הפעילות ולכן הרווחים עצומים, אלא שהפערים בין המחיר לצרכן הסופי לבין המחיר שהבנקים משלמים לבורסה הם דמיוניים. כמה כסף הבנקים מרוויחים על הגב של המשקיע הקטן? ממחקר של רשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים העסקיים) ושל רשות ניירות ערך עולה כי הבנקים גובים עמלות הגבוהות בעשרות מונים מהלקוחות הקטנים לעומת העמלה שהם משלמים לבורסה עבור ביצוע פעולה של קניה או מכירה.
שרי אוצר, ועדות הכספים, הפיקוח על הבנקים ורשות ניירות ערך מודעים לכשל השוק המובנה והמובהק במסחר בניירות ערך, אך אינם מצליחים לשנות את רוע הגזרה. סוגרים לבנקים דלת והם פותחים דלת שניה, סוגרים גם אותה והם נכנסים מהחלון. לבנקים יש לובי חזק מאוד בכנסת, הם גם מפרסמים בתקשורת הכלכלית ולכן קשה לפעול נגדם. תצרפו את כל הדברים ביחד ותקבלו יכולת מוגבלת לרסן את הבנקים.
גם כשמתבצע מחקר או שמוקמת ועדה (כמו שטרום או זקן) המסקנות אינן מיושמות והתחרות אינה קיימת. לכן להערכתי לא יהיו ניצחונות גדולים מול הבנקים וצריך ניצחונות קטנים והרבה. קחו לדוגמה את העמלה השערורייתית של דמי משמורת או דמי ניהול. ראיתם פעם מגדל שמירה בבנק? נשק ליד המניות שלכם? על מה הם שומרים? איך הם שומרים? אנחנו במאה ה-21 והכל דיגיטלי. שערורייה. שוד לאור יום. כסף שנגבה מכל הלקוחות גם אם הלקוח מנהל בעצמו את התיק, גם אם הלקוח לא ביצע שום פעולה בתיק, אחוז מהיקף תיק ההשקעות, ללא יכולת קיזוז של העמלה כפי שמתקיים בבתי השקעות.
בבנק תשלמו פי 3
אם ניקח לדוגמא תיק של 100 אלף שקל נראה שלקוח בבנק ישלם יותר מ-600 שקל בממוצע ואילו לקוח בבית השקעות או בזירת סוחר ישלם 200 שקל בממוצע בלבד. לדמי הניהול צריך להוסיף עמלות מסחר גבוהות ותשלום עבור ביטול או שינוי של פעולה.
ממשלה חדשה בפתח ויש לקוות שנושאי המשרה הרלוונטיים ישלבו ידיים עם הרגולטור ויפעלו לניצחונות קטנים מול הבנקים. זה אפשרי. למשל יותר שקיפות של עמלות הענק שגובים הבנקים תאפשר ללקוחות להשוות ביתר קלות את המחירים.
הליך פתיחת החשבון ומעבר חשבון ניירות ערך צריך להיות פשוט ודיגיטלי, יש לאפשר אמצעי תשלום מחשבון הברוקראז' כדי להרגיע לקוחות שחוששים להתנתק מהבנקים וגם לבטל או להפחית משמעותית את דמי הניהול לחלק מהלקוחות (למשל נכים או פנסיונרים). אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה, חייבים לרסן את הבנקים, חייבים להגביר את התחרות - במיוחד בפעילות בניירות הערך, שם העמלות שערורייתיות עד כדי שוד לאור יום.
הכותב: רו"ח אבגד מור, מנכ"ל קולמקס שוקי הון